דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הקו הדק בין פוליטיקה, יחסי עבודה וכלכלה

הרפורמה בחברת החשמל כדוגמה להיטשטשות גבולות שמקדמת קבוצת אנשים קטנה על חשבון הציבור

עובדי חברת החשמל/  צילום: אריאל ירוזולימסקי
עובדי חברת החשמל/ צילום: אריאל ירוזולימסקי

הרפורמה לפתיחת משק החשמל לתחרות, עליה הכריז שר האוצר, משה כחלון, ב-18 במאי 2018, אמורה להוביל לירידה במחירי החשמל ולעלייה באיכות השירותים. אמנם הרפורמה התבססה על דיונים של 20 שנה בוועדות ממשלתיות, אבל כחצי שנה לאחר העברתה בכנסת, אנחנו עדים דווקא לעלייה במחירי החשמל ושימור של חברת החשמל כמונופול. נראה כי שוב קיבל הציבור "פייק-רפורמה", אך מי הורידו הפעם את השאלטר על ההבטחות של שר האוצר? התשובה נמצאת בקו המתח שבין שני בניינים מעברי רחוב קפלן בירושלים - הכנסת ומשרד האוצר.

במשך שלושה ימים אינטנסיביים נידונה הרפורמה בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל. בצד השני של השולחן ישב בקביעות יו"ר ועד העובדים של חברת החשמל, דוד (מיקו) צרפתי. באחד הדיונים התייחס אליו מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, באופן אישי כשסיפר לכל יושבי החדר "אנקדוטה קטנה, אדוני. לפני שנתיים בערך הייתה לי פגישה עם מיקו ואבי, ישבנו והתחלתי אני לדבר איתם על הרפורמה בחברת החשמל. מיקו הסתכל עליי, הוא אומר, 'עוד אחד בא לעשות עליי סיבוב', הוא אומר לי 'עזוב אותך, אתה יודע מה ההבדל ביני לבינך? אני כבר הייתי עשר פעמים בסיבובים האלה... אני יודע שלא תהיה רפורמה" (מתוך פרוטוקול הוועדה).

כנראה שצרפתי ידע על איזה סיבוב הוא מדבר ומי עשה אותו למי, כי בזמן שכל משפחה בישראל תשלם עוד 3,000 שקל בשמונה השנים הקרובות, הובטחו לעובדי חברת החשמל פיצויים בסך 7 מיליארד שקל כתוספות לפנסיה והסכמי פרישה. בנוסף, ביולי האחרון, כאשר הוועד הבין שהעובדים יידרשו לשלם מס עבור רכיב הפיצויים, הוא פנה לשר האוצר, וזה יצר תקדים מסוכן ביחסי העבודה בישראל וביטל את המס. באותו הזמן העסקים הקטנים בישראל סובלים מצעדים אגרסיביים על ידי רשות המיסים. הזוי עוד יותר, כי לא רק הציבור והעסקים הקטנים מופלים מול ההסתדרות, אלא גם עובדי הוועדים האחרים בהסתדרות, שאינם יושבים על השאלטר. כך יוצא שההסתדרות מגינה לא על מי שלא באמת צריכים הגנה, אלא על מי ששולט בה ומכתיב לא את סדר היום, במקרה הזה, מול משרד האוצר.

אך מה קורה כשהקו הדק שבין ההסתדרות למשרד האוצר נעלם לחלוטין? בנובמבר האחרון פורסם שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, עובר ממפלגת העבודה לכולנו של כחלון. הוא לא עבר, אבל הברית של השניים ידועה עוד מאז תמיכתו של כחלון בבחירות לראשות ההסתדרות. לנו, הציבור, נותר רק לתהות: האם אפשר שאנחנו עדים למהילת שיקולים מקצועיים בשיקולים פוליטיים, בעת קביעת גובה הפיצויים שקיבלו חברי ועד חברת החשמל? כאשר ניסינו להתריע בפני משרד האוצר כי הרפורמה תשמר את המונופול ותעלה לציבור מיליארדי שקלים, בחרו במשרד שלא להגיב לטענות. מעבר למיליארדים הללו, מחיר לא פחות כבד שהציבור משלם הוא שוק חשמל מיושן, שירותים לא מתקדמים ובעיקר לשכת שר אוצר שנמצאת תחת מערכת כוחות זרה, לא משנה איזו מפלגה תאייש אותה לאחר אפריל 2019.

רגע לפני שנגיע לקלפי נזכיר לעצמנו כי בפעם הבאה שמכריזים בפנינו על רפורמה שעוברת לטובת הציבור, חשוב שנבדוק היטב לאיזה ציבור מתכוונים.

לא כולל שרות: כמה כסף מקבלת מפלגת כולנו (וגם העבודה) מהסתדרות העובדים הכללית? אחרי שכולנו הקימה סיעה בהסתדרות ב-6 במארס 2017, תחת חוק מימון מפלגות, היא זכאית לקבל כל שנה כסף מהארגון. כמה כסף? את זה אנחנו עוד לא יודעים, כיוון שההסתדרות היא אגודה עותומנית שלא כפופה לשקיפות התקציב ולדין וחשבון מול מבקר המדינה. את המחיר הציבורי נראה שכולנו כבר מרגישים.

הכותבים הם מייסדים שותפים בתנועת ישראל 2050, מבית התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות