הנקראות ביותר

דוח הממונה על השכר – יריית הפתיחה ל"קרב על התודעה" לקראת הסכם הרופאים הבא

לקראת פתיחת ההסכם בעוד שנה, האוצר רוצה להכשיר את הקרקע לכך שהמקח שינהל מול הרופאים, יזכה גם לגיבוי ציבורי • המסר שהוא מעביר ברור: "נתנו להם, והרבה" • בהסכם הבא יצטרכו באוצר ובבריאות לחשוב גם כיצד מצליחים להביא עוד רופאים מתמחים ומומחים לפריפריה ולמקצועות במצוקה בדרכים יצירתיות • פרשנות

רופא / צילום: שאטרסטוק
רופא / צילום: שאטרסטוק

בעצם הפרסום היום (ב') של הזינוק המטאורי שחל בשכר הרופאים בבתי חולים בישראל בעשור האחרון (בתי חולים ממשלתיים, של כללית ושל רופאי הדסה), כחלק מדוח הממונה על השכר שפורסם היום, מסמן האוצר את תחילת "הקרב על התודעה הציבורית", לקראת פתיחת הסכמי השכר מול הרופאים בסוף השנה. הסכם השכר מ- 2011 - שנחתם אחר שביתות רופאים ומתמחים - הוא המוצלח ביותר אי פעם מבחינתם של הרופאים, שכן העניק להם את תוספות השכר המשמעותיות ביותר מאז ומעולם. ההסכם כלל עלייה בשכר השעתי, העלאת שכר לרופאים במקצועות במצוקה בעשרות אחוזים ובקרה מוגברת על שעות הנוכחות בבתי החולים. וזה עוד בהמשך לעליית שכר של 20% בשכר הרופאים, בהסכם בוררות מ-2008. בהיבט זה, ההסתדרות הרפואית (הר"י) הוכיחה את עצמה כארגון עובדים חזק, ו"עם יד על השאלטר". המדינה מצדה חתמה על ההסכם המיטיב כדי לזכות בשקט תעשייתי מול הרופאים, לטווח ארוך.

לפי הממונה על השכר, בתוך עשור בלבד, שכר הרופאים המומחים הבכירים כמעט הכפיל את עצמו. בממוצע ובמונחים נומינליים שכר הרופאים עלה בכ-60% - יותר מכל מקצוע אחר במערכת הבריאות. במונחי שכר חודשים, אנחנו מדברים שכר ממוצע ברוטו (ללא סטז'רים) של כ-35 אלף שקל ב-2017 - יותר משכר סמנכ"לים בשירות המדינה. וזה, עוד מבלי להחשיב את העבודה בקהילה ובקליניקיות פרטיות, שאותה מרבית הרופאים משלבים עם עבודת בית-חולים (וגם מבלי להחשיב מענקים) דבר שלכל הפחות מכפיל את השכר.

הקרב על תודעת הציבור, מבחינתו של הואצר, החל כבר לפני שנה, עם פרסום סיקרת הכלכלן הראשי בעניין שכר הרופאים. בדומה לפרסומים היום, גם זו הראתה כיצד בתוך עשור בלבד, 2007-2016, עלה ריאלית השכר הממוצע של רופאים בבתי החולים הממשלתיים בישראל (עם ותק של יותר מעשור) ב-76%, כשרוב העלייה (84%) היא בגלל עבודה ברפואה הציבורית, ו-59% ממנה נובעת מעבודה פרטית. בתרגום לכסף, מדובר בשכר שנתי של 790 אלף שקל (ברוטו), ש-230 אלף שקל מהם מגיעים מעבודה פרטית.

באופן מסורתי, רופאים בישראל מככבים תמיד במעלה רשימות שיאני השכר של המגזר הציבורי. ב-2016, למשל, היו שני שיאני השכר במגזר הציבורי רופאים מומחים מהדסה, עם שכר ברוטו של 230 אלף ו-208 אלף שקלים בחודש.

לקראת פתיחת ההסכם בעוד שנה, האוצר רוצה להכשיר את הקרקע לכך שהמקח שינהל מול הרופאים, יזכה גם לגיבוי ציבורי. המסר שהוא מעביר ברור: "נתנו להם, והרבה". האם אנחנו מדברים על שכר שעלה בצורה פראית מדי? לפי הממונה על השכר, הרופאים בישראל מדורגים במקום השני במדינות המפותחות בגובה היחסי של שכרם. אך הרופאים יטענו שבחו"ל שכר הרופאים גבוה בהרבה, ובהתחשב בעיסוקם כמצילי חיים, ברצון למנוע בריחת מוחות ולחזק את הרפואה הציבורית - השכר מוצדק. מעבר לעניין השכר, בהסכם הבא יצטרכו במשרדי האוצר והבריאות לחשוב גם כיצד מצליחים להביא עוד רופאים מתמחים ומומחים לפריפריה ולמקצועות במצוקה בדרכים יצירתיות, שאינן רק כסף. כי נכון להיות, חרף תוספות משמעותיות לשכר ומענקים - עדיין יש מחסור משמעותי בתקני רופאים בבתי חולים פריפריאליים, ובמקצועות המבוקשים פחות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתסחרור השכר והפנסיות התקציביות בסקטור הציבורי הפכו לבעיה הכי גדולה של המשק הישראל...