בחירות, ריבית ומלחמת סחר: האירועים שיעניינו את השווקים בשבוע הקרוב

עונת הדוחות בוול סטריט תיפתח עם פרסום תוצאות הבנקים בסוף השבוע • המשקיעים דרוכים לקראת חידוש שיחות הסחר בין ארה"ב לסין • בריטניה ממתינה לדיון על דחיית הדדליין לברקזיט • הבנק המרכזי של אירופה ובנק ישראל יכריזו על גובה הריבית • לידר שוקי הון: "ממשלה צרה תתקשה לקצץ בהוצאות, ולכן עלולה להישען יותר על העלאת מסים" • התחזית השבועית של "גלובס"

דגל סין בוול סטריט / צילום: רויטרס
דגל סין בוול סטריט / צילום: רויטרס

שבוע המסחר בשוקי העולם צפוי להיפתח מחר (ב') בהמשך לעליות שנרשמו בסוף השבוע האחרון, על רקע הנתונים הכלכליים בארה"ב, ובהם נתוני תעסוקה, מדד מנהלי הרכש וירידה במספר דורשי העבודה. עיני המשקיעים נשואות להודעה של המעצמות סין וארה"ב לגבי הסכם סחר, וגם לדחייה במועד הברקזיט על ידי האיחוד האירופי.

בסוף השבוע האחרון המדדים בוול סטריט ננעלו בעליות שערים, וסיכמו שבוע חיובי, שבו מדד S&P 500 השלים עלייה שבועית של 2.1% ומדד הנאסד"ק רשם  עלייה של 2.7%.

הנה כמה מהאירועים הבולטים בשווקים שיעמדו במוקד בשבוע הקרוב.

1. מלחמת הסחר - חידוש השיחות

אם בשבוע שעבר המשלחת האמריקאית טענה כי יש סיכוי של 90% לחתימה על הסכם סחר, ובין היתר נטען כי ההסכם נמצא בישורת האחרונה של תרגום והשוואת הגרסאות, כעת הצדדים ערוכים להמשך השיחות השבוע.

נזכיר כי הפגישה האחרונה בין הצדדים הסתיימה ביום שישי בטון חיובי, והנשיא טראמפ אמר כי ניתן יהיה להכריז על עסקה תוך ארבעה שבועות. עם זאת, לפי כלכלני אקסלנס, "למרות כל התקווה קשה לנו לראות איך ניתן לגשר על פערי הענק שהוצגו בעבר בנושאי שמירה על זכויות קניין, טכנולוגיה, גישה מלאה של חברות אמריקאיות לשוק הסיני ואפילו אכיפת ההסכם. ולכן אנו דווקא מצפים לאכזבות של השוק מהנושא".

2. מאקרו - עונת הדוחות בוול סטריט מעלה הילוך

בארה"ב יפורסמו ביום שני הקרוב נתוני ההזמנות מהתעשייה. ביום רביעי יפורסם מדד המחירים לצרכן האמריקאי לחודש מרץ, וכן פרוטוקול החלטת הפד מהחלטת הריבית האחרונה. 

באירופה, ביום שישי יפורסמו נתוני הייצור התעשייתי לחודש פברואר בגוש האירו.

עונת הדוחות בוול סטריט תיפתח בסוף השבוע עם פרסום תוצאות הבנקים בארה"ב. ביום שישי יתפרסמו דוחות הבנקים וולס פארגו וג'י.פי מורגן צ'ייס. סיטי גרופ וגולדמן זאקס יפרסמו דוחות ביום שני הבא. 

3. ברקזיט - מנהיגי האיחוד ידונו על הארכה

לאחר כישלון השיחות ביום שישי האחרון בין ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, לבין ג'ימי קורבין, מנהיג מפלגת הלייבור וראש האופוזיציה בפרלמנט הבריטי, שר האוצר פיליפ המונד, חזר על טענתו כי יש לשקול עריכת משאל עם שני ליציאה מהאיחוד האירופי, כשבריטניה והאיחוד לא מצליחים להגיע להסכמות בנוגע ליציאתה של הממלכה מהחברות באיחוד האירופי. מנהיגי האיחוד צפויים להיפגש ביום רביעי השבוע בבריסל, על מנת לדון על הבקשה של בריטניה להאריך את הדד-ליין ליציאה מהאיחוד ל-30 ביוני השנה, אלא שלפי דיווח ב-"BBC", האיחוד מעוניין ליזום 'הארכה גמישה' של כשנה ושניתן לסיימה עוד קודם. 

4. ריבית באירופה - דראגי ידחה העלאת הריבית?

ביום רביעי תפורסם החלטת הריבית לחודש אפריל של הבנק המרכזי, ולאחריה נגיד הבנק המרכזי מריו דראגי ייכנס מסיבת עיתונאים. בנאומו האחרון, דראגי הצביע על כך כי הבנק המרכזי עשוי לספק תמיכה נוספת לכלכלה בחודשים הקרובים, והדגיש כי למרות שהבנק המרכזי הנמיך את תחזית הצמיחה, הסיכונים מוטים כלפי מטה להיחלשות נוספת. לדבריו, הביקוש החיצוני חלש, ויכול לפגוע בכלכלה המקומית.

לפי כלכלני לאומי שוקי הון: "בחודשים הבאים ה-ECB יחזק את התחזיות להמשך וצפוי שהדברים יכללו דחיית מועד העלאת ריבית לתוך שלהי 2020. סביר להניח כי ה-ECB יציע שיפור בתנאים של הלוואות לטווח ארוך תוך שינוי תנאי הריבית, לריבית שלילית".

5. ריבית בנק ישראל, רגע לפני הבחירות

יום לפני הבחירות לממשלה, ביום שני הקרוב בנק ישראל צפוי להכריז על גובה הריבית במשק.

כלכלני לידר שוקי הון צופים כי הריבית תיוותר ללא שינוי, עם זאת נגיד הבנק עשוי לנקוט בטון נימי יותר. "חשוב יהיה לראות עד כמה בנק ישראל מזכיר את המדדים הגבוהים מתחילת השנה, העלייה בציפיות האינפלציה וההאצה בפעילות הכלכלית. סביר להניח שגם לפי תחזית אינפלציה של בנק ישראל האינפלציה צפויה לעלות באפריל לכיוון 1.6% Y/Y, וסביר להניח שתהיה שאיפה להכין את השווקים לאפשרות של העלאת ריבית בסוף מאי השנה", כתבו כלכלני לידר שוקי הון בסקירתם השבועית.

לגבי הבחירות לממשלה ומדיניות בנק ישראל בהקשר זה, כתבו כלכלני לידר שוקי הון, "סביר להניח שכל ממשלה תפעל לצמצום הגרעון ותעלה מסים עוד השנה (מע"מ ב-1%), מדיניות אשר תתרום כ-0.4%-0.3% לאינפלציה שנה קדימה. אנו צופים אינפלציה של 1.2% ב-12 החודשים הקרובים (כולל השפעת המיסוי). יחד עם זאת, ממשלה צרה תתקשה לקצץ בהוצאות ולכן עלולה להישען יותר על העלאת מסים מאשר צמצום בהוצאות".