הנקראות ביותר

והרי החדשות הטובות: הסיכון הפיננסי של המשק נמוך

הקטר של המשק הישראלי - ההייטק - כמעט שלא צורך אשראי ויוצר כלכלה יחסית בטוחה

פארק הייטק ברעננה./ צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock
פארק הייטק ברעננה./ צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock

אחת התופעות הכלכליות המעניינות והחשובות ביותר חולפת מזה כבר יותר מ-10 שנים תחת הרדאר בלא תשומת-לב מיוחדת. ייתכן והסיבה לכך היא שמדובר בחדשות טובות, ולכן אין צורך להאיר עליהן בזרקור, ובוודאי שלא לצעוק על כך "הצילו" ממרומי כל גבעה רעננה, כנהוג לעתים במקומותינו.

מדובר בתופעה שחותרת בהתמדה הפוך נגד הזרם לעומת מה שקורה כמעט בכל ארצות העולם, כולל ה-OECD: ירידת חלקו של האשראי העסקי בישראל ביחס לתוצר. תופעה זו מתווספת למגמות כלכליות חיוביות רבות נוספות, שעוברות על המשק הישראלי, אך חשיבותה רבה מכמעט כל מגמה כלכלית אחרת, מכיוון שהיא משפיעה באופן מהותי ביותר על רמת הסיכון והחוסן הפיננסי של המשק הישראלי בכללותו. התופעה הזו מתחדדת בהשוואה לעולם ובמיוחד מפתיעה ביחס למה שקורה ב-OECD.

אלו הן חדשות מצוינות, שאומרות למעשה שהסיכון הפיננסי של המשק הישראלי יורד בהתמדה, כי החובות של הסקטור העסקי לבנקים, למשקיעים מוסדיים ולגופים נוספים - נמוכים יותר באופן יחסי לגודלו של המשק, מאשר היו בעבר והם גם נמוכים יותר ביחס למדינות שישראל מצויה מולן בתחרות עסקית (בד"כ מדינות OECD).

עובדה מעניינת נוספת היא שכל זה קורה כאשר בנק ישראל מציין שלבנקים עודפי הון, שמאפשרים להם להגדיל את תיק האשראי הבנקאי שלהם.

מדוע זה קרה, והאם זה יימשך?

"האשם" בתופעה הברוכה הזו הוא הסקטור המכונה מזה זמן רב ובצדק הקטר של המשק, קרי, מגזר ההייטק. בנוסף ליתרונות הרבים מספור שמגזר זה מביא למשק הישראלי, הוא גם אינו צרכן אשראי.

לצורך צמיחה, חברות ההייטק מגייסות הון מניות ולא חוב. כלומר, המגזר שצומח מזה זמן רב באופן המואץ ביותר, המגזר שמעביר את המשק הישראלי מכלכלה תעשייתית לכלכת שירותים אינו צרכן אשראי בנקאי, או צרכן אשראי אחר לצורך העניין.

מגזר ההייטק בישראל מקבל מימון בהיקפים אדירים ממשקיעים זרים, שמשקיעים במניות חברות הייטק ומאפשר להן לממן את שיעורי הצמיחה המרשימים שלהן באמצעות גיוס הון בלבד. האם זה ימשיך? סביר להניח שכן. ישראל מאוד חריגה בהיקף מגזר ההייטק שלה, לא רק ביחס לנעשה בעולם אלא אפילו ביחס למדינות ה-OECD.

אנחנו גם מצויים בתהליך של מעבר מכלכלת ייצור לכלכלת שירותים. בניגוד לעבר, כמעט שלא קמות חברות תעשייתיות, שזקוקות לחוב בנקאי בכדי לממן את עצמן. עיקר האשראי הבנקאי הולך לסקטור הקמעונאי, שמצוי בגידול רציף, אך היקף הגידול שלו וצורכי המימון שלו תואמים פחות או יותר את היקף הגידול הרב שנתי של התוצר.

מגזר ההייטק הגדל בהתמדה תורם לגידול בתוצר ללא צורך בחוב והמגמה תשתנה רק אם יגיע משבר גדול בתחום ההייטק. לפיכך, בהחלט ניתן לצפות כי מגמה זו תמשיך והסיכון הפיננסי של המשק ימשיך ויתייצב ודאי ביחס למגמות השוררות בעולם של עליית האשראי העסקי ברוב המדינות.

עניין אחד קטן נוסף. חלק מן הקוראים המתוחכמים יבואו ויאמרו שאכן האשראי העסקי בירידה, אך לעומת זאת יש עלייה דרמטית באשראי הפרטי בישראל. אז גם כאן נכונה הפתעה. בניגוד ל"תחושות הבטן" מסתבר כי הגידול באשראי הפרטי ביחס לתוצר הוא מינורי ועלה ב-10 השנים האחרונות מרמה של 37% ל-42% בלבד, זאת לעומת יחס ממוצע של 63% במדינות ה-OECD.

הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות