השותף לשעבר: "לבייב ניצל את מערכת המשפט לפטור מתביעות; חשד לכאורה למרמה"

דוברת קבוצת לבייב: "בני סינבטי, הממומן ע"י גורמים אינטרסנטיים החפצים בפגיעה בלבייב, מנהל בשנים האחרונות מהלכים משפטיים כושלים שכל תכליתם לפגוע בלבייב ולנסות ולהוציא כספים שלא כדין" • עו"ד אביה אלף: "לבייב מנסה להכפיש את סינבטי אישית היות שאין לו משהו ענייני לומר. לבייב עבר לרוסיה כי הוא חושב שיד רשויות האכיפה בישראל ואנגליה לא תשיג אותו"

עו"ד אביה אלף / צילום: יונתן בלום
עו"ד אביה אלף / צילום: יונתן בלום

1. לב לבייב, שלמעשה עבר לרוסיה על רקע החקירה בנוגע לעסקי היהלומים שלו, הותיר אחריו כמה אויבים עסקיים. אחד מאויביו הבולטים של לבייב הוא בני סינבטי, שהיה שותף שלו בעסקי מכרות הזהב הפרטיים בקירגיסטן - עוד מדינה שפרקטיקת העסקים בה היא לא מהמשובחות בלשון המעטה - ומנהל מאבק רב-שנים נגדו.

סינבטי "מפציץ" את רשויות אכיפת החוק בחומרים נגד לבייב, מגיש תלונות במשטרה, תובע את לבייב, ללא הצלחה של ממש עד כה, תלה שלטים בגנותו של לבייב, עוקב אחרי כל בדל של התפתחות בקבוצת אפריקה ובקיא בהיסטוריה של עסקאות הנדל"ן בקבוצה יותר מכל עיתונאי שמכסה את אפריקה - וזאת כמובן מנקודת מבטו.

סינבטי, שבעברו הרחוק הסתבך בעבירות מס, הפך בשנים האחרונות את לבייב ל"פרויקט חייו", פרויקט עתיר זמן ובמיוחד עתיר משאבים. הקרב המר והאמוציונלי של סינבטי בלבייב נמשך כאמור זה שנים ארוכות, ובינתיים סינבטי העלה חרס בידו. יהיו מניעיו של סינבטי אשר יהיו, אין ספק שהאירועים האחרונים סביב חקירת עסקי היהלומים של לבייב, והעובדה שלבייב העביר את מרכז חייו לרוסיה, או ליתר דיוק נמלט לרוסיה, מהחשש שייחקר וייעצר בישראל - משחקת לידיו.

אין ספק גם שההתנהלות העסקית של לבייב באפריקה מעוררת הרמת גבות, שאלות נוקבות ותהיות שמעולם לא ניתנו להן תשובות ברורות - תהיות שהעליתי פעם אחר פעם על הכתב. יותר מדי כסף עלה באש, יותר מדי עסקאות סבוכות בחו"ל ופחות מדי רצון של רשויות אכיפת החוק לבדוק את הנושא, אולי בגלל שרוב עסקאות הנדל"ן בוצעו בחו"ל והנטייה של רשות ניירות ערך, באופן טבעי, היא לבדוק עסקאות שהתבצעו בישראל, כמו עסקאות בעלי העניין בבזק.

צריך להבין, כפי שכתבתי פה לא פעם: מה שקרה בקבוצת אפריקה זו אחת מהשמדות הערך הגדולות ביותר בהיסטוריה התאגידית של ישראל, יותר מנוחי דנקנר, יותר מאליעזר פישמן, יותר ממוטי זיסר ז"ל ויותר מכל איש עסקים אחר. בזמנו, הייתה אפריקה שווה בבורסה בתל-אביב כמעט 7 מיליארד דולר (!) ונחשבה אחת מיצרניות הערך הגדולות בבורסה. הנפקת הענק של החברה הבת ברוסיה סימנה באופן אבסורדי את תחילת הנפילה הגדולה. למעשה, אפריקה נמחקה ושווייה התאפס. היקף התספורות הכולל הגיע לאורך השנים עד 3 מיליארד שקל, וכך הפכו אפריקה ולבייב הפכו למשמידי הערך הגדולים ביותר של שוק ההון הישראלי בעשור האחרון. למרות זאת, השמדת הערך הזו חמקה משום מה מעיניהן הבוחנות של מערכות אכיפת החוק בישראל, ובמידה רבה גם מהתקשורת הכלכלית.

אלא שלתמונת המאבק בין סינבטי לבין לבייב, וגם נגד מערכות אכיפת החוק - נכנסה עורכת דין נוספת ומוכרת. זה קרוב לשנה (מאוגוסט 2018) מייצגת עו"ד אביה אלף, לשעבר בכירה בפרקליטות, את סינבטי. אלף ניהלה בתפקידה האחרון את המחלקה הכלכלית בפרקליטות, וליוותה, בין היתר, את תיקי אהוד אולמרט, דני דנקנר, צבי בר ועוד, אבל התיק המזוהה ביותר היה זה שלא הגיע לכתב אישום, וכמובן שלא להרשעה: התיק של אביגדור ליברמן, שאלף המליצה להגיש כתב אישום נגדו, אך התיק נסגר בסופו של דבר על-ידי היועץ בזמנו יהודה וינשטיין. אלף מתחה על סגירת התיק ביקורת חריפה ואף כתבה ספר על העניין בשם "תיק ליברמן - כתב האישום שלא הוגש". 

לב לבייב / צילום: איל יצהר
 לב לבייב / צילום: איל יצהר

2. בחודשים האחרונים מנהלת אלף תכתובת ענפה עם רשות ניירות ערך והפרקליטות בשמו של סינבטי. הדרישה העיקרית: ערר על ההחלטה שלא לפתוח בחקירה עקב תלונותיו של סינבטי נגד לבייב. הערר הוגש כבר בתחילת אוקטובר 2018, וכעבור חמישה חודשים, במהלך פברואר השנה, קיבלה אלף תשובה: נפתח תיק ערר וההחלטה בו צפויה להתקבל עד לסוף 2019.

למה כל כך הרבה זמן עד להחלטה זו? לא ברור. מה שברור הוא שיש החלטות במערכות אכיפת החוק שמתקבלות הרבה יותר במהירות מאשר החלטה בערר על תלונה שהוגשה נגד לבייב (למשל, החלטות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה בתיק 4000). התשובה הזו לא סיפקה את אלף, והיא דורשת לזרז את ההליכים, כי לבייב העתיק את מרכז חייו לרוסיה "ככל הנראה בגלל החשש להיחקר על מעורבותו ואחריותו למעשים", שפורטו במכתביה.

אלף כותבת, כי "לבייב עבר למקום בו הוא חושב, ככל הנראה כי יד רשויות האכיפה בישראל ואנגליה לא תשיג אותו. לוח זמנים של שנה בקירוב עד לקבלת החלטה אינו מקל על מיצוי הדין עימו, בלשון המעטה, ויש בכך כדי לפגוע באמון הציבור בפעולתן התקינה והאפקטיבית של רשויות האכיפה".

במכתב מצוין גם כי משרד עורכי דין בין הגדולים באנגליה, מייצג עסקים בריטי-ישראלי, המחזיק מניות באפי פיתוח, הרשומה למסחר בלונדון, פנה לדירקטוריון אפי פיתוח, בבקשה ליתן הסברים על אודות התנהלות לבייב. משרד עורכי הדין הודיע לסינבטי (מצורף לכך מסמך) כי נפתחה חקירה נגד לבייב והחברות הקשורות "עובדה המעידה כי ככל הנראה יש דברים בגו'".

אלף מותחת היום ביקורת על העיכוב בהחלטת הפרקליטות: "למיטב הבנתי המקצועית, גם כמי שהייתה ממונה על טיפול בעררים במשך כחמש שנים, הודעה מראש על-ידי פרקליטות המדינה כי הטיפול בערר ייקח כשנה היא בלתי מתקבלת על הדעת - בכלל, ובפרשת אפריקה ישראל - בפרט. כל יום שעובר מרחיק אפשרות אפקטיבית לאכוף את החוק, ומפחית את אמון הציבור ברשויות האכיפה שייפרעו ממי שחשוד בהפרת החוק". 

