הנקראות ביותר

"הממשלה צריכה לפטור את החרדים מגיוס באופן טוטאלי"

שייקי שטאובר החליט ללמוד פיזיקה באוניברסיטה, למרות שלא למד מעולם חשבון בבית הספר • הישג מרשים בהתחשב בכך שרק 2% מהגברים החרדים הם בעלי תואר אקדמי • פרק רביעי בסדרת הכתבות "מה יצא לי מזה?"

loading

"החלטתי ללכת ללמוד בגלל שהתחתנתי ואני צריך להתפרנס - חרדים מסתכלים על לימודים בצורה מאוד פרקטית", מספר שייקי שטאובר (30), סטודנט חרדי לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. "סטודנט חרדי חושב מה אני יכול ללמוד הכי בקלות ומה יביא אותי הכי מהר למקצוע שאני יכול להתפרנס ממנו", אומר שטאובר, על אף שהדרך שלו להגשמת המטרה היתה ארוכה: "אני ביסודי למדתי במה נקרא חדר. הוא לימד את המינימום - קצת פעולות חשבון וזהו. לא היה לי מושג שמינוס כפול מינוס שווה פלוס. הדברים הכי בסיסיים שאנשים לומדים בכיתה ד', היו בשבילי הפתעה".

בתשובה לשאלה האם לימודי הפיזיקה משתלבים עם האמונה היהודית, הוא אומר: "מספיק לראות שיש בארץ עשרות אם לא מאות חוקרים ופרופסורים בתחומי המדעים המדויקים, שהם אנשים דתיים וחלקם גם אנשים חרדיים"

הבחירה של שטאובר בלימודי פיזיקה היא אמנם מעט חריגה, אך לפי מחקר של מרכז טאוב שנעשה בשנת 2016, סטודנטים חרדים בוחרים גם בתחומים הדורשים ידע מתמטי. המקצועות הפופולריים בקרב הסטודנטים החרדים הם מדעי החברה, עסקים וניהול והנדסה/אדריכלות. סטודנטיות חרדיות מעדיפות במקום הראשון עסקים וניהול, ובמקומות השני והשלישי מדעי החברה וחינוך. "יותר ויותר סטודנטים חרדים בוחרים מגוון רחב של תחומים ללימוד" אומר שטאובר ומסביר כי עבור הסטודנטים החרדים, שרגילים להתמודד עם כמות גדולה של חומר, הבחירה בתחומי מדעי החברה, היא הבחירה הקלה. "לבחורי ישיבות קל ללמוד משפטים, ופילוסופיה מאחר וזה יכול להביא אותם למקצוע מכניס בדרך הקצרה ביותר".

2% בלבד לומדים באקדמיה

לבחירה האישית שעשה שטאובר, ושעושים סטודנטים חרדים נוספים, יש משמעויות חברתיות וכלכליות נרחבות. מחקר של בנק ישראל שהתפרסם בשנת 2018, הדגיש את חשיבות התעסוקה בחברה החרדית וההשפעה שלה על הצמיחה בישראל. המחקר הראה כי 45% ממשקי הבית החרדים היו מתחת לקו העוני בשנת 2016, לעומת 10% בלבד ממשקי הבית היהודים שאינם חרדים. על אף שהמחקר הראה עלייה משמעותית במספר המועסקים בקרב החרדים מ-36.9% בשנת 2001 ל-50.5% בשנת 2015, הנתונים רחוקים מאוד מאחוז המועסקים בקרב היהודים הלא חרדים, שעומד במשך תקופה הזמן המקבילה בסביבות ה-80%. בנק ישראל הדגיש כי על מנת לשפר את ההכנסות של האוכלוסייה החרדית, יש צורך לעלות את מספר המועסקים, אך גם חשוב כי לסייע להם להשיג מקורות תעסוקה איכותיים, באמצעות העלאת ההון האנושי, מיומנויות היסוד והכישורים הטכנולוגיים. דבר שנכון לכלל האוכלוסיות העניות בישראל- בין השאר באמצעות ההשכלה הגבוהה.

כדי לעודד את הציבור החרדי להשתלב באקדמיה, הוציאה לפועל המועצה להשכלה גבוהה תוכנית חומש שהסתיימה בשנת 2017, והביאה לעלייה גדולה במספר הסטודנטים החרדים מ-5,500 סטודנטים בלבד בשנת 2011 ל-11,500 בשנת 2016 - הנתון העדכני ביותר הקיים. אך מדובר על אחוזים נמוכים ביחס לכלל האוכלוסייה. מבין הגברים החרדים בגילאים 25-35, רק 2% הם בעלי תואר אקדמי ורק 8% מהנשים. לעומת, 28% מהגברים החילונים ו43% מהנשים החילוניות.

החרדים רוצים הפרדה מגדרית

אחד הקשיים הגדולים שנאלצים להתמודד איתם במועצה להשכלה גבוהה הוא חוסר הנכונות של סטודנטים חרדים ללמוד במוסדות מעורבים של נשים וגברים: "וודאי שלי היה יותר נוח אם לא היו נשים ואגלה לכם גם סוד, נראים שהרבה סטודנטים חילונים היו גם מעדיפים שהלימודים יהיו נפרדים", טוען שטאובר. "כסטודנט חרדי, אין לי את הקושי שיש להרבה סטודנטים חילוניים - הבעיות חברתיות. אני לא תלוי בסטודנטים האחרים בנושאים חברתיים. זה נחמד שהם חברים שלי ואני ביחסים טובים איתם, אבל הנושא החברתי לא מעסיק אותי".

לפי סקר שהוגש למל"ג ב-2017, על ידי החוקר אסף מלחי עולה כי 80% מהחרדים (שאינם סטודנטים) לא מעוניינים ללמוד במוסדות אקדמיים מעורבים מגדרית. לאור הנתונים האלה, המועצה להשכלה גבוהה נוטה לתמוך בשילוב של חרדים במסגרות נפרדות, "בשל פער פדגוגי ותרבותי", כך הוסבר בתוכנית הרב שנתית להרחבת הנגישות להשכלה של חרדים.

אולם ההחלטה הובילה לביקורת רבה בן השאר מצד ועד ראשי האוניברסיטאות שטענו כי ההפרדה פוגעת בערך השוויון וגם ברמת האקדמית. מעבר לזה, מחקר חדש מעביר ביקורת על הממצאים של מלחי. החוקרת ד"ר נטע ברק קורן במחקר שעתיד לצאת בכתב העת "משפטים" בחודשים הקרובים, מעבירה ביקורת על המתודולוגיה של מלחי. לטענת החוקרת, רק 44% מהחרדים הגדירו את המגדר של הסטודנטים כשיקול מרכזי. מלחי לא נשאר חייב וביקר את המחקר של ד"ר קורן בשל ההחלטה לסקור את הקהילה באמצעות האינטרנט ולהתייחס לסטודנטים בלבד ולא לכלל הקהילה החרדית, כך כתב בעיתון "הארץ".

עוד נכתב בעיתון כי גורם נוסף שחולק על המל"ג בהקשר הזה הוא מבקר המדינה שככל הנראה מבקר גם את תוכנית החומש ומידת הצלחתה וגם את ההחלטה לפעול להקמת קמפוסים נפרדים. בעיה נוספת שהמל"ג לא הצליח למצוא לה פתרון הוא שיעור הנשירה הגבוה בקרב הסטודנטים החרדים: 48% מהסטודנטים החרדים הגברים פרשו מהלימודים בין השנים 2010-2014, לעומת 24% בלבד מהגברים החילונים, כך על פי המחקר של מרכז טאוב משנת 2016. ב-2017 הוחלט במל"ג על תוכנית חומש נוספת שתפעל לקידום סטודנטים חרדים. אחד היעדים הברורים הוא להרחיב את תחומי הלימוד של הסטודנטים החרדים, בדגש על גברים.

מבחינת שטאובר, המכשול הגדול ביותר בפני הגברים החרדים היא חובת הגיוס. חוק "תורתו אמונתו" מאפשר דחיית גיוס לצה"ל בתמורה ללימודי תורה במשך 45 שעות בשבוע. אותו חוק שמעלה את חמתם של חילונים רבים, ולמעשה מאפשר פטור מגיוס לחרדים רבים, מונע מהם להשתלב בלימודים ועבודה בחברה החילונית, בשל השעות הרבות שהם נאלצים להקדיש ללימודי תורה. "הממשלה מנסה לעשות הרבה. הדבר הכי גדול שהממשלה יכולה לעשות, זה לפטור את החרדים מגיוס באופן טוטאלי, שכל אחד יכול ללכת ללמוד או לעבוד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות