הנקראות ביותר

מחילוקי הדעות בין עוה"ד ועד הכסף שתקוע בקפריסין: מה הנסיגה של גנור מעידה על מצב חקירת הצוללות

עד המדינה מיקי גנור שינה במפתיע את גרסתו בפרשת הצוללות • ההשלכות של המהלך עדיין לא ברורות • מה שבטוח הוא שההתפתחות בימים האחרונים פתחה מחדש תיבת פנדורה - מתיק השוחד שגנור נתן לכאורה לבכירים שהיו מעורבים בעסקה ועד לעסקיו של בן-דודו של נתניהו

מיקי גנור, המשטרה מבקשת להאריך את המעצר ב-5 ימים /  צילום: כדיה לוי
מיקי גנור, המשטרה מבקשת להאריך את המעצר ב-5 ימים / צילום: כדיה לוי

היום התברר סופית: תיק פרשת הצוללות, העוסק במה שנראה לכאורה כאחת מפרשות השחיתות הגדולות בתולדות המדינה, נפתח מחדש. והוא נפתח מחדש בשתי חזיתות - שגם עשויות להתאחד.

בחזית האחת - היועמ"ש אביחי מנדלבליט והפרקליטות ממשיכים בבדיקה של המידע על אינטרס כלכלי-אישי לכאורה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעסקאות הרכש. זאת, לאחר שהתברר כי נתניהו החזיק ביחד עם בן-דודו האמריקאי, נתן מיליקובסקי, במניות של התאגיד התעשייתי גרפטק, שעוסק בתוספי פלדה ועשה עסקים עם חברת טיסנקרופ, "גיבורת פרשת הצוללות".

בחזית השנייה התחדשה חקירתו של עד המדינה בתיק פרשת הצוללות, מיקי גנור, שהחליט לחזור בו מהגרסה המפלילה, שמסר למשטרה במסגרת הסכם עד המדינה שנחתם עמו.

וכך הפרשה - שבעבר נראה היה כי היא כבר התבררה עד סופה עם תום חקירת המשטרה וההמלצות שנמסרו ממנה לפרקליטות - נראית היום יותר כתיבת פנדורה, לפחות בהקשר של נתניהו וגנור, כשהנסתר לא פחות רב מהנגלה.

1. האם גנור יסיים כמו קצב?

השאלה הגדולה בהקשר לצעד שעשה גנור היא האם שינוי הגרסה שלו כעד מרכזי, שאמור לספק לפרקליטות את "סחורת" הראיות שיביאו להעמדה לדין פלילי של החשודים, תפגע ביכולת של הפרקליטות למצות את הדין עמם או אפילו תביא לקריסת התיק.

בפרקליטות משדרים "עסקים כרגיל". היו שם מי שהשוו בפנינו את הצעד של גנור להתנהגות של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שחזר בו בזמנו מההסכמה לחתום על הסדר טיעון מקל, שאליו הגיע עם הפרקליטות - החלטה שבדיעבד הייתה מקח-טעות מצד קצב, ששילם עליה בהרשעה באונס ובמאסר של שנים.

גורמים בכירים בפרקליטות אמרו כי הם לא צופים שלמהלך של גנור תהיה השפעה משמעותית על עוצמת התיק. אותם גורמים הדגישו שתי עובדות מרכזיות: הראשונה - גנור מסר במשך יותר מחודש עדות מפורטת לעילא ולעילא, שכוללת פרטים מוכמנים על מסכת השוחד לכאורה בהליכי הרכש של הצוללות וכלי השייט. השנייה - בהסכם עד המדינה עם גנור יש סעיף שמאפשר לפרקליטות לעשות שימוש בעדות גנור, גם במקרה שהוא יפר את ההסכם - כפי שקרה עכשיו.

