הנקראות ביותר

פרופ' אבי שמחון: התנגדתי ואני עדיין מתנגד למיזוג רשת וערוץ עשר

פרופ' שמחון, חבר ועדת הריכוזיות, אמר בכנס של רשות התחרות כי "אין שני גופים עסקיים שמיזוגם יביא להגדלת ההשפעה על מקבלי ההחלטות כמו המיזוג בין ערוץ עשר לרשת"

פרופ' אבי שמחון / צילום: תמר מצפי
פרופ' אבי שמחון / צילום: תמר מצפי

הפאנל האחרון בכנס של רשות התחרות שהתקיים היום (ב') עסק בנושא "5 שנים לחוק הריכוזיות - הצלחה מסחררת או התערבות מיותרת".

את הפאנל הנחתה עורכת "גלובס", נעמה סיקולר, והשתתפו בו הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין; ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, חבר ועדת הריכוזיות; יו"ר דירקטוריון קופת-חולים מאוחדת, אייל גבאי, שכיהן כיו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק; וכן מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו.

הפאנל התחיל בהצהרה של פרופ' אבי שמחון כי הוא היה ממתנגדי המיזוג בין רשת וערוץ עשר.

"אני הייתי זה שהתנגד למיזוג. אני עדיין מתנגד למיזוג, ואני מקווה שתשנו את דעתכם", אמר פרופ' שמחון, חבר ועדת הריכוזיות מעל ל-3 שנים.

פרופ' שמחון הוסיף כי ערוץ עשר ורשת הם "ערוצים בעלי השפעה עצומה על קובעי המדיניות. כשלוקחים את קבוצות 2 ו-3 במשק וממזגים ביניהן, אנחנו יוצרים קבוצה ריכוזית בטירוף".

שמחון הוסיף כי בישיבת ועדת הריכוזיות הוא אמר שאם המיזוג הזה יאושר, "לא יכול להיות שלא נאשר משהו אחר". לדבריו, "אין שני גופים עסקיים שמיזוגם יביא להגדלת ההשפעה על מקבלי ההחלטות כמו המיזוג בין ערוץ עשר לרשת".

על ההבדלים בין רשות התחרות לוועדת הריכוזיות אמר פרופ' שמחון כי בעוד שהראשונה "צריכה לדאוג כשיש מיזוג בתוך ענף, מידת הריכוזיות בענף לא תגדל מעל רמה מסוימת. כדי שלא תיפגע התחרות בענף, האחרונה צריכה למנוע או לצמצם במידת הנטען את הקיום של גופים שיש להם כוח כל-כך גדול במשק, שהם יכולים להשפיע על קובעי המדיניות".

עוד הוסיף שמחון כי קובעי המדיניות "אלה לא רק ראש הממשלה - אלה גם חברי הכנסת. ולכן מה שהגדיר החוק כגוף ריכוזי, זה גופים מאוד גדולים או גופים שיש להם אמצעי תקשורת". 

"שמור לי ואשמור לך"

בהמשך לדבריו של פרופ' שמחון על המיזוג בין ערוץ 10 לרשת, טענה המנחה, עורכת "גלובס" נעמה סיקולר, כי "שוק התקשורת מדמם, וכי אם היינו בדימונה, כולם היו זועקים". בתגובה לכך השווה פרופ' שמחון את ערוצי התקשורת לקבוצת כדורגל "בחזקת מאה".

לדבריו, "כמו ששם באים בעלים ומכניסים כסף; אני מבטיח לכם שאם הבעלים הקודמים של הערוצים היו מפסידים כסף, וזה כאילו הם נכנסו לשם כדי לעשות כסף, אם היו רוצים לצאת מהערוץ, היו מוצאים מישהו אחר שייכנס. הערוץ לא היה נסגר, כמו שקבוצת כדורגל לא הייתה נסגרת".

יחד עם זאת, שמחון הוסיף כי נדרש מוועדת הריכוזיות לפעול ברגישות "ביחס לשאלה מתי אנו צריכים להפעיל את הכוח".

