דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

תושבי יפו נגד הרכבת הקלה: "את שדרות רוטשילד לא היו סוגרים לשלוש שנים"

העבודות על הרכבת הקלה בגוש דן מגיעות ליפו, והשבוע ייסגרו לתנועה שדרות ירושלים • ההחלטה לסגור את אחד הנתיבים המרכזיים התקבלה רק באפריל ולא אפשרה לבעלי העסקים באזור להתכונן • אלה שישרדו את תקופת העבודות ייהנו ממדרחוב מזמין, אך לא ברור כמה מהם יצלחו את התקופה הזו ללא סיוע של הרשויות, שטרם הוסדר

loading

לפני יותר מ-100 שנה קינא המושל הערבי של יפו חסן בק בשדרות רוטשילד של תל-אביב הצעירה, והחליט להקים שדרה גם ביפו - היום אתם מכירים אותן כשדרות ירושלים. השבוע ייסגר הרחוב לתנועה מכיוון שהוא מתוכנן להפוך למדרחוב שבו תעבור הרכבת הקלה, בסגנון רחוב יפו בירושלים. תקופת העבודות הארוכה על הקמת קו הרכבת באזור - שנתיים וחצי לפחות - מעוררת בתושבי שדרות ירושלים שוב קנאה באחיהם מרוטשילד.

"את רוטשילד לא היו סוגרים לשלוש שנים", אומרת נועה מונדשיין, מעצבת חזיות ובעלת חנות ברחוב. "אני לא רוצה להשתמש במילים קשות יותר, אבל על יפו אפשר לצפצף, אפשר לשים פס".

אביה גולני, תושבת האזור, מוסיפה כי "הפגיעה הכי קשה תהיה במשפחות שמתפרנסות מהאזור. לא חשבנו שיגרמו לשיתוק כזה של האזור. כבר היום אנחנו במצור בשישי-שבת, אז מה יקרה שיסגרו את השדרה? אפילו אמבולנסים ורכבי חירום לא יוכלו להגיע".

המדרחוב הנאה שמתוכנן בשדרות ירושלים בתום העבודות אינו מעודד את התושבים. "צריך להפעיל שיקול-דעת גם בנוגע לתקופת הביניים", אומרת גולני. "אם נשיג רחוב יפה, שמה שיש בו זה מסוממים ואנשים שפשטו את הרגל, מה השגנו בכך? אנחנו רואים את רחוב שינקין בתל-אביב כדוגמה. סגרו אותו לתקופה ארוכה, ומאז הרחוב לא חזר לעצמו. היום זה רחוב מת".

"יסגרו את יפו לשלוש שנים", אומרת מונדשיין בסרקזם. "בינתיים האוכלוסייה והעסקים יתעייפו, יתייאשו, יקרסו ויעזבו ואז תהיה לנו עיר לבנה ונקייה. הסגירה היא חלק מתהליך ג'נטרפיקציה".

תושב ותיק ובעל עסק ברחוב, שהעדיף לא להזדהות, מציין כי "אומרים על שדרות ירושלים שהן בית ספר לעבודות עפר. כל שני וחמישי פותחים את הכביש ועובדים כאן". לטענתו, סגירת השדרה היא חלק מהזנחה ארוכת שנים של יפו, ולדבריו מצטרפים למחאה נגד הסגירה תושבים נוספים כל יום.

אגב, זו לא המחאה הראשונה שלהם: לפני כשנה הם כבר פתחו במחאה בנוגע לכריתת חלק מהעצים בשדרה לטובת הרכבת הקלה. בנת"ע הבטיחו אז שישאירו את רוב העצים, אולם ציינו כי אין ברירה אלא להעתיק עצים שיפריעו לפתיחת הדלתות של הרכבת.

בעלי העסקים והתושבים מסכימים אומנם שהמדרחוב שיוקם בשדרות ירושלים יהיה יפה ומזמין, אבל חוששים ששוכרי החניות יתחלפו עד אז ולא ישרדו את המחסור בקונים בתקופת העבודות הארוכה. החשש שלהם אינו משולל יסוד - לפי מחקר שערכו פרופ’ פנינה פלאוט ורועי בן יהודה מהטכניון, כמעט שני שלישים מהעסקים שנפתחו לפני העבודות על הרכבת הקלה בירושלים, לאורך תוואי הרכבת הקלה, נסגרו במהלכן. עם זאת, העבודות בירושלים נמשכו כשמונה שנים, הרבה יותר מהזמן המיועד לעבודות בשדרות יפו - שאמורות להסתיים עד 2021.