מה עוד שגנור לא חוזר בו מהגרסה העובדתית שמסר למשטרה ולפרקליטות, אלא בעיקר מהמשמעות שהוא ייחס בעבר לעובדות שהוא מסר. עד היום גנור טען כי הכספים שהועברו לחשודים בתיק הצוללות - ובראשם אבריאל בר-יוסף, אליעזר מרום (צ'ייני), שי ברוש, מודי זנדברג, דוד שמרון ואחרים - היו כספי שוחד. גרסתו החדשה היא שהכספים ניתנו עבור עבודה ממשית שביצעו המעורבים ואינם כספי שוחד.

2. מה הן ההשלכות של "עד עוין"

אם ינוהל משפט פלילי בתיק הזה, וגנור יעמוד על גרסתו החדשה, הפרקליטות תוכל לבקש מבית המשפט להכריז עליו כעל "עד עוין".

עד עוין הוא עד שאופן עדותו בבית המשפט שונה באופן מהותי מעדות קודמת שמסר, והשינוי גורם נזק לתביעה שהביאה אותו להעיד. מרגע שבית המשפט הכריז על עד כ"עוין", ניתן להטיל דופי במהימנותו, עד כדי קביעה כי עדותו הקודמת היא הנכונה.

בעת שחתם על הסכם עד המדינה עם המשטרה, גנור היה מיוצג על-ידי עורכי הדין אילן סופר ואלי זהר. סופר וזהר ראו, ובצדק, בהסכם שאליו הגיעו עם המשטרה בעבור גנור - הסכם מצוין. זאת בהתחשב בעובדה שאילולא ההסכמות, הרשעה של גנור באותן עובדות שבהן הודה הייתה שולחת אותו לשנות מאסר ארוכות.

היום מיוצג גנור על-ידי עורכי הדין בעז בן-צור (שמייצג, בין היתר, גם את ארנון מילצ'ן ואת אפי נוה) ומאיר ארנפלד, יוצא להב 433. לפי המידע שבידינו, בן-צור וארנפלד חלוקים ביניהם באשר להחלטה של גנור לחזור בו מהסכם עד המדינה. בעוד שבן-צור ראה בהחלטה בעיקר סיכון משפטי גדול בעבור הלקוח - ארנפלד תמך בה.

3. המניעים הכספיים של גנור

שאלה מסקרנת נוספת היא מה גרם לגנור לעשות אתמול (ג') את הצעד הכל-כך חריג ולחזור בו מהסכם עד מדינה שעליו חתם עם המשטרה לפני כמעט שנתיים, ב-23 ביולי 2017.

התשובה היא כנראה שילוב של גורמים. כפי שכבר פרסמנו בעבר, אחד המניעים המרכזיים להתנהגות גנור (שוב פעם במקרה שלו) הוא כסף - גנור רוצה לשפר את תנאי העסקה וכן לנסות לשחרר עשרות מיליוני שקלים שהוא מחזיק בחשבונות בחו"ל.

מניע אפשרי נוסף יכול להיות לחצים או איומים שהופעלו על גנור מגורמים חיצוניים. כמו כן, ייתכן שהוא נחשף ללחץ פנימי או ללחץ מצד בני משפחתו בחודשים האחרונים, לאחר שגנור הפנים שההיסטוריה עלולה לשפוט אותו כגורם מרכזי בפרשת השחיתות שהיא אולי החמורה בתולדות המדינה.

גנור מחזיק עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים בחו"ל. כפי שפרסמנו ב"גלובס", הוא לא מצליח להביאם לארץ - למרות הסכם עד המדינה שחתם עם הפרקליטות. לפי מידע שהגיע לידינו, אחרי שנחתם הסכם עד המדינה עמו, שבמסגרתו התחייב גנור לשלם קנס בסך מיליון שקל ולרצות שנת מאסר, התברר לגנור כי עקב הסתבכותו הפלילית, המערכת הבנקאית בארץ ובחו"ל לא מאפשרת לו לעשות שימוש בכספי-העתק שצבר בעיקר בזכות תיווך בעסקאות נדל"ן במזרח אירופה.

