ביהמ"ש המחוזי בת"א לצד הנושים הרגילים של האחים הוניגמן

השופט חגי ברנר קבע כי קופת פשיטת הרגל של האחים יעקב ומיכה הוניגמן תגדל בכ-7 מיליון שקל • בכך העדיף ברנר את הנושים הרגילים של האחים על פני הנושה המובטח, בנק מרכנתיל דיסקונט • חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל

יעקב  ומיכה הוניגמן./ צילום: שלומי יוסף
יעקב ומיכה הוניגמן./ צילום: שלומי יוסף

קופת פשיטת הרגל של האחים יעקב ומיכה הוניגמן, בעלי השליטה לשעבר של רשת האופנה הוניגמן שקרסה, צפויה לגדול בעד 7 מיליון שקל - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב. חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל, שמתוכם חוב של כ-128 מיליון שקל לבנקים. האחים הוניגמן נושאים בערבות אישית למרביתו של החוב לבנקים.

בשבוע שעבר (ג') הכריע השופט חגי ברנר, שדן בהליך פשיטת הרגל של האחים ובהליך הפירוק של החברה, בסכסוך בין נאמן נכסיהם של האחים לבין בנק מרכנתיל דיסקונט, בקשר לשאלה למי נתונה הזכות לעשות שימוש בהפסדי הון שנגרמו לאחים מחמת מימוש (מכירת) נכס מקרקעין שהיה בבעלותם.

במקרה הנוכחי, הפסדי ההון שנגרמו לאחים נבעו ממכירת בניין בתל-אביב, אותו שיעבדו האחים לטובת הבטחת התחייבויות החברה כלפי בנק מרכנתיל. בהתאם, נרשמה לזכות הבנק משכנתא. מכירת הבניין כרוכה הייתה בחיוב לשלם לרשות המסים מס שבח בסך 7 מיליון שקל, כך שהבנק קיבל לידיו את סכום המכירה בניכוי החיוב למס שבח. מחיוב זה נוצרה מעין "הנאה" לאחים בדמות זכות לקזז את הפסד ההון שנוצר להם בשל מכירת הנכס.

בהחלטה מהשבוע שעבר קיבל השופט ברנר את עמדת הנאמן, עו"ד נדב לב, שסבר כי הזכות ליהנות מהנאה זו שייכת לנאמן של החייבים ולא לבנק. בית המשפט קבע כי לפי פרשנות שטר המשכנתא שנוסח על-ידי הבנק, זכות הקיזוז של הפסדי ההון וכן הפסדי ההון עצמם שנוצרו לחייבים מחמת מימוש המשכנתא שרבצה על הבניין, אינם חלק ממסת הנכסים המשועבדים לטובת הבנק, בעל המשכנתא.

"ודוק: בעניינו דבר לא מנע מהנושה המובטח (בנק מרכנתיל - מ' ש') - שהוא נושה מקצועי, מימון ומתוחכם, הנעזר בליווי צמוד של עורכי הדין - לנסח את שטר המשכנתא באופן כזה שיהיה ברור ונעלה מכל ספק כי גם הזכות ליהנות מהפסדי הון נכללת בגדרם של הנכסים המשועבדים. לו כך נאמר בשטר המשכנתא, היה נסתם הגולל על טענותיו של הנאמן, אלא שהנושה המובטח לא עשה כן, ואין לו אלא להלין על עצמו", קבע השופט ברנר.

כחיזוק לקביעה זו, השופט ברנר הזכיר כי כבר נפסק בעבר כי "בהליכי פשיטת רגל, ראוי ליתן פירוש דווקני לתנאים הנדרשים לשם הכרה בנשייה מובטחת, משום שכל פרשנות שמרחיבה את מעגל הנשייה המובטחת, פוגעת בהכרח בנושאים האחרים". על כן נקבע כי "שתיקתו" של שטר המשכנתא בכל הנוגע לגורל הפסדי ההון, "פועלת לחובתו של הנושה המובטח ולטובת הנושים הרגילים".

