דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"עכו זו דוגמה לעיר שלקחה את עצמה מקצה לקצה בכל תחום"

כך אמר ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, בפאנל במסגרת סיור של ניידת הבחירות של "גלובס"; עוד הוא סיפר כי במהלך כהונתו דירוגה הסוציו-אקונומי של עכו עלה מ-3 ל-4 • מנכ"לית עמותת יעדים לצפון, לימור לב: "בלי שהחלשים יתקדמו, החברה כולה לא תלך קדימה"

loading

"בעשור האחרון עכו עברה מהפך. בתשתיות, בחינוך, בחברה, בקהילה. אני חושב שעכו זו דוגמה לעיר שלקחה את עצמה מקצה אחד לשני בכל תחום. לדוגמה בתחום התיירות, מ-300-400 אלף תיירים לשני מיליון תיירים שמגיעים כל שנה. ב-2004 גבינו 50 מיליון שקל ארנונה, והיום אנחנו גובים 150 מיליון. מעולם לא העלינו את המחירים" - כך אמר ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי, בפאנל שהתקיים בקונסרבטוריום בעיר, במסגרת סיור של ניידת הבחירות של "גלובס". עוד הוא סיפר כי במהלך כהונתו דירוגה הסוציו-אקונומי של העיר עלה מ-3 ל-4.

כשנשאל לגבי הסכם-הגג של עכו עם המדינה, במסגרתו יבנו בעיר 18 אלף יחידות דיור, אמר ראש העיר: "אני לא מתלהב מהתוכנית הזו, ואני אפילו נגדה. עם זאת, חתמתי על ההסכם, כי בתוך התוכנית יש סעיף של מחיר למשתכן, ולא רציתי שתושבי עכו יקנו דירות במיליון 100 שקל, כשהם יכולים לקנות דירות ב-700 אלף שקל. בנוסף, זו תוכנית שמאושרת לא ב-20 שנה, אלא בשנה וחצי. כך העיר לא תלויה בתכנון עתידי, אלא הכול כבר מתוכנן".

בנוסף לראש העיר השתתפו בפאנל המועמד לכנסת מטעם מרצ, עלי סלאלח; מנכ"ל מפעל גוונים, אריאל מייזליק; חבר נשיאות התאחדות בוני הארץ, עופר שגיב; מנכ"לית עמותת יעדים לצפון של קרן רש"י, לימור לב; ואיתי זדביל מהקיבוץ העירוני בעכו.

בנוגע לתשתיות ולתחבורה בעכו, אריאל מייזליק, מנכ"ל חברת גוונים המחזיקה מפעל בעיר, אמר: "אני גר במרכז, ואני לא נוסע בתחבורה ציבורית אלא עם הרכב שלי. אני מברך את שר התחבורה על פיתוח הכבישים, אבל יכול להיות שזה בא על חשבון התחבורה הציבורית. עם זאת, הנושא של הכבישים שהם פתוחים ונוסעים - זה אדיר במיוחד לתעשייה בעיר. מחולון לתל-אביב לוקח שעה, ומחולון לעכו היום לוקח שעה וחצי".

איתי זדביל הוא חבר קיבוץ עירוני של תנועת "דרור ישראל". זוהי תנועת מחנכים שמתגוררים בקיבוצים עירוניים ברחבי הארץ והגיעו לעכו בעקבות יוזמה של ראש העיר לפני 14 שנה. לגבי הפערים הקיימים בפריפריה ובעכו, ביחס למרכז הארץ, אמר זדביל: "החברים שלי פועלים בכל מערכת החינוך, אנחנו חיים כקואופרטיב, ואנחנו חווים את המציאות כך: יש הרבה חלקים במערכת החברתית והפוליטית הישראלית שמתפרקים. אבל בתוך הפירוק הזה יש גם אנשים טובים. יש אחיות, יש שוטרים ומורים וכבאים ועובדות סוציאליות, והם כולם נלחמים, ויש הרבה מאוד שותפויות ובריתות שמצליחות להחזיק את המערכות הללו".

כשנשאל מהיכן נוצר הפירוק, ענה זדביל כי "זו מדיניות. עכשיו יצאו שני דוחות, אחד של בנק ישראל ואחד של מכון אדווה. בנק ישראל אומר שמשקיעים בחינוך. אני עשיתי הכשרה של חינוך, וכמורה ייקח לך 10 שנים עד שתקבל ותק שתוכל להחזיק. ומורים צריכים עם שכר נמוך, ועם המיצ"ב על הראש, לגדל את דור העתיד של אומת הסטארט-אפ. אני מגיע מתנועה שמאמינה בשוויון בין בני אדם. שכל אחד - לא משנה מאיפה הוא מגיע, ולא משנה מאיפה ההורים שלו - כולם אותו הדבר. אבל היום, כשנכנס הרבה כסף פרטי לחינוך, יש אי-שוויון. זה ככה גם בבריאות, וזו מדיניות".