בצר לו, פנה גנור לסיוע הפרקליטות, שהניחה בידו מכתב שאמור היה לסייע לו לשחרר את הכספים. ואולם המכתב לא סייע לגנור, וסכומי-העתק שגנור מחזיק בחו"ל נותרו מוקפאים. לפי ההערכות, גנור הגיע למסקנה כי אם יחזור בו מההודאה במעורבות במסכת השוחד בתיק הצוללות, הדבר יסייע לו בתסבוכת שאליה נקלע מול הבנקים.

4. עסקים על קו אוסטריה-קפריסין 

בהקשר זה נזכיר את תחקיר "גלובס" שחשף בעבר את עסקיו חובקי-העולם של איש העסקים הישראלי מיקי גנור, עוד לפני שהפך לנציג חברת טיסנקרופ בישראל.

גנור סיפר בעבר בראיונות כי נכנס לתחום הנדל"ן באוסטריה, לאחר שחברת תדיראן, שבשליחותה שהה בווינה, התפרקה. ב-1996 הוא חבר לבנקאי השקעות אוסטרי בשם ד"ר הלמוט תומנק, והשניים הקימו ביחד את חברת הולמרק פרופרטיז העוסקת בנדל"ן (מסחרי בעיקר) באוסטריה, בגרמניה ובמזרח אירופה. לחברה יש משרדים בתל-אביב ובווינה, והיא עדיין פעילה. מסמכי הרישום האוסטריים שלה מגלים את חלוקת הבעלות עליה: בעוד המחצית של תומנק שייכת לחברת ניהול על שמו, המחצית של גנור שייכת לחברה קפריסאית בשם Evaston Limited.

החברה הקפריסאית הזו, שהיא ככל הנראה חברת-קש, מנוהלת על-ידי תאגיד קפריסאי בשם Cymanco, המתמחה ב"שירותי משרד וניהול לחברות זרות". הדירקטורים שלה מכהנים בתפקידים זהים במאות חברות שונות. החברה עדיין פעילה. גנור, יש לציין, היה בעבר קונסול הכבוד של קפריסין בישראל.

איש עסקים יהודי-גרמני בשם ד"ר מיכאל הרצוג סיפר ל"גלובס" בעבר כי גנור שילם לכאורה כ-190 אלף אירו בעבור המינוי. הוא גם סיפר גם כי גנור ניסה לקדם את מעורבות קפריסין בתוכנית להנזלת גז ממאגרי הגז הטבעי הגדולים שהתגלו במים הכלכליים של ישראל. גנור לא הגיב לטענות באותו מועד.

בכל מקרה, אוסטריה וקפריסין הן שתי המדינות המוזכרות בדיווחים האחרונים בנוגע לקושי של גנור להעביר כספים לישראל. ל"גלובס" נודע כי לגנור, שרשום במספר חברות באירופה בשמו המלא "מיכאל טוביה גנור", יש גם אזרחות גרמנית.

5. חקירת עסקת הצוללות צפה מחדש

מקור נוסף למיליוני השקלים שלפי הדיווחים מחזיק גנור בחו"ל עשוי להיות חברת טיסנקרופ, אותה ייצג גנור משנת 2009 ועד להקפאת החוזה שלו ב-2017 בעקבות חשיפת הפרשה. החברה הציגה ל"גלובס" בעבר נתונים לפיה קיבל גנור ממנה לא פחות מ-10.2 מיליון אירו, בעמלה על עסקת הצוללת השישית שנחתמה. לפי גורם בחברה, גנור ביקש לפצל את התשלום ל-3 חברות שונות, אך לא ברור מה היה מיקומן של החברות הללו.

בתוך כך, המידע שנחשף בימים האחרונים על האינטרסים לכאורה של נתניהו ברכישת הצוללות וכלי השיט, מעורר את השאלה האם המידע הזה צריך להביא לפתיחה של חקירת תיק 3000 ולחקירתו של נתניהו בחשד שפעל באופן לא חוקי (גם) במקרה הזה.

בימים אלה נמשכת הבדיקה הראשונית של הפרקליטות והיועמ"ש את המידע לפיו נתניהו החזיק ביחד עם בן-דודו האמריקאי נתן מיליקובסקי במניות של התאגיד התעשייתי גרפטק העוסק בתוספי פלדה שעשה עסקים עם חברת טיסנקרופ, גיבורת פרשת הצוללות.

נזכיר מי שייצג את טיסנקרופ בעסקאות מכירת הצוללות וכלי השיט בארץ היה עו"ד דוד שמרון, מקורבו ובן-דודו הנוסף של נתניהו.

בימים האחרונים התבררו פרטים נוספים, לפיהם נתניהו מכר את מניותיו בעסקיו המשותפים עם מיליקובסקי ב-29 בנובמבר 2010 בתמורה לסכום של כ-16 מיליון שקל. לפי החשיפה של אביעד גליקמן בחדשות 13, הרוכש היה מיליקובסקי עצמו, באמצעות חברה אחרת שהייתה בבעלותו.

כן התברר כי ב-30 בנובמבר 2010, יום בלבד אחרי מכירת המניות של נתניהו למיליקובסקי, הושלמה עסקת מיזוג עסקיו של מיליקובסקי בגרפטק. מכאן שנתניהו הרוויח מעסקת המיזוג של גרפטק - אותה חברה שבעבר הכחיש כל קשר אליה וטען כי לא החליף עם מיליקובסקי אפילו מילה לגביה.

לפי הודעת המשטרה, חקירת תיק 3000 עסקה בעיקרה בחשדות לכאורה למסכת עבירות שבוצעו במהלך השנים 2009-2017. כלומר, החקירה עסקה בתקופה שקדמה למועד שבו מכר נתניהו את המניות בעסקים המשותפים עם מיליקובסקי. בעקבות העובדות הללו שנחשפו בהחלטות ועדת ההיתרים של מבקר המדינה, העביר לאחרונה המבקר, יוסף שפירא, את אותה בקשה של נתניהו לידי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ובפרקליטות החליטו להתחיל בבדיקת המידע החדש.

גורמים המקורבים ליועמ"ש אמרו כי בשלב זה מדובר בבירור ראשוני של העובדות החדשות. התנאי לפתיחה מחדש של חקירת תיק 3000 וזימון של נתניהו לחקירה, הוא שיהיה בידי רשויות החוק "חשד סביר" שמצדיק את החקירה.

"חשד סביר" הוא מונח נזיל מאוד, שנתון לפרשנות ולרצונו הטוב של היועמ"ש. באופן עקרוני, מדובר במאסה של ראיות איכותיות, שמאפשרת לרשות החוקרת לפתוח בחקירה נגד אדם מסוים. כשמדובר בנבחר ציבור בכיר כנתניהו, עוד קודם לחקירה פלילית מתקיים הליך של בדיקה מקדימה, שעשוי להמשך שבועות או חודשים.

השאלות החדשות בתיק הצוללות

● האם ראש הממשלה נתניהו ייחקר באזהרה בעקבות ההתפתחויות האחרונות?

● מה הייתה מידת השותפות של נתניהו בחברת הפלדה גרפטק בזמן שהיה איש ציבור?

● מה היה הקשר בין חברת גרפטק לבין טיסנקרופ?

● האם תיק 3000 נפגע בעקבות החלטת גנור לחזור בו מהגרסה שמסר?

● האם הפרקליטות תבטל את הסכם עד המדינה עם גנור?

● האם גנור יביא מידע חדש שלא מסר עד כה?

● כיצד הנסיגה של גנור מעדותו תשפיע על גורלם של שאר החשודים בתיק 3000?

***חזקת חפות: כל החשודים בתיק 3000 הם בגדר חשודים בלבד במעשים המיוחסים להם, והם בחזקת חפים בפשע כל עוד לא הורשעו בדין. נתניהו עצמו לא נחקר כחשוד בתיק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות