למה מנכ"לית של חברה ממשלתית מרוויחה אלפי שקלים פחות ממנכ"ל?

פערי השכר המגדריים בדוח השכר בגופים הציבוריים שפורסם היום לא מפתיעים

העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock
העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock

פערי השכר שמוצגים בדוח השכר בגופים הציבוריים שפירסם היום (ג') הממונה על השכר באוצר - לא מפתיעים לכשעצמם. כפי שבכלל המשק יש פערי שכר מגדריים של 35% שתקועים במקום כבר שנים - ונובעים בעיקר מבחירות מקצוע שונות (הוא מהנדס, היא אחות) ומהיקפי העסקה שונים (הוא עובד במשרה מלאה, והיא בחצי משרה) - כך גם בגופים המתוקצבים והנתמכים בישראל. מהם הגופים האלה? השלטון המקומי, התאגידים הממשלתיים, החברות הממשלתיות, קופות החולים והדסה ועוד.

למשל: למה בקופות החולים ובהדסה השכר הממוצע בקרב גברים הוא 28.6 אלף שקל בחודש (ברוטו) ואילו בקרב נשים רק 17.8 אלף שקל בחודש? ככל הנראה כי יש פחות נשים בתפקידים הכי בכירים בארגונים האלה. אגב קופות חולים, השנה, לראשונה אי פעם, נבחרה אשה - סיגל רגב רוזנברג - לנהל קופת חולים בישראל: את קופת חולים מאוחדת. וכמה מרוויח מנכ"ל קופת חולים? הרבה מאוד. רן סער, מנכ"ל מכבי למשל, משתכר כ-86 אלף שקל בחודש. מיהם נשיאי האוניברסיטאות? כעת עם פרישתה של פרופ' רבקה כרמי מכס נשיאת אוניברסיטת בן גוריון - מדובר בגברים בלבד, ששכרם יותר מ-80 אלף שקל בחודש.

אז מה כן מפתיע וצורם מאוד - לפחות במבט ראשון? הגרפים שמשווים בין נשים לגברים המכהנים באותם תפקידים בדיוק. יועצת משפטית מול יועץ משפטי. מנכ"לית מול מנכ"ל. מנהלת כספים מול מנהל כספים ודוברת מול דובר. פערי שכר של אלפי שקלים, על אותו תפקיד בדיוק. בלי הבדלים בשעות, בהיקפי משרה או בתחום עיסוק. כשמדובר במנכ"לים ומנכ"ליות בלבד, פער השכר הוא של 25% - המנכ"ל מרוויח 41.6 אלף שקל בחודש, ואילו המנכ"לית: 33.2 אלף שקל בלבד. אז איך אפשר להסביר את הפערים האלה?

לא, לא מדובר בעניין של מיקוח. החוזים בתפקידים האלה אמנם אישיים אך הם מפוקחים בידי משרד האוצר ונקבעים במדרגים סדורים. התשובה היא זו: השכר הוא פונקציה של גודל החברה, ונשים הן מנכ"ליות, יועצות משפטיות, מבקרות פנים ומנהלות כספים בחברות הרבה פחות דומיננטיות במשק. במילים אחרות: אין דין מנכ"ל חברת חשמל, שירות העסוקה או נמל אשדוד כדין מנכ"ל החברה למתנ"סים או מרכז זמן שז"ר (כן, יש מרכז כזה). ואפשר להבין את זה.

למה הנשים לא נמצאות בתפקידי מפתח בחברות המרכזיות יותר? שאלה מורכבת, אבל אין ספק שיש גם קשר למנטאליות ה"חבר מביא חבר" שקיימת בחלק מהחברות הממשלתיות ושאר גופים מפוקחים (אגב מיעוט הנשים בנבחרת הגנרלים של "כחול לבן", בראשות בני גנץ). ומה קורה בשוק הפרטי, היכן שמהנדס עובד לצד מהנדסת באותה חברה, ויועץ משפטי לצד יועצת משפטית? מתברר שכיום במצבים כאלה, פערי השכר כבר קטנים מאוד. אחוזים ספורים בלבד - כך מראים כמה מחקרים שבדקו את הנושא (למשל, של חברת Glassdoor האמריקאית מ-2016 - מחקר שסקר יותר מחצי מיליון משכורות של עובדים אמריקאים). ואגב גם בהיבט זה דוח הממונה על השכר מציג סטטיסטיקות מעודדות: כיום לפחות חצי מהיועצים המשפטיים בגופים המפוקחים הם יועצות, וכך גם לגבי דוברים, מרכזים מקצועיים ועוזרים ראשיים. נשים פשוט עוד לא ממלאות את התפקידים האלה, בהיקפים מספיק גדולים, בגופים הכי מרכזיים וגדולים במשק. כפי שכבשו את ראשות הבנקים, כנראה שגם זה יקרה. אבל ייקח זמן.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988