בלי פייגלין ובנט, נתניהו קיבל הלילה עוד שתי סוכריות

 הכרזות הניצחון של כחול לבן, בני גנץ ויאיר לפיד אתמול (ג') בלילה היו מוקדמות מדי ומביכות. ההודעה הראשונה של המפלגה, שנשלחה מיד אחרי פרסום מדגם חדשות 12, בישרה על מהפך, ניצחון.

"ניצחנו! העם בישראל אמר את דברו! תודה לאלפי הפעילים ולמעל מיליון מצביעים. בבחירות האלה יש מנצח ברור ומפסיד ברור. ביבי הבטיח 40 מנדטים והפסיד בגדול. הנשיא רואה את התמונה וצריך להטיל את הרכבת הממשלה על המנצח! אין אפשרות אחרת!", נכתב בהודעה. גם נאום "הניצחון" של גנץ היה מביך והדגים את חוסר הניסיון הפוליטי.

בבוקר שאחרי, הנגאובר ותפיסת המציאות כפי שהיא: בני גנץ הוא יו"ר האופזיציה, יאיר לפיד יכול לקבל להיות יו"ר האופוזיציה ברוטציה, אולי. שר הביטחון לשעבר משה יעלון יקבל מושב בוועדת החוץ והביטחון, וגבי אשכנזי במקרה הטוב יהיה בראשות ועדה של האופוזיציה.

כחול לבן נכנסת לכנסת כמפלגת אופוזיציה גדולה עם חוסר ניסיון פוליטי של אנשיה. יהיה מעניין ומוזר בכנסת ה-21, שהיא עם המספר הרב ביותר של מחוקקים חסרי ניסיון אי-פעם בהיסטוריה של ישראל.

נתניהו ממריא לממשלה ה-35 בקלות יחסית. נכון, משה כחלון עשוי לרצות להמשיך באוצר, אבל עם 4 מנדטים, מדוע שיקבל? נכון, אביגדור ליברמן, ידע להמליץ על נתניהו לנשיא ב-2015 ואז לחכות עד ל-24 שעות לפני הקמת הממשלה כדי להגיד שהוא לא נכנס, והוא הרי מומחה בטריקים מהסוג הזה, אבל כמה סבלנות יכולה להיות למשחקים ילדותיים מהסוג הזה פעם נוספת?

מעבר להישג הכביר לנתניהו, הגדלת מספר המנדטים של הליכוד ונשיאת הקמפיין על גבו האישי, הוא קיבל הבוקר (ד') שתי מתנות אישיות הממתיקות עוד יותר את יומו: שנואי נפשו נפתלי בנט ואיילת שקד בחוץ (ועל כך עוד יכתבו הרבה מילים); ומשה פייגלין, האיש והמרד, מי שהיה חבר כנסת סרבן משמעת קואליציונית במפלגת הליכוד, לא יהיה בכנסת הבאה. אין הקלה גדולה מזו הבוקר - עבור כל אחד מן הצדדים ואולי גם עבור מדינת ישראל, שנבהלה מהרעיונות הליברטניים שהופצו לכל עבר בשבועיים האחרונים.

בבלפור אפשר לפתוח שמפניות. השותפים הקואליציוניים הבכירים של נתניהו - אריה דרעי, יעקב ליצמן, משה גפני, בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ - הם קבוצה של אנשים נוחים לרצות. לנתניהו אמור להיות ירח דבש קבוצתי עם החברים האלה.

סמוטריץ' היה בחודשים האחרונים קצת יותר עקשן ונחוש במסריו כלפי נתניהו ממה שזכורים אנשי הבית היהודי, מפד"ל בעבר. כאשר נתניהו לחץ עליהם להתאחד עם עוצמה יהודית וזימן פגישות, סמוטריץ' לא היסס לשגר הודעה לעיתונות שהוא לא בא לפגישה. ביום ראשון האחרון נתניהו תכנן להרים עצרת מנהיגי ימין - ומידי חטף תשובה שלילית מסמוטריץ', שהריח את שאיבת המנדטים הגדולה.

השאיבה אכן התרחשה, אך בל נשכח שבן דהן, שהוצב במקום 28 בליכוד, משויך לאיחוד מפלגות הימין; ושעם חוק נורווגי כפול, שני השרים הצפויים - פרץ וסמוטריץ' - יתפטרו ויכניסו שני חברי כנסת במעלה הרשימה, אורית סטרוק ואיתמר בן-גביר.

המפסידים הגדולים של מערכת הבחירות

קשה להכביר הבוקר מילים בחישובים הפוליטיים הקלוקלים של נפתלי בנט ואיילת שקד. הם פירשו את הפופולריות הציבורית שלהם בסקרים, ואולי אף את היחס המחבק מן התקשורת (שקד כיכבה בראש כל רשימות אנשי השנה, בכל העיתונות, ימין ושמאל מאז חודש ספטמבר) - כנכס אלקטורלי. זה לא התממש. בספירת מעטפות כפולות, הם עשויים עוד לעבור את אחוז החסימה ולקבל חבל הצלה, אך יהיה זה חבל דק, פריך. הטיטניק שלהם טבעה, ואין מספיק ספינות הצלה.

הציונות הדתית, בוחרים שמרנים, מחוברים לבתי הכנסת, לקהיליות, למכינות הקדם-צבאיות, וקשה להם לעזוב את הבית, הבית היהודי. מנגד, הקהל החילוני, ימני-לאומי, דבק בליכוד ובגדול. וכך בנט ושקד חיפשו יעדי קולות שלא היה להם מאחז אמיתי בציבור.

גם אצל מפלגת העבודה, קריסה טוטלית. הניסיון להציג את הרשימה של אבי גבאי כדבר החשוב במפלגה ולשכנע את הציבור לבחור בהם, ולו רק כדי לקדם את הנבחרת של חברי הכנסת - לא היה משכנע מספיק. הציבור בשמאל רצה להביס את נתניהו ופנה למרכז הפוליטי כדי לבצע מהפך. אבל גם זה לא עבד.

גבאי אמר אתמול בלילה שהוא חיפש חיבורים פוליטיים, אך מפלגת העבודה לא מצאה אותם. אולם הקשבה לדבריו העלתה חיוך מריר. הכיצד אדם שביצע ניתוקים ולא חיבורים, מספר לעצמו ולציבור בנאום ההספד שלו מעשייה פוליטית על חיפוש שותפים פוליטיים, כאשר צעד הכניסה שלו לקמפיין הייתה הדחת שותפתו הפוליטית? זהו בוקר בו גבאי חייב להתבונן במראה.

השמאל בישראל, מרצ ועבודה ביחד, התנקזו אתמול בלילה ל-10 מנדטים. זהו בוקר של חשבון נפש. אולי הגיע הזמן שמישהו מהם יקום ויגיד שהגיע הקץ לחזון פתרון שתי המדינות, שהופך ללא רלוונטי ולא מעניין את הציבור הישראלי?