בני סינבטי / צילום: רוני שיצר
 בני סינבטי / צילום: רוני שיצר

3. הטענות של אלף בשם לקוחה סינבטי כוללים האשמות חמורות מאוד נגד לבייב: "מדובר במעשים מבהילים ניתן לומר", כותבת אלף, "לאור עזות המצח שבה נעשו, הכוללים על-פי החשד עסקאות פיקטיביות שביצעה אפריקה, במרמה, תוך דיווח מטעה לציבור המשקיעים על ערכם האמיתי של הנכסים, על זהות הרוכשים ועל אינטרס לבייב בעסקאות ובכספים שליוו עסקאות אלה".

במה מדובר? אלף כותבת במכתביה כי סינבטי בדק באופן עצמאי מעל עשר עסקאות שנעשו בין החברות הציבוריות של אפריקה ישראל ואפי פיתוח לגבי החכרת מקרקעין וביצוע פרויקטים שונים. בכל העסקאות, על-פי הנטען במכתב, שילמו לחברות "קש" מחירים מופקעים כאשר הכספים הגיעו בסוף לחשבונות של לבייב או שהוא ומקורבים לו שולטים בהם. על-פי טענת אלף וסינבטי ניתוח העסקאות מעלה כי קיים לגביהן דפוס דומה של הוצאת כספים מהחברה, תוך הסתרת המוטבים (הטענה היא שמדובר בלבייב, שותפיו ומקורבים לו) מחד, והעדר כל תוצר ממשי או נכס ברשות החברה, בעקבות העסקאות - מאידך גיסא, דבר המחזק את החשד כי מדובר בעסקאות פיקטיביות, דרך חברות "קש", שבאו לעולם רק על מנת להוציא כספים מחברות ציבוריות ולהעשיר את כיסיו של לבייב.

על-פי הנטען במכתבים, "הכספים הוצאו מהחברות הציבוריות והועברו לידי לבייב, שותפיו או מי מטעמם, בשלוש שיטות עיקריות, המבוססות על מרמה והסתרה, התקשרות עם חברות 'קש' והעלמת כסף". השיטה הראשונה, על-פי הטענות של אלף וסינבטי, כוללת העברת תשלומים החשודים כשוחד לעובדי ציבור בחו"ל (פקידים מקומיים לרבות ראשי רשויות), על מנת להעביר את המקרקעין ו/או נכסים, תמורת סכום נמוך או ללא תמורה בכלל, לחברת "קש" מאחוריה עומד ככל הנראה לבייב, או מי מטעמו.

בשלב השני עובר הנכס מהרשות המקומית לחברת "קש", שלב שנועד לנתק את הקשר בין הצדדים ולהסתיר את מחירה האמיתי של העסקה, על מנת שניתן יהיה "לנפח" אותו בהמשך.

בשלב השלישי "מנפחים" את מחיר המקרקעין או הנכס. הנכס נמכר לחברה בת זרה של אפריקה ישראל (שאינה מוזכרת בדוחות בשמה, על מנת שלא ניתן יהיה לעקוב אחרי העברת הנכס או העברת הכספים), ומשם הכסף מועבר לחשבון בנק, שעל פי החשד לבייב או מטעמו שולטים בו. לאחר מכן מחיר הנכס "מנופח" שוב, ונמכר או מוחכר בערכו החדש לחברת אפי פיתוח, או לאחת מהחברות הבנות הזרות שלה.

בשלב הסופי, לטענת אלף וסינבטי, אפי פיתוח מעבירה את הכסף לחשבון בנק של אחת מהחברות הבנות הזרות של אפריקה ישראל, ומשם הכסף מועבר לחשבונות בנק אחרים, שעל פי החשד שייכים ללבייב, או לשותפיו, או לאנשים המקורבים אליו או פועלים מטעמו ואשר עושים בחשבונות אלה כבתוך שלהם. "המשמעות היא כי המעורבים בעסקה זו מרוויחים פעמיים: פעם אחת הם מרוויחים בשל העברת הנכס לחברת בת זרה של אפריקה ישראל, ופעם נוספת הם מרוויחים בעת העברתו בפעם השנייה (בערך מנופח) לאפי פיתוח ולחברות בנות זרות שלה", כותבת אלף.

גם בשיטות השנייה והשלישית, מתארים אלף וסינבטי דפוס פעולה דומה לראשון, שבו כספים מוצאים באפריקה באמצעות עסקאות מנופחות.

אגב, השיטה הזו מתוארת גם בבקשה לאישור תביעה נגזרת שכתבתי עליה פה לפני כחודשיים ונכללה גם במכתב של אלף וסינבטי. מדובר בעסקת נדל"ן שנרקמה ב-2007, שבה רכשה חברת בת של אפריקה מניות של חברה אוקראינית בשם ABG, שהייתה בעלת זכויות בשטח של 46 דונם בעיר זפרוז'יה שבאוקראינה בתמורה ל-22 מיליון דולר. בתביעה נטען כי מדובר בעסקה פיקטיבית, המתחזה להיות עסקת רכישת קרקע, שנועדה להוציא כספים מהחברה לטובת בעל השליטה.

4. המכתב של אלף מפרט אחת לאחת את כל העסקאות ה"חשודות" לכאורה, וצריך להדגיש זאת שוב ושוב. לא מדובר עוד בחקירה, לא נפתחה גם חקירה, לכן זה לא כתב חשדות שנוסח על-ידי רשויות אכיפת החוק, אלא מכתבים שנשלחו לפרקליטות ולרשות ניירות ערך בדרישה לחקור את מה שסינבטי טוען.

בעבר הכחישו לבייב ואפריקה מכל וכל את הטענות של סינבטי וגם בתגובה לכתבה הם הדפו את טענותיו. "סינבטי הוא אדם הנושא על גבו שורה ארוכה של הסתבכויות אישיות, עסקיות ופליליות", מסרה דוברת קבוצת לבייב. "סינבטי, הממומן על-ידי גורמים אינטרסנטיים החפצים בפגיעה בלבייב, מנהל בשנים האחרונות שורה ארוכה של מהלכים משפטיים כושלים שכל תכליתם לפגוע בלבייב ולנסות ולהוציא כספים שלא כדין.

"ייטיב סינבטי אם ישקיע את מירב זמנו בטיפול בבעיות האלימות שלו, בשיקום משפחתו, ובתשלום חובותיו, ויחדל מלרדוף את לבייב תוך שהוא מחליף עורכי דין חדשות לבקרים המנסים לעשות שימוש ציני במערכת המשפט וברשויות השונות אשר הביעו עמדתם בעניינים אלו בעבר ודחו את הבקשות חסרות הבסיס של סינבטי פעם אחר פעם".

עו"ד אביה אלף מסרה בתגובה על הטענות: "לסינבטי אין חובות ומי שיש לו חובות הוא לבייב שלא משלם אותם. סינבטי 'העיז' לתבוע את לבייב להחזר כספים שמגיעים לו בדין אז לבייב מנסה להכפיש אותו אישית היות ואין לו משהו ענייני לומר.

"תלונת סינבטי עוסקת בחשדות כבדים לעסקאות פיקטיביות, שבוצעו במרמה, במשך שנים רבות בחברות ציבוריות בשליטת מר לבייב; נכסים חסרי ערך או שנרכשו בזול על ידי חברות פרטיות של לבייב, כשחלקם הושגו תמורת שוחד, נמכרו במחיר מנופח לחברות הציבוריות שבשליטתו. לא מדובר על עיסקה אחת, או שתיים, אלא על דפוס (מבהיל) שחוזר על עצמו במשך שנים. מדובר בתלונה על חשדות לכאורה של דיווחים כוזבים, הטעיה, מרמה, גניבה, הלבנת הון ועוד. התלונה מגובה בראיות רבות - מסמכים, דוחות כספים, עדויות ועוד.

"מי ששילם את מחיר ה'הרפתקה' הזו אלה אזרחי ישראל שהשקיעו בחברות שלבייב היה בעל שליטה בהן וגייס עבורן הון ציבורי עצום. כספי הפנסיה של מרבית אזרחי מדינת ישראל, בהיקף של מיליארדי שקל, ירדו לטמיון ב'תספורות' שערך לבייב לגבי חובות החברות שבבעלותו.

"לבייב ניצל את מערכת המשפט הישראלית להשגת הסדר נושים ופטור מתביעות אזרחיות, כולל תביעה נגזרת בעילת מרמה אישית נגדו (!) ותביעות ייצוגיות. לבייב העתיק לאחרונה את מרכז חייו לרוסיה ככל הנראה דווקא בגלל החשש להיחקר על מעורבותו ואחריותו למעשים המתוארים לעיל, ועבר למקום שבו הוא חושב, ככל הנראה, כי יד רשויות האכיפה בישראל ואנגליה לא תשיג אותו". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988