עלי סלאלח, מועמד ברשימת מרצ בבחירות בכנסת, אמר: "במדינת ישראל אין משאבים. המשאב החשוב ביותר הוא המשאב האנושי. מה שמקדם את המשאב האנושי זה לימודים. אם אנחנו נדאג למערכת חינוך טובה, לא רק במרכז הארץ אלא גם בפריפריה, גם בדרום וגם בצפון, אז נוכל לייצר פה אנשים טובים ומשכילים. בית ג'אן הוא כפר של 12 אלף תושבים, והדירוג הסוציו-אקונומי שלו זה 2. אני קיבלתי את תפקיד ניהול בית הספר שלו, החלטתי שבית הספר המקיף בג'אן יהיה הכי טוב בעולם. ב-2012 הגענו למקום השלישי בבגרויות במדינת ישראל, וב-2014 מקום ראשון.

"אמרו לנו שזה כי מעתיקים, אבל אני טיפלתי בבעיית ההעתקות כבר בשנת 2000. לכן, מי שרוצה להצליח ולהתקדם, צריך להיות אדם ישר. לאהוב את הילדים, את החברה ואת המדינה. ברגע שאנחנו אוהבים אחד את השני ועובדים בשיתוף-פעולה ולא מפלים בין זה לזה, אז מצליחים. מי שצריך אותנו זה החלשים, וחברה שלא יודעת לטפל בחלשים שבה היא חברה חולה. החלשים הללו לא יכולים לעלות בלי עזרתנו. אנחנו יכולים לתת להם יד ולעזור להם בכל מיני שיטות, אחת מהן מורלית - לתת להם מוטיבציה, להגיד להם מילה טובה, שאתה יכול ומסוגל, אני אוהב אותך ורוצה לראות אותך באקדמיה. אבל חוץ מחיזוק לאגו, הוא צריך גם עזרה בלימודים ושעות נוספות. פה אני נעזרתי בעמותה שנכנסה אלינו ועזרה לנו, במעט כסף, אבל הכסף הזה הביא 30% לתוצאות גבוהות".

עוד בנושא החינוך התבטאה מנכ"לית עמותת יעדים לצפון, לימור לב: "חינוך מתחיל בגיל הרך, וגם פה בעכו ראש העיר עשה רבות בשביל הגיל הרך, אבל יש עוד הרבה לעשות. אני חושבת שהנושא היחיד שכל המפלגות מסכימות עליו הוא חינוך חינם מגיל 3 חודשים והקמת מעונות יום. אבל יש הבדל מאוד גדול בכפרים ובעכו. פה יש רכבת ותחבורה ציבורית, שנכון שהיא מאחרת, אבל היא לפחות מגיעה, וכל הפערים הללו משפיעים על האוכלוסיות החלשות.

"בשביל שנשים יתקדמו, בשביל שהחברה כולה תתפתח, צריך להביא עוד מקומות תעסוקה ולאפשר התקדמות לכל החברה. בלי החלשים בחברה, החברה כולה לא תוכל להתקדם. גם כאן בעכו יש כל מיני תוכניות לאוכלוסיות החלשות, וכמו שאמרתי, בלי שהחלשים יתקדמו, החברה כולה לא תלך קדימה".

נושא אחר שעלה בפאנל הוא בנייה. כיום ראש עיריית עכו קיבל תוכנית לבניית 18 אלף יחידות דיור בעיר, אך אחת הבעיות הבוערות בצפון היא היעדר אפשרויות דיור לדור הצעיר. עופר שגיב, יו"ר התאחדות בוני הארץ, סיפר על הסיבות לעיכוב בבנייה, כפי שהוא רואה אותן: "אני גר בטבעון, ועד שנת 2004 בניתי בקריית שמונה, רמת ישי, פה בקריות, עד שבאיזשהו שלב הבנתי שפריפריה לא נחשבת. ב-2002 בנימין נתניהו, שהיה אז שר אוצר, הפסיק את המענקים. המענקים הופסקו, ואני פניתי למנכ"ל משרד האוצר דאז ודיברתי איתו על זה. הוא אמר לי: 'אנחנו בעד שוק חופשי. מי שרוצה יגור בכרמיאל וקריית שמונה, ומי שרוצה יגור בתל-אביב'. אני אמרתי לו שאין סיכוי שאנשים יבואו לגור בקריית שמונה אם לא תעזור להם. אז הפסיקו לקנות ממנו את הדירות בפריפריה, הקפאתי פרויקט בקריית שמונה ועוד אחד בכרמיאל, ועברתי לבנות במרכז. באזורי הביקוש תמיד יקנו ממני את הדירות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות