סופטבנק רוצה להעתיק את המודל של באפט: שוקלת הנפקה של קרן ההשקעות

לפי "וול סטריט ג'ורנל", סופטבנק בוחנת את הנפקת קרן ויז'ן, הקרן הגדולה בעולם להשקעות בחברות טכנולוגיה, לאחר שסיימה להשקיע את הכסף שנתיים לפני התכנון • החברה מתכננת לגייס קרן שנייה, ומבצעת התאמות באופי פעילותה, לאור שינויים רגולטוריים

מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן/ צילום: רויטרס Yoshio Tsunoda
מנכ"ל סופטבנק, מסיושי סאן/ צילום: רויטרס Yoshio Tsunoda

חברת סופטבנק שוקלת לבצע הנפקה של קרן ההשקעות שלה, ויז'ן, עבורה גייסה לפני כשנתיים 100 מיליארד דולר, לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" מסוף השבוע. קרן ויז'ן היא הקרן הגדולה בעולם להשקעה בחברות טכנולוגיה, ומתמקדת בהשקעה בתחומי הבינה המלאכותית, ניתוח נתונים, שירותים פיננסיים ורכבים אוטונומיים.

ההנפקה תתבצע ככל הנראה לאחר שהקרן תושקע לחלוטין, לקראת ספטמבר-אוקטובר, ולפי מקורות ה"וול סטריט ג'ורנל", בחברה מקווים ליצור גרסה מוקטנת של ברקשייר האת'ווי של וורן באפט, חברת אחזקות ציבורית שמחזיקה במניות של חברות, שפועלות בעיקר בתחומים מסורתיים. בניגוד אליה, קרן ויז'ן מתמקדת בחברות טכנולוגיה צעירות, שרובן עדיין אינן רווחיות. מודל כזה יפנה למשקיעים שהיום לא יכולים להשקיע בקרנות הון, אך יציב בפני החברה גם מכשולים רגולטוריים בדרך להנפקה, שבחברה פועלים כדי להתגבר עליהם. אתגר נוסף בצעד כזה קשור לעובדה שכמה מהחברות הגדולות בהן סופטבנק השקיעה, כמו ווי וורק ואובר, צפויות לצאת להנפקה בעצמן השנה, מה שיוריד את המשיכה להשקיע בקרן ויז'ן אחרי שתונפק.

לפי הדיווח, החברה שוקלת שורה של צעדים פיננסיים נוספים, ונמצאת במגעים עם עומאן לגבי השקעה של מיליארד דולר או יותר בקרן ויז'ן, שרובה גוייסה מערב הסעודית ואבו-דאבי. בנוסף, בחברה שוקלים השקת קרן שנייה באותו גודל לפחות. מייסד ומנכ"ל החברה, מסיושי סאן, אמר באופן פומבי שהוא רוצה לגייס קרן נוספת, וגם רג'יב מיסרה, סגן בכיר של סאן, דן השבוע בנושא בוועידת משקיעים בלוס אנג'לס.

עוד דווח כי החברה מנהלת מגעים עם בנקים כדי שיסייעו לגייס חלק מהכסף. בקרן החדשה יהיו שתי יחידות, אחת עם סיכון נמוך יותר שתניב החזר קבוע, ואחת עם סיכון גבוה יותר שתניב החזרים רק אם היא תגיע לרווח מינימלי שנקבע מראש. הדבר יציב בפני סופטבנק אתגר במציאת משקיעים מוסדיים, כמו קרנות פנסיה וביטוח, שיסכימו, למרות הסיכון, להשקיע כספים בקרן שאינה מקיימת את התהליכים שהם בדרך כלל דורשים.

לפי מקורות ה"וול סטריט ג'ורנל", בסופטבנק תכננו להשקיע את הכסף שבקרן ויז'ן במשך ארבע שנים, אך עשו זאת תוך שנתיים בלבד. לאחרונה חזר סאן מסין, שם ניהל מגעים בנוגע להשקעות בשווי מיליארדי דולרים בחברות שונות, על אף שמדובר בסכומים שכרגע לא קיימים בקרן, ואותם מנסה החברה לגייס באמצעות הצעדים השונים שפורטו לעיל. ההנפקות הקרבות של חברות כמו ווי וורק ואובר יפנו כנראה כסף, אך לא מספיק על מנת לממן את הרכישות אותן סאן מעוניין לבצע. עד כה, ההחזר על ההשקעה למשקיעים בקרן עומד על סכום של כ-6 מיליארד דולר, שהגיעו בעיקר משתי השקעות - מכירת אתר המסחר המקוון ההודי פליפקארט לוולמארט ורווחים מהשקעה במניות חברת אנבידיה הציבורית.

החברה מקווה להשקיע בעצמה בקרן ויז'ן סכום של 50 מיליארד דולר במזומן, אך החברה נמצאת תחת לחץ כלכלי בשל חובות כבדים וביצועים חלשים של חברת ספרינט, אותה מנסה סופטבנק למכור לטי-מובייל, אבל העסקה נתקלת בקשיים רגולטוריים. לפי מקורות "וול סטריט ג'ורנל", אם העסקה לא תאושר, תרומתה של סופטבנק לקרן השנייה עלולה לרדת לחצי ממה שקיוותה.

מסופטבנק נמסר בתגובה לדיווח כי "בתור חברת ניהול נכסים אנחנו בוחנים מקורות רבים להון", וכי נכון לרגע זה לא התקבלו שום החלטות רשמיות.

לאחרונה דווח ב"רויטרס" כי החברה הסכימה לוותר על נציגות בדירקטוריונים ועל גישה למידע רגיש, ולקחת תפקיד פאסיבי בחברות הפורטפוליו שלה, וזאת בכדי לרצות את הממשל בארה"ב ולקבל אישורים לעסקאות שלה. הקושי להשיג אישורים נובע מכניסתה לתוקף של רפורמה שהרחיבה את סמכויות הוועדה להשקעות הזרות של ארצות הברית. תפקידה של ועדה זו הוא למנוע עסקאות המאיימות על הביטחון הלאומי של ארה"ב, באמצעות השתלטות של חברה או אדם זר על חברה אמריקאית, ועיקר הרפורמה נוגע להרחבת סמכויותיה בכל הקשור להשקעות בתחום ההייטק. הרפורמה מחייבת את אישור הוועדה עבור כל עסקה המעניקה לגורמים זרים גישה לתשתיות קריטיות, לידע טכנולוגי, או ליכולת השפעה על קבלת החלטות הנוגעות לטכנולוגיות קריטיות. "צייתנו למה שממשלת ארצות הברית רוצה", אמר ל"רויטרס" מרסלו קלאור, סמנכ"ל התפעול בקבוצת סופטבנק.

מסיבה זו, לסופטבנק לא יהיו שני נציגים בדירקטוריון אובר, לאחר הנפקת החברה, למרות שהיא המשקיעה הגדולה בה (16%), ולמרות שהובטח לה שתקבל נציגות במסגרת השקעתה מינואר 2018 בחברה בסך 8 מיליארד דולר. סופטבנק נוהגת לרוב להשקיע סכומים עצומים בחברות תמורת נתח גדול, לקחת תפקיד פעיל בדירקטוריון, ולחבר בין חברות בהן היא משקיעה.