בעלי עסקים לאורך תוואי העבודות בתל-אביב פנו לפני שלוש שנים לערכאות משפטיות והגישו באמצעות עו"ד שחר הררי תביעה נגד נת"ע, עיריית תל-אביב, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והמדינה עצמה. הבקשה לפיצוי עומדת על 40 מיליון שקל, והתביעה מתנהלת בימים אלה.

במקביל, עו"ד הררי מייצג גם 25 בעלי עסקים מירושלים בתביעה על הנזק שנגרם להם בעשור הקודם בשל העבודות על הרכבת הקלה. הפיצוי, אם יהיה, יתקבל מאוחר מאוד וכבר לא יוכל לעזור לעסקים. לפי עו"ד הררי "ההליכים המשפטיים ארוכים והמדינה יכולה כבר להציג את הפרויקט בסיומו ולהראות כמה הוא טוב. הפסיקה מתקבלת כשכולם כבר שכחו את העבודות".

בישראל לא הקימו, עדיין, רכבות קלות רבות. הפרויקט בתל-אביב הוא השני בסך הכול אחרי הקו האדום בירושלים, אבל גם מעט הניסיון שנצבר בתקופת העבודות הארוכה של הרכבת הקלה בירושלים ושל חפירת התחנות התת קרקעות בתל-אביב לא מיושם.

נראה כי ההיערכות לסיוע לתושבים שנפגעים בזמן העבודות, דלה מאוד. הנה כמה מהבעיות העיקריות בהליך הסגירה של שדרות ירושלים.

תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה של תל אביב. "כל יום מצטרפים תושבים למחאה" מקור: נת"ע
 תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה של תל אביב. "כל יום מצטרפים תושבים למחאה" מקור: נת"ע

1. ההודעה לתושבים: רק ברגע האחרון

תוואי הרכבת אינו חדש, ותושבי שדרות ירושלים ידעו כי יחלו שם עבודות בקרוב, אך לא ידעו מתי בדיוק ומה היקפן. בעבר, הייתה תוכנית להותיר נתיבי תחבורה ציבורית בשדרה, אך לאחרונה הוחלט לסגור את הרחוב לגמרי כדי לתקן גם צינור ניקוז סדוק.

התושבים יודעו על כך רק בחודש אפריל, פחות מחודשיים לפני תחילת העבודות המיועד. בתקופה כזו, הם לא יכולים לשנות הרבה ולהשפיע על מועד סגירת הרחוב. בנוסף, שוכרי חנויות ודירות קיבלו החלטות על הארכת תקופת השכירות בלי שידעו כי הרחוב ייסגר לגמרי. גם בסגירת צומת קרליבך ואלנבי יודעו התושבים רק זמן קצר לפני תחילת העבודות, ונראה כי הלקחים לא נלמדו.

בנת"ע אומרים בתגובה כי הם לא היו יכולים להודיע לתושבים לפני שהייתה תוכנית סגירה מסודרת, שתואמה עם עיריית תל-אביב וכי הודעה מוקדמת יותר הייתה רק גורמת לבלבול ולחוסר ודאות.

מהעירייה נמסר בעניין כי: "יידוע הציבור והקשר מול הקהילה הינו באחריות נת"ע, כפי שהיה בכל שלבי העבודות על התחנות האחרות במהלך פרויקט הקו האדום. לאור העובדה שמדובר בפרויקט סבוך ביותר עם קשיים הנדסיים מורכבים, המתרחש בלוח זמנים צפוף, לא נפתח הנושא לדיון מול הציבור".

2. היעדר סיוע לבעלי העסקים ולתושבים

לכולם ברור שהתושבים ובעלי העסקים ייפגעו בתקופת העבודות, אבל אין תוכנית מסודרת לסיוע ולתמיכה בהם. הגופים השונים שיכולים לסייע זורקים אחריות זה לזה - נת"ע, עיריית תל-אביב ומשרדי הפנים, הכלכלה והאוצר לא מטפלים באופן מסודר בבעיה.

עיריית תל-אביב התעוררה, כך נראה, מאוחר מאוד. רק ב-2 במאי, פחות מחודש לפני תחילת העבודות, שלח מנכ"ל העירייה מנחם לייבה מכתב לראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור ולמנכ"לית משרד התחבורה קרן טרנר-אייל בבקשה להקים קרן סיוע לעסקים. הקרן לא תעניק פיצויים ישירים אלא תעביר החזרים של עד 70% ועד 120 אלף שקל לעסק מהוצאות השיפוצים, הפרסום והשיווק, השליחויות וכן התקנת פרגוד. התקציב הכולל שנדרש הוא 18 מיליון שקל, בחלוקה שווה בין העירייה למדינה, סכום לא מבוטל, אך רק 0.1% מתקציב ההקמה של הקו האדום. עד כה במשרדים לא הגיבו למכתב.

