חברת אלאנגו, שהוקמה רשמית ב-2002 אבל רשומה כחברה מאז 1998, אינה סטארט-אפ. היא חברה מצליחה בתחום עיבוד הקול לדיבוריות של טלפונים סלולריים, שנכנסת בשנים האחרונות לתחום המכשור הרפואי, עם פיתוח של קו מוצרים הכולל אוזניות מיוחדות לכבדי שמיעה ולסביבות רועשות. למעשה, מייסד ומנכ"ל החברה, אלכסנדר גולדין, שעלה לישראל ב-1991, הגיע מתחום המכשור הרפואי. לפני שהקים את אלאנגו הוא עבד בשנות ה-90 בחברות ביוסנס ואלסינט. "אלאנגו היא המשך ישיר לעבודה שעשיתי במשך רוב הקריירה שלי בתחום של עיבוד אות", אומר גולדין.
ביוסנס נמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 427 מיליון דולר, ובעזרת הנתח שלו באקזיט הקים גולדין חברה חדשה בתחום הסאונד, בשותפות עם איש הסאונד הישראלי האגדי טומי פרידמן ועם אחת מחברות הסאונד המובילות בעולם, אלטק לנסינג (שעברה כמה גלגולים). "חשבתי שמצאתי בתחום הסאונד תעסוקה לכל החיים, אבל היה לנו שותף נוסף שהיחסים איתו החלו לחרוק, וב-2001 טומי חלה בסרטן ונפטר, וזו הייתה מכה קשה, גם אישית וגם מקצועית, כי הכול היה קשור בו".
כשנסגרה הפעילות הזאת, הקים גולדין עם חלק מעובדי החברה הקודמת פעילות חדשה בתחום הסאונד, היא אלאנגו של היום. המוצר הראשון של החברה החדשה היה תוכנה לדיבורית לרכב, ועד היום זהו התחום המוביל בה. "ההכנסות שלנו מהתחום הזה עומדות על כמה מיליוני דולרים בשנה", אומר גולדין. אנחנו מעסיקים כ-40 עובדים, מהם כשני שלישים כאן בישראל ושליש במרכז פיתוח ברוסיה".
איך נכנסים לשוק לא אטרקטיבי
לחברה מוצרים נוספים בתחום הסאונד, אבל אחד מתחומי המיקוד העיקריים שלה כיום הוא מכשירי שמיעה. "כל המכשירים היום משתמשים בטכנולוגיה דומה", אומר גולדין. "אני התחלתי לעקוב כדי להבין לעומק מדוע השוק לא אטרקטיבי, כי הרי יש היום בעולם 1.2 מיליארד איש עם ליקויי שמיעה, מתוכם 370 מיליון שמבחינתם הליקוי הוא נכות. מתוכם, אולי 20% בארה"ב ו-30% באירופה משתמשים במכשיר שמיעה. מדוע? הסיבה היא גם הסטיגמה של המכשיר וגם העובדה שהמכשירים לא באמת פותרים את הבעיה והמחיר שלהם רק עולה עם הזמן. מכשירי השמיעה מגבירים את הקול, אבל זה לא אומר שתשמעו את התוכן טוב יותר".
לדברי גולדין, ההקטנה של המכשירים, בניסיון להסתיר אותם פוגעת בתפקוד שלהם. "מיקרופון קטן הוא בהגדרה רועש. הסוללה קטנה ולכן לא נטענת. אי אפשר להריץ על מוצר כזה תוכנה חדשה", הוא אומר.
הרעיון של גולדין היה להציע אוזנייה גלויה, גדולה, דומה לאוזניות שרובנו משתמשים בהן בשגרה. "הרי גם אוזניית בלוטות', מה היא עושה בעצם? יש בה שיפור קול, יש בה ניקוי רעש, יש בה תקשורת עם הטלפון, שזה דבר רצוי גם לאדם עם ליקוי שמיעה. הטכנולוגיה שלנו יכולה לעשות את כל הדברים הללו".
אתם לא חוששים שאוזנייה תשדר "אני לא איתך"?
"יש אלמנט כזה, אולם אנחנו מאמינים שאנשים יתרגלו למכשיר, והוא מיועד בשלב הראשון ממילא למי שליקוי השמיעה שלו קל. הם לא חייבים להשתמש בו כל הזמן, אלא לצורך שיחת טלפון, או בחדר רועש ובתנאים לא אידיאליים. בקרוב נשיק גם מוצר בתצורה של אוזניה אחת באוזן אחת, ובמוצר כזה אין כלל את התחושה של 'לא איתך'".
לדברי גולדין, המוצר של אלאנגו מתממשק לאפליקציה בטלפון המאפשרת בדיקת שמיעה, ולפחות עבור הציבור בעל ליקוי השמיעה הקל, ניתן לדלג על האודיולוג בהתאמת המוצר.
"רצינו פידבק ממאמצי החידושים"
במקביל לפיתוח של אלאנגו יצא לשוק מכשיר עם ייעוד דומה, של חברת Bose המוכרת בתחום האוזניות. במידה מסוימת, המוצר הזה פתח עבור אלאנגו את השוק. אתר מוביל למוצרי שמע, שביצע השוואה בין המוצרים, מצא שאלאנגו עדיפה בתחומים מסוימים, וזולה יותר. האתר גם ציין לטובה תכונה מסוימת של המוצר - היכולת להאט את קצב הדיבור, כדי להתמודד עם דברנים מהירים ועם שפות זרות.
הפיתוח של המוצר מומן בעזרת קמפיין מימון המונים באינדיגוגו, בעיקר מסיבות שיווקיות. "רצינו את הפידבק של מאמצי החידושים, בתמורה להנחה על המוצר. בזכות הפידבק יכולנו לשדרג את התוכנה".
לדברי גולדין, יש קושי להחדיר מוצר כזה לשוק. "חברות הבלוטות' הקלאסיות לא נלהבות להיכנס לתחום, ועל חברות מכשירי השמיעה אין בכלל מה לדבר, כי הן מונופול. הן קנו גם את ערוצי השיווק, הן אוהבות למכור מעט במחיר גבוה ולכלול את השירות במחיר. אודיולוג שמוכר מכשירים של חברות השמע לעשרה לקוחות בחודש הוא מסודר ולא צריך יותר, אבל זה לא מודל טוב לשוק. המוצרים שלנו גם לא דומים טכנולוגית למוצר שלהם, כי הם רצים על שבבים מתחום מוצרי הצריכה האלקטרוניים ולא מהתחום הרפואי".
לפני כחודש הודיעה אלאנגו כי חתמה על הסכם הפצה עם חברת Oaktree Products, חברה מובילה במוצרים לאודיולוגים ולמומחים בתחום השמיעה. חברות נוספות החלו לאחרונה להיכנס לשוק.
לדברי גולדין, חברות התקשורת מבינות שעם הזדקנות האוכלוסיה עליהן להציע ללקוחות שלהם מוצרים משלימים ואלאנגו תהיה חלק מהתהליך הזה. אלאנגו בקשר עם מפיצים במדינות שונות, כולל ישראל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.