מחירי הדירות עלו; מדד המחירים שלילי אך גבוה מהתחזיות

קצב ירידת מחירי הדירות בשנה האחרונה מתמתן ל-1.4% • מדד המחירים לצרכן רשם ירידה של 0.1% בינואר, וכעת קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים שוב בתחום היעד

אתר בנייה / צילום: איל יצהר
אתר בנייה / צילום: איל יצהר

מדד המחירים לחודש ינואר רשם ירידה של 0.1% כך מדווחת היום (ו') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בכך רושם המדד עלייה מצטברת של 1.2% ב-12 החודשים האחרונים, כלומר חוזר לתוך תחום יעד עליית המחירים של בנק ישראל. מדד ינואר הוא בדרך כלל מדד נמוך בשל גורמים עונתיים. הציפיות בקרב האנליסטים היו לירידה של 0.3% עד 0.4% על רקע ירידות במחירי הביגוד והדיור. מחירי הירקות והפירות הטריים עלו ב-3.5% וסעיף תחזוקת הדירה רשם עלייה של 1%. מנגד ירידה של 7% נרשמה בסעיף ההלבשה וההנעלה. 

מחירי הדירות ירדו ב-1.4% בשנת 2018, וזאת לאחר שהמדד האחרון לשנה זו רשם עלייה של 0.2%. בסך הכל ירד מדד מחירי הדירות ב-2.3% ממדד השיא שנרשם באוגוסט-ספטמבר 2017. המחוז שתרם במידה הרבה ביותר לעלייה הקלה הוא מחוז ירושלים, שבו מחירי הדירות עלו ב-1.5%. גם מחוזות המרכז והדרום, שרשמו עלייה של חצי אחוז ושל 1.2% בהתאמה, תרמו לעליית מדד הדירות, בעוד שמחירי הדירות במחוז חיפה רשמו ירידה של 1% ואילו אלה שבמחוז תל אביב - של חצי אחוז. במחוז הצפון המחירים נותרו ברמה דומה לזה שנמדדו במדד הקודם.

הדירות החדשות שנמכרו בסוף 2018 היו זולות ב-1.4% מאלה שנמכרו בדצמבר 2017. הירידה המצטברת במדד מחירי הדירות החדשות מאז אוקטובר-נובמבר 2017 עומדת על 4.3%. לירידה זו יש קשר הדוק למכירות הנעשות במסגרת הגרלות "מחיר למשתכן", שברבעון האחרון של 2018 שיעורן מכלל הדירות החדשות שנמכרו, עלה על שליש.

הדירות שנמכרו במהלך 2018 היו זולות משמעותית ממחירי הדירות שנמכרו ב-2017. מחיר דירה ממוצעת שנמכרה ברבעון האחרון של 2018 הגיע למיליון וחצי שקל, ירידה של 2% לעומת מחיר עסקה ממוצעת על דירות ברבעון האחרון של 2017. מאידך, שכר הדירה הממוצע עלה לרמה של 3,915 שקל בחודש, עלייה של 3% לעומת הרבעון האחרון של 2017.

בחודש שעבר רשם מדד המחירים ירידה של 0.3% שבעקבותיה הסתכמה האינפלציה בשנת 2018 ב-0.8%, ובכך הייתה 2018 לשנה החמישית ברציפיות שבה קצב עליית המחירים נמצא מתחת לרף התחתון של הטווח (בין 1% ל-3%). נזכיר כי בנובמבר העלה בנק ישראל את הריבית, לראשונה מזה שבע שנים, לאחר שהוועדה המוניטרית של הבנק השתכנעה כי האינפלציה התבססה בסביבת היעד. נגיד הבא החדש, פרופ' אמיר ירון, שנכנס לתפקידו לאחר העלאת הריבית ולא היה שותף להחלטה, אמר כי מדיניות העלאות הריבית צריכה לשאוף להבאת האינפלציה למרכז תחום היעד - אמירה שהתפרשה בשוק כיונית מאד. אנליסטים כמו יונתן כץ מלידר, שצפה את העלאת הריבית האחרונה, מעריכים כעת כי בנק ישראל לא יעלה את הריבית כלל בשנת 2019.

במדד הנוכחי בא לידי ביטוי העדכון הדו-שנתי במשקל המרכיבים השונים - מדד המחירים מגלם את מחירם של 1,400 מוצרים ושירותים שונים, כשהמשקל היחסי של כל אחד מתעדכן פעם בשנתיים. בעקבות העדכון האחרון גדל משקל רכיב המזון (ללא ירקות ופירות) במדד מ-13.7% ל-14.3% ומשקל ההוצאה בסעיף התחבורה והתקשורת גדל מ-19.3% ל-20.2%. לעומת זאת משקל סעיף הדיור המדד ירד מ-24.9% ל-24.1%.