יו"ר דירקטוריון קופת-חולים מאוחדת, אייל גבאי, שכיהן כיו"ר הוועדה להגברת התחרותיות במשק, התייחס אף הוא למשק בישראל ואמר: "ישראל היא משק מאוד קטן, שמאוד מוגבל בתחרות ליבוא מעבר לגבולות. אפילו המשפחתיות הקיימת במדינה, לא במובן שרק 3 משפחות גדולות שולטות - הדברים הללו גורמים להגבלה של התחרות כלל-משקית של 'שמור לי ואשמור לך', וכשישבנו בוועדה, חשנו את הדברים הללו, אך כמו שאמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, חיים שני - קשה לנו לשים את האצבע.

לדברי גבאי, "'השמור לי ואשמור לך' הוא דבר שקיים. אתה לא תתחרה בי פה, ואני לא אתחרה בך שם. אף אחד לא יתפוס הקלטות של זה בכיס של אחד העוזרים, אבל זה שם". 

"צריך לתת קרדיט לתקשורת" 

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, ציינה כי "כל חוק הריכוזיות הוא כמו מעבדה בינלאומית שאין כמוה. חוק הריכוזיות כן הציף מבוכה גדולה בדרג המקצועי על איך בפועל מיישמים את הדבר הזה", תוך שהיא מדגישה פעם נוספת את הזהירות שיש לנהוג בה כשעוסקים בנושא זה.

לשאלתה עורכת "גלובס" האם לא מדובר ב"זהירות יתר", ו"האם החוק יצר את השינוי בריכוזיות או החיים עצמם", השיבה עו"ד הלפרין שזה "גם וגם".

בכל הקשור לנושא הזהירות הוסיפה הלפרין: "אם אנחנו זהירים זהירות יתר, אנחנו לעולם לא נדע. בחלוף 5 שנים מחקיקת החוק אנחנו רואים נורות מאוד ברורות... אנו רואים שבנק הפועלים נפרד משיכון ובינוי. אנחנו רואים שבמשפחת עופר הייתה הפרדה של נכסים מהקניונים. אנחנו רואים שעידן עופר יצא מתחום התקשורת. אנחנו רואים שתשובה ועופר יצאו מתחומי ההתפלה. ואנחנו רואים תנועה של ביזור במשק. אולי אנחנו זהירים מדי או מתונים מדי, אבל ההתרחשויות קוראות בשטח".

פרופ' שמחון הוסיף כי הוא מסכים עם מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו. לדברי שמחון, "חוק הריכוזיות גם יוצר איזשהן מגבלות שיכול להיות שתהיה להן השפעה שלילית". אולם לדבריו, הרכב ועדת הריכוזיות מוביל ומשכנע את השחקנים השונים במשק "שאנחנו ועדה מאוד מתונה. כמו שמיכל אמרה, פסלנו רק פרויקט אחד, והפסילה לא יצרה שום נזק לכלכלה". בדומה לממונה הוסיף פרופ' שמחון כי "צריכים להיות מאוד זהירים. אנחנו לא מתכוונים לפסול הרבה פרויקטים".

עורכת "גלובס" ציינה בפני חברי הפאנל כי "בסופו של דבר זכויות רבות בחוק הזה שמורות לעיתון 'דה מרקר', שממש הלך ונתן בראש חודשים ארוכים, עד שהצליח לגרוף או לסחוב את התודעה הציבורית מאחוריו ואת מקבלי ההחלטות". לשאלתה, האם זה טוב או רע בעיני חברי הפאנל, השיב פרופ' שמחון כי "זה מצוין, ולגמרי צריך לתת קרדיט לתקשורת. אני יודע את זה כי אני הייתי היועץ של שר האוצר. ולפני שאייל קיבל את הניהול של האירוע, שר האוצר שטייניץ מאוד התלבט".

בתוך כך הוסיף גבאי כי כמי שהיה שם, בלעדי שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ, ראש הממשלה בנימין נתניהו והנגיד לשעבר סטנלי פישר - זה לא היה קורה. "אם שלושת אלה לא היו רוצים בזה, זה לא היה קורה. הפקידות, לא אנקוט בשמות, רובם היו נגד, ובצדק, כי זו דיסציפלינה שלא הכרנו", אמר גבאי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות