תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים חוזרת למקורות ולממדיה האמיתיים

לא תחליף לפינוי בינוי, לא תחליף למיגון מטילים, כי אם תוכנית מוגבלת לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, ותו לא • אז איך קרה שדווקא אזורי הפריפריה בכלל ואלה שלאורך קו השבר הסורי-אפריקאי בפרט - נותרו ללא פרויקט אחד של חיזוק?

תמ"א 38 / צילום: איל יצהר
תמ"א 38 / צילום: איל יצהר

ההודעה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה משבוע שעבר על הפסקת הקידום של גרסה 4 לתמ"א 38, מחזירה את התוכנית לממדיה האמיתיים: תוכנית מוגבלת לחיזוק מבנים שהוקמו עד 1980 מפני רעידות אדמה - וזהו. לא תחליף אינסטנט לפינוי-בינוי, לא מכשיר מהיר לתוספת מסיבית של יחידות דיור, לא תחליף למיגון מטילים, ולא דרך עוקפת לתכנון אמיתי.

הרבה עברה תמ"א 38 מאז אושרה לפני כ-14 שנה - וכמעט שום דבר לא לטובה. הבאג העיקרי של התוכנית היה ונותר ההסתמכות שלה על השוק החופשי כדי לפתור בעיות שהממשלה אינה יכולה או אינה מעוניינת לפתור באופן ישיר. ואולם, השוק החופשי נוהר למקומות שבהם יש כסף ויש רווחים, ואלה נמצאים בכמויות באזורי הביקוש וכמעט שלא מצויים בפריפריה. התוצאה: דווקא אזורי הפריפריה בכלל ואלה שלאורך קו השבר הסורי- אפריקאי בפרט - נותרו ללא פרויקט אחד של חיזוק.

הגילוי הזה אינו חדש ואינו מפתיע. מה שמפתיע הוא שעד כה הממשלה לא טרחה לטפל בבאג הזה, שהשפעתו רעה הן מבחינת יישום מטרות התוכנית והן מבחינה חברתית. שכן כיום תמ"א 38 היא כלי מצוין להגדלת פערים חברתיים בין מרכז הארץ לפריפריה. בעלי דירה במרכז הארץ שדרגו באמצעותה את שווי רכושם במאות אלפי שקלים, בעוד שבעלי דירות בפריפריה נותרו במצבם הקודם, הלא מזהיר.

בשלב כלשהו נאחזה הממשלה בתמ"א 38 כמכשיר להגדלת היצע דירות, ואז הומצא מסלול 2 של התוכנית, שבמקום לחזק מבנים הוא כולל תוכנית מורכבת יותר להריסתם ולהקמת מבנים חדשים תחתם, אולם עם יותר יחידות דיור מאשר בתמ"א 38 המקורית.

הנדסית מדובר בפתרון עדיף, אולם כאן הכניסה התמ"א לבעיה את הרשויות המקומיות שנאלצו להתמודד עם התוצאות של תוספת יחידות דיור למרכזי שכונות ותיקות עם תשתיות מתפקעות. התוצאה - פרויקטים רבים לא יצאו אל הפועל. רשויות מקומיות שינו את עמדתן תכופות לגבי הפרויקטים הללו, והתוצאה היא מבוכה, עיכובים בביצוע וחזרה הדרגתית לתמ"א 38 המקורית.
והנה, לפני 4 שנים החליט שר הפנים דאז, גלעד ארדן, להעמיס על התמ"א גם סוגיה ביטחונית ולאפשר ביצוע תמ"א בבתים מחוסרי ממ"דים משנות התשעים.

כבר בדיונים הראשונים הוברר שהגרסה הזו עמוסה בבעיות מכל הסוגים - החל מהנדסית, דרך משפטית וכלה בחברתית ותכנונית. זה כשלוש שנים התוכנית הזו לא באמת מקודמת, אולי משום שבמינהל תכנון לא רצו להתעמת עם שרי הממשלה.

וכך, רק בחודש שעבר התקבלה ההחלטה לבטל את קידום הגרסה הרביעית, ורק בשבוע שעבר יצא על כך מסמך רשמי. בכך יצא האוויר מכל הבלון שניסו לנפח מהתוכנית הזו. תמ"א 38 חוזרת לממדיה האמיתיים, אבל גם דורשת מהממשלה הקרובה לטפל בבעיות התכנון הרבות שקיימות בה ובכלל בצורה יסודית, לא פופוליסטית ולא באמצעות "רפורמות" שמוכרזות על ימין ועל שמאל, ורק תורמות לבלבול בענף.