"נזק חמור" ו"חשש משיבוש חקירה" – המחוזי אסר לפרסם את שמות החשודות בפרשת אפי נוה

עוד עולה מהחלטת שופט בית המשפט המחוזי בת"א, ציון קאפח, כי לשם החלטתו הוא נעזר, "כמהלך חריג", בחוות-דעת שכתב "הגורם המשפטי המלווה את החקירה מראשיתה"

השופט ציון קאפח / צילום: דוברות בתי המשפט
השופט ציון קאפח / צילום: דוברות בתי המשפט

צווי איסור הפרסום בפרשת אפי נוה: השופט ציון קאפח מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הותיר על כנו את האיסור על פרסום שמותיהן של שתי החשודות העיקריות בפרשה לצדו של נוה - שופטת שלום מכהנת ועורכת דין, בת זוגו של שופט שלום מכהן.

נזכיר כי עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין המתפטר, חשוד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא שוחד מיני. המעשים המיוחסים לנוה נוגעים לחשד לביצוע עבירות בקשר למינוי של שופטת שלום אחת לפני מספר שנים וכן בקשר לניסיון, שלא צלח, להביא למינויו של שופט בית המשפט השלום כשופט מחוזי.

בהחלטתו הצטרף קאפח לעמדתו של שופט בית משפט השלום, עלאא מסארווה, שאסר גם הוא לפרסם את שמותיהן של החשודות, ושעל החלטתו הוגש הערעור בו הכריע כאמור השופט קאפח. כמו שופט השלום מסארווה, גם שופט המחוזי קאפח ציין בהחלטתו כי הנזק העלול להיגרם לעורכת הדין והשופטת, ככל שיותר פרסום שמותיהן, "הוא בבחינת נזק חמור". זאת, לדברי קאפח, בעיקר בשל מהות החשד המיוחס לשתי החשודות, שהוגדר על-ידו כ"חסר תקדים בחומרתו".

עוד עולה מההחלטה כי לצורך החלטתו ביקש קאפח לבחון את חוזקן וטיבן של הראיות שנאספו עד כה אצל המשטרה. לשם כך ניצבה בפני קאפח - לבקשתו ובמה שהוא עצמו הגדיר "מהלך חריג" - "חוות-דעת מאת הגורם המשפטי המלווה את החקירה מראשיתה".

על-פי ההערכות, מדובר בחוות-דעת של פרקליטות המדינה אשר מלווה את החקירה עוד מראשיתה, כפי שעולה מדברי נציגי המשטרה באחד מהדיונים הקודמים בקשר לפרשה. זאת, כנראה, בעיקר לאור טענת באי-כוחם של החשודים בפרשה, לפיה חומרי החקירה המרכזיים בפרשה הושגו מהטלפון הנייד של נוה תוך ביצוע עבירה לכאורה.

לאור חוות-הדעת המשפטית האמורה, "כמו גם התפתחויות בחקירה והחשש לשיבושה" - החליט כאמור קאפח שלא להותיר את פרסום שמותיהן של החשודות. השופט קאפח לא הסביר את הבסיס לקביעתו כי קיים חשש לשיבוש חקירה בשל פרסום שמותיהן של החשודות. נציין כי נימוק זה גם לא הופיע בהחלטת השלום בעניין ואף נעדר מטיעוני הצדדים, כולל מאלה של המשטרה האמונה על חקירת הפרשה.

בדיון שנערך אתמול (א') באולמו של השופט קאפח בבקשה להסיר את איסור הפרסום על שמותיהן של החשודות וקדם להחלטתו מהבוקר, כמו בשאר הדיונים שהתנהלו אצל קאפח בעניין איסור הפרסום על פרטי הפרשה, נועד השופט בדלתיים סגורות עם נציגי המשטרה, סגן-ניצב אסף ולפיש ורב-פקד עודד אררה, על-מנת לאמוד מקרוב את התקדמות החקירה בפרשה.

בדיון הקודם בעניין החליט בית המשפט להאריך בשבוע נוסף את צו איסור הפרסום על שמות החשודות, לאחר שהתברר בדיון שנערך בדלתיים סגורות כי נציגי המשטרה חזרו בהם מהודעתם שניתנה עוד בשבוע שעבר, לפיה משטרת ישראל אינה מתנגדת לפרסום שמות החשודות. "המשטרה שינתה את עמדתה וביקשה להותיר את צו איסור הפרסום על כנו ובשלב זה עד ליום 3.2.19", נכתב בהחלטה הקודמת.

לצד זאת, בשבוע שעבר החליט בית משפט השלום בתל-אביב (השופט עלאא מסארווה) לאסור באופן גורף את פרסומו של כל מידע אשר הועתק ממכשירי הטלפון של נוה, לרבות מידע כתוב, קולי, חזותי או אחר.

עוד בשבוע שעבר, נערך בבית המשפט העליון בפני השופטת דפנה ברק-ארז דיון, במסגרתו גילתה המשטרה כי יש בידיה חומר שהופק מ-10 מכשירים סלולריים של החשודים בפרשה וכן "חומר דיגיטלי רב". עם זאת, רפ"ק ולפיש הודה בדיון שנערך בעליון כי הוא לא יכול להתחייב בשלב זה של החקירה כי המשטרה מתכוונת להשיג ראיות נוספות בקשר לפרשה הנחקרת. בהחלטתה שניתנה לאחר שהסתיים הדיון, הבהירה ברק-ארז כי צו איסור הפרסום חל על "כל המסרונים שכוללים התכתבות של עו"ד נוה עם השופטת או עם עורכת הדין וכן מסרונים המתייחסים אליהן".

משלוש ההחלטות הנ"ל עולה התמונה הבאה: נכון למועד זה אסורים לפרסום שמות עורכת הדין והשופטת החשודות בפרשה לצדו של נוה; וכן אסורים לפרסום כל המסרונים שהחליף נוה עם כל אחת מהחשודות, אשר על-פי ההערכות הם אלה שביססו את החשדות בפרשה והובילו לפתיחתה של החקירה. 

"גלובס" יוצג בהליך על-ידי עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי-יהלום ממשרד יורם מושקט ושות'; "הארץ" ייוצג על-ידי עו"ד טלי ליבליך; את עורכת הדין החשודה ייצג בהליך עו"ד עדי כרמלי; השופטת החשודה יוצגה על-ידי עו"ד אופיר סטרשנוב ממשרד כהן-סטרשנוב-לונדון; נציגי היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל בהליך היו סגן-ניצב אסף ולפיש ורב-פקד עודד אררה.

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשה, ובהם גם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.