להחלטה משמעות כלכלית של עד 7 מיליון שקל

הנפקות המעשית של החלטת בית המשפט המחוזי, קרי, קבלת עמדת הנאמן, תוביל להעשרת קופת פשיטת הרגל לטובת הנושים הרגילים בסכום של כ-7 מיליון שקל. לעומת זאת, ההחלטה תוביל לגריעת סכום דומה מחלקו של הנושה המובטח, בנק מרכנתיל, אשר יידרש לשלם מס שבח מלא וללא קיזוז הפסדי הון, מתוך התמורה שקיבל עבור מימוש הנכס.

השופט ברנר לא התעלם בהחלטתו מהתוצאה הקשה עבור בנק מרכנתיל, אך הבהיר כי "בשים לב ליתרון המובנה שיש לו ממילא ביחס לנושים הרגילים בהיותו נושה מובטח, ונוכח העובדה שהנושה המובטח יכול היה לכלכל את צעדיו באופן אחר ולנסח את שטר המשכנתא כך שהשיעבוד יחול גם על הפסדי הון - ידו של הנאמן על העליונה".

משמעות ההחלטה מבחינת הבנק, אשר מיוצג בהליך על-ידי עו"ד עמית לדרמן, היא אכן קשה, וזאת, בין השאר, נוכח העובדה שלמרות שהחזיק בבטוחה משמעותית שהייתה אמורה להוביל לכיסוי מלוא החוב של הוניגמן כלפיו שעמד על סך 18.5 מיליון שקל, התמורה שהתקבלה ממכירת הנכס הממושכן בסך של 20.5 מיליון שקל, בחישוב מס השבח שנדרש הבנק לשלם, הובילה לכך שהבנק נפרע מחלק ניכר מחובו המובטח.

יחד עם זאת, למרות התוצאה הקשה, ואם נשפוט לפי מילותיו של השופט ברנר, מצבו של הבנק "טוב לאין-שיעור ממצבם של הנושים הרגילים" של הרשת; זאת שכן נוכח חובותיה העצומים של רשת האופנה שקרסה העומדים על מאות מיליוני שקלים, עוד לא ברור איזה שיעור מהחוב יקבלו הנושים הרגילים.

במקרה של בנק מרכנתיל יתרת החוב של הוניגמן לבנק (שלא נפרעה) עומדת על כ-5 מיליוני שקל (בשל היעדר היכולת של הבנק לקזז את הפסדי ההון אל מול מס השבח), ובנוגע ליתרה זו, יצטרף הבנק למצבת הנשייה הכללית במעמד של נושה רגיל. מעבר לחובות לבנק מרכנתיל דיסקונט, חייבים האחים הוניגמן עוד כ-13.5 מיליון שקל לבנק דיסקונט לישראל בע"מ.

קריסתה של קבוצת קמעונאות האופנה הגדולה

הוניגמן, אחת מקבוצות קמעונאות האופנה הגדולות והמוכרות בישראל, הייתה בשיאה בעלת רשת חנויות המונה 137 סניפים ומגוון מותגים, בהם רשת נשים - HONIGMAN WOMEN; רשת ילדים - HONIGMAN KIDS; רשת נשים וילדים משולבת; רשת TNT; ורשת העודפים. הקבוצה, שנוסדה ב-1978, הייתה בבעלות האחים מיכה ויעקב הוניגמן והעסיקה באופן ישיר למעלה מ-1,000 עובדים ובאופן עקיף מאות עובדים נוספים.

החברה קרסה כלכלית בפברואר אשתקד, אז ביקשה החברה לפתוח בהליך הקפאת הליכים, שהפך במאי להליך פירוק. במסגרת הליך חדלות הפירעון נמכרו חלק ממותגי החברה בסכומים זניחים יחסית.

חובות החברה עומדים על כ-232 מיליון שקל, שמתוכם חוב של כ-128 מיליון שקל לבנקים. האחים הוניגמן נושאים בערבות אישית למרביתו של החוב לבנקים.

לאור נפילתה של רשת האופנה והמשמעות הכלכלית העצומה של כך על האחים הוניגמן עצמם, בנק אגוד פתח במרץ השנה בהליך פשיטת הרגל נגד האחים. חובותיהם של האחים מסתכמים בסכום-עתק של 319 מיליון שקל, כאשר כמחצית ממנו נובע מתביעת החוב שהוגשו למפרקי חברת הוניגמן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988