המבקר על בחירות 2019: מההוצאות של גנץ על אבטחת מידע ועד לחריגות של הליכוד

שורה של ליקויים בהתנהלות הכלכלית של המפלגות נחשפות בדוח מבקר המדינה על מימון המפלגות בכנסת ה-21 וה-22 שמתפרסם הבוקר • מדוח הביקורת עולה כי הסך המצטבר של הגירעונות בבחירות לכנסת ה-21 עמד על כ-96 מיליון שקל, כאשר חמש הסיעות עם הגירעונות הגבוהים ביותר היו: הליכוד, העבודה, כולנו, הימין החדש וש"ס

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יוסי זמיר
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: יוסי זמיר

דוח מבקר המדינה על מימון המפלגות בכנסת ה-21 וה-22 שמתפרסם הבוקר חושף שורה של ליקויים בהתנהלות הכלכלית של המפלגות. כך, בבחירות לכנסת ה-21 קיבלו שלוש מפלגות דוח התנהלות שלילי בנוגע לליקויים שהתגלו בחשבונות הסיעה: בסיעת יהדות התורה הייתה חריגה של למעלה מ-372 אלף שקלים מתקרת ההוצאות המותרת והסיעה נקנסה בשל כך ב30 אלף שקלים. גם מרצ חרגה מתקרת ההוצאות המותרת ב-871 אלף שקלים ונקנסה בשל כך ב-75 אלף שקלים. תע"ל חרגה בשני מיליון שקלים ונקנסה במאה אלף שקלים בשל כך.

מדוח הביקורת עולה כי הסך המצטבר של הגרעונות בבחירות לכנסת ה-21 עמד על כ- 96 מיליון שקל, כאשר חמש הסיעות עם הגרעונות הגבוהים ביותר היו: הליכוד עם גירעון של כ- 20.9 מיליון שקל, העבודה עם כ- 13.4 מיליון, כולנו עם כ-11.2 מיליון, הימין החדש עם כ-8.5 מיליון וש"ס עם כ-7.5 מיליון שקלים.

המבקר מצא לנכון לקנוס שוב את הליכוד בשל אירועי הליכודיאדה הנערכים מדי שנה והחליפו את שמם בעקבות הדוח הקודם ל"לאומיאדה" בסך של 50 אלף שקלים. המבקר כותב בפרק על הלאומיאדה של הליכוד כי "קיום אירועי הליכודיאדה נדון בהרחבה בדוחות הביקורת שעסקו בחשבונות סיעת הליכוד בשלוש התקופות השוטפות הקודמות, וממצאי הביקורת האמורה העלו כי מתקיימים מאפיינים רבים המעידים על קשר ישיר ומובהק בין אירועים אלה לבין הסיעה ועל תרומתם לקידום ענייני הסיעה, ולפיכך הסיעה קיבלה תרומה שאינה עומדת בגבולות הקבועים בחוק".

עוד קובע המבקר כי עצם קיומו של האירוע בתקופת הבחירות לכנסת העשרים נחשב כתרומה לסיעה בשל השתתפות חברי הכנסת והשרים וכן הסיקור שניתן לאירוע. עקב כך הוא קובע כי הכנסות הסיעה לא היו בגבולות הקבועים בחוק לעניין קבלת תרומות. המבקר אנגלמן קובע כי על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב בארגון האירוע כפי שקבע גם בפעמים קודמות.

עוד קובע המבקר כי עצם קיומו של האירוע בתקופת הבחירות לכנסת העשרים נחשב כתרומה לסיעה בשל השתתפות חברי הכנסת והשרים וכן הסיקור שניתן לאירוע. עקב כך הוא קובע כי הכנסות הסיעה לא היו בגבולות הקבועים בחוק לעניין קבלת תרומות. המבקר אנגלמן קובע כי על הסיעה להסדיר נהלים ברורים בכתב בארגון האירוע כפי שקבע גם בפעמים קודמות.

חריגות וקנסות

בבחירות לכנסת ה-22 עולה מהביקורת כי ל-13 מהסיעות שהתמודדו ניתן דוח חיובי ואילו ל-7 סיעות לא ניתן דוח חיובי והן יקנסו בשלילת המימון בסכום שמגיע ל-980,000 שקל. גשר חרגה מתקרת ההוצאות בבחירות אלו ב-364 אלף שקלים, הליכוד חרגה בלמעלה מתשעה מיליון שקלים ולכן תיקנס ב-200 אלף שקלים, העבודה חרגה בלמעלה משישה מיליון שקלים ונקנסה ב-200 אלף שקלים, מפלגת העצמאות של אהוד ברק שהתמודד אז קיבלה תרומות בסכומים הגדולים מהמותר וגם חרגה מתקרת ההוצאות ב-7 מיליון שקלים ולכן גם כן הושת עליה קנס של 200 אלף שקלים.

התנועה הירוקה של סתיו שפיר חרגה בלמעלה ממיליון שקלים ותשלם מאה אלף שקלים קנס, מרצ חרגה בארבעה מיליון ותשלם מאתיים אלף שקלים קנס וש"ס נקנסה על הוצאות שונות בשוויי 50 אלף שקלים.

עוד עולה מהדוח כי חמש הסיעות שסיימו את הבחירות לכנסת ה-22 עם הגירעונות הגבוהים ביותר היו: הליכוד עם גירעון של כ-39.6 מיליון שקלים, העבודה - 13.7 מיליון, חוסן ישראל - 5.5 מיליון, ש"ס - 5.2 מיליון והעצמאות של ברק עם 4.9 מיליון שקלים. המבקר קרא לסיעות לפעול לפירעון התחייבויותיהן ולכיסוי הגירעונות הנצברים.

אבטחת מידע וקייטנות לילדים

בכנסת ה-21 קובע המבקר כי חוסן לישראל של בני גנץ לא הצליחה לבסס את הוצאותיה השונות בגין "אבטחת מידע" וכן שלא ניהלה את החשבונות לפי הנחיית המבקר ולכן תיקנס ב-50 אלף שקלים. סיעת בל"ד בדומה לדוחות קודמים גם כן מימנה קייטנה לילדים וטענה כי מדובר בקשר עם הציבור. המבקר שלל את הטענה וקנס אותה ב-20 אלף שקלים. "גם בתקופה הנוכחית לא הוצגו ראיות של ממש לביסוס הטענה ולפיה המדובר בפעילות חינוך תנועתי", כתב המבקר.

מדוח הפעילות של המפלגות לכנסת ה-22 עולה כי הגרעון הכולל של הסיעות עמד נכון לתקופה זו על כ-98.9 מיליון שקלים ושוב הליכוד בראש עם גרעון של 59.8 מיליון שקל, הבית היהודי - עם כ- 17.6 מיליון שקל, דגל התורה - כ- 7.9 מיליון שקל.

על פי נתוני חשבות הכנסת, יתרת הלוואות של הכנסת לסיעות עומדת נכון לתקופה שנבדקה על כ- 136.7 מיליון. הליכוד עם חוב של 38.5 מיליון, יש עתיד עם חוב של 18 מיליון, חוסן לישראל עם כ- 18 מיליון שקל, ש"ס - 10 מיליון, והעבודה עם 8 מיליון שקלים.

פעילות תעמולתית ממומנת באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וחשבונות פיקטיביים

ביקורת מעניינת נוספת העולה מהדוח נוגעת להתנהלותו של משה יעלון ומפלגת תל"ם שבראשה עמד. בתקופת ההסדר (זו שלפני תחילת ההתמודדות לכנסת) פעל יעלון באמצעות "העמותה למנהיגות אחרת" ששימשה פלטפורמה לפעילותו הפוליטית. עד להפסקת הפעילות במועד הבחירות לכנסת ה-20, אפריל 2019, הסתכמו הכנסות העמותה בכשישה מיליון שקלים, בעוד סכום ההכנסות של יעלון מתוכם עמד על למעלה משני מיליון שקלים.

המבקר קבע כי תרומות שקיבל יעלון באמצעות העמותה לפני תקופת ההסדר שימשו בניגוד לחוק למימון הוצאותיו בתקופת התמודדותו לכנסת.

נציגי המתמודד הסבירו כי "המתמודד פעל בתום לב, שכן חוק המפלגות אינו מטיל מגבלות על גיוס תרומות לפני תקופת ההסדר, ולטענתם אף אינו אוסר על שימוש בתרומות שגויסו לפני תקופת ההסדר למימון פעילות בתקופת ההסדר". המבקר קנס את יעלון ב-50,000 שקלים בשל כך.

המבקר מקדיש פרק מיוחד לפעילות הסיעות ברשתות החברתיות בבחירות שהתקיימו בשנת 2019. במחקר שנערך קובע המבקר כי הועלו אינדיקציות לכך שבוצעה פעילות תעמולתית ממומנת עבור סיעות באמצעות רכישת חשבונות פייסבוק וטוויטר וכן באמצעות הפעלת חשבונות פיקטיביים.

המבקר חשף למעשה חשבונות עוקבים במדינות שונות, הגדלת מספר העוקבים אחר חשבונות של חברי כנסת מכהנים ופעילות של חשבונות רבים שפעלו כולם ל"קידום ולהדהוד של מסרי תעמולה דומים או זהים".

בעוד ממצאי הביקורת מצביעים על הפעלת חשבונות פיקטיביים, נכתב בדוח כי המפלגות כולם שללו את הטענות כי רכשו כאלה. מתוצאות המחקר עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח המתיימר להיות אותנטי ועלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות, כך דברי המבקר. אנגלמן דורש בסוף הפרק מהמחוקק להסדיר את התעמולה ברשתות החברתיות ולקבוע כלי אכיפה ברורים.

צרו איתנו קשר *5988