לעירייה ולאוצר יש כבר קרן כזו, שפועלת עם תקציב כולל של 10 מיליון שקל, לסיוע לבעלי העסקים ליד התחנות התת קרקעיות בתל-אביב, אך הרבה עסקים ותיקים, שלא מרבים לפרסם ולא בקיאים בשיווק באינטרנט, למשל, לא משתמשים בה.

לפי הערכות העירייה, בקרן יישארו בתום העבודות 2 מיליון שקל מתוך ה-10 שהוקצו לה. באוצר הביעו בעבר חשש ממתווה אחר של פיצויים בשל התקדים שהוא עשוי ליצור - כל סגירת רחוב להחלפת צינור יכולה להוביל לתביעות פיצויים.

ההטבה שבעלי העסקים מבקשים בשלב זה היא הנחה בארנונה. במשרד הפנים אומרים כי יש הליך מסודר לבקשה כזו שצריכה לעבור על ידי העירייה, אך עיריית תל-אביב לא העבירה עד כה בקשה כזו ונציגיה מפנים את התושבים למשרד הפנים.

גם משרד הכלכלה יכול לסייע, אך המעורבות שלו בפועל קטנה מאוד. סניף של מעוף, גוף המספק ייעוץ לעסקים קטנים ובינוניים, הוקם באזור העבודות במרכז תל-אביב. אולי כעת יקימו סניף כזה גם ביפו.

מעיריית תל-אביב נמסר כי "בנוגע לסוחרים בשדרות ירושלים, אושרו הקלות בנושאי הוצאת סחורה למדרכה בכפוף לנוהל מסודר, הצבת שילוט על גדרות אתרי העבודה ובצמתים, הפיכת מפרץ פריקה וטעינה בשעות מסוימות לשימוש קצר טווח לאיסוף קניות ואוכל של לקוחות, הוצאת פרגוד בקיץ לבעלי היתר בעונת החורף ללא חיוב נוסף וסיוע בפרסום וחשיפה במערכת העירונית".

ממשרד הכלכלה נמסר כי " האחריות הכוללת על הטיפול בעסקים הקטנים בתוואי הרכבת, לרבות סוגיית שיפוי, מענה לפגיעה בפעילות ועוד, הינה בידי נת"ע. הסוכנות לעסקים קטנים במשרד הכלכלה מסייעת בידי בעלי העסקים בכלים העומדים לרשותה, בהם פגישות ייעוץ בתחומים שונים כגון מסחר מקוון, שיווק, מילוי טפסים לבקשות מימון ועוד".

3. התחבורה החלופית עדיין לא מוכנה

האוטובוסים שעוברים כיום בשדרות ירושלים ינוקזו עם תחילת העבודות לשני רחובות מקבילים - רחוב יפת הצר והצפוף ורחוב שלבים, המרוחק משדרות ירושלים. עבור משתמשי תחבורה ציבורית רבים, כמו ילדים וזקנים, הליכה לרחוב שלבים או יפת תהיה מעמסה קשה.

ברחוב שלבים נעשו לאחרונה עבודות להרחבתו והתאמתו לתנועת האוטובוסים, אך הן לא יסתיימו בזמן. חלק מהאוטובוסים ישתמשו ברחובות החוצים את שדרות ירושלים, וכך צפויים לקצר מעט את ההליכה של הנוסעים. בעירייה גם מתכננים להפעיל שאטל שייסע במסלול שיקיף את השדרות ויביא נוסעים לתחנות האוטובוס, אך הדבר מסרבל את השימוש בתחבורה הציבורית.

ייתכן שהחלופות בתחום התחבורה הציבורית טובות, אבל עד כה לא פורסם מידע מסודר על מסלולי הקווים ומיקומי התחנות, והדבר רק מגביר את הלחץ והחשש של התושבים.

עיריית תל-אביב מסרה בתגובה כי "פרויקט הרכבת הקלה הינו פרויקט לאומי של משרד התחבורה ונת"ע בשיתוף העירייה, אשר מטרתו בין היתר לאפשר נגישות תחבורתית ולשדרג את איכות חיי התושבים ובעלי העסקים באזור. הסדרי התנועה בשל העבודות הן באחריות נת"ע ומשרד התחבורה בשיתוף העירייה. על מנת לעמוד בלוח הזמנים ולאור בעיה הנדסית של חיזוק קו ניקוז בשדרה, ביקשה חברת נת"ע מהעירייה להקדים ולסגור את המקטע המרכזי של שדרות ירושלים לתחבורה ציבורית.

"העירייה דורשת להביא לסיום העבודות במועד המהיר ביותר ותעשה ככל שניתן לסייע לרווחת התושבים, בעלי העסקים והציבור הרחב. לשם כך ביקשה העירייה מנת"ע שהשדרה תישאר פתוחה להולכי רגל, שיוקם שביל אופניים שיאפשר תנועה לכל אורך השדרה ותשופר רמת השירות והפריסה של התחבורה הציבורית באזור. כמו כן הוכנה תוכנית חלופית ומתוגברת לפריסת התחבורה הציבורית, כולל שאטל חינמי, כך שניתן יהיה להגיע מכל שכונה אל מוקדי השירות העיקריים.

מנת"ע נמסר בתגובה כי "אנחנו נמצאים בקשר עם התושבים ובעלי העסקים וקשובים לכל פניה. עם זאת, הסדרי התנועה החדשים הכרחיים להקמת הקו האדום וכל עיכוב או הארכה של לוחות הזמנים יפגעו בלמעלה ממיליון תושבים בגוש דן שהעבודות כבר מתבצעות לידם, והם מצפים להפעלת הקו.

"שדרות ירושלים שהם היום ציר עמוס וצפוף מאוד ייסגרו מעתה לתנועת כלי רכב לקראת הפיכתן למדרחוב על פי תכניות העיריה, והרכבת הקלה שתצא לדרך בעוד כשנתיים וחצי צפויה לשפר משמעותית את איכות החיים של התושבים ואת סביבת המסחר לכל אורכן. בניגוד לטענות, האזור לא ינותק, ויישאר נגיש להולכי רגל ולרוכבי אופניים. בנוסף, תקצבה נת"ע כ-10 מיליון שקל לשאטלים שינועו סביב הציר לשירות התושבים והעסקים".

הדמיה של תחנת רכבת לאחר סיום העבודות / הדמיה: נתע
 הדמיה של תחנת רכבת לאחר סיום העבודות / הדמיה: נתע

כך עשו את זה בארה"ב: הרשויות יכולות לעזור לעסקים לשרוד | הלית ינאי-לוינזון

החשש של תושבים ושל עסקים מפני תקופת העבודות הוא חשש מבוסס מאוד. בעלי הנכסים, אם יצלחו את התקופה הקשה, לפחות ירוויחו את העלייה בערך הנדל"ן שלהם, בזכות הקרבה לרכבת קלה, אבל כשמדובר בבעלי עסקים ששוכרים נכס, המצב מסובך בהרבה. לאלה יש לקוחות, ספקים, הסכמים ועוד מכשולים שמקשים עליהם לעבור למקום אחר, וכלל לא בטוח שיצליחו לשרוד את תקופת העבודות ולהרוויח מתנועת הקונים שתגדל לאחר מכן.

עבודות על המטרו בלוס אנג'לס / צילום: שאטרסטוק
 עבודות על המטרו בלוס אנג'לס / צילום: שאטרסטוק

בערים רבות בעולם יש מיזמי תשתית גדולים שנמשכים חודשים או שנים, ובמקרים רבים נוקטים אמצעים שונים להקלה על העסקים. אבל אל תטעו - בכל מקרה זה קשה. הנה הרשימה שהרכיבו בעיריית מילווקי לקראת פרויקט תשתית גדול אצלם, ובניסיון ללמוד מה עבד בערים אחרות:

תקשורת: שמירה על קשר עם התושבים ובעלי העסקים זוהתה כמרכיב מרכזי בכל תהליך בנייה. תקשורת יכולה לכלול אימיילים, מכתבים, עלונים, שיחות טלפון ואף ביקורים בעסקים שעלולים להיפגע. בערים מסוימות, אף הכניסו לחוזה של הקבלן המבצע את עבודות התשתית את התקשורת עם עסקים מקומיים, ובערים אחרות העירייה אחראית לכך.

הלוואות: הלוואות, פיצויים ומענקים הם סוג של הזרמת הון שיכולה לעזור לעסק לעבור את הזמנים הקשים. העזרה הכספית בדרך כלל לא ניתנת בצורה גורפת אלא על כל מקרה נבחן לגופו. בארה"ב, למשל באוסטין, במיניאפוליס ובסולט לייק סיטי יש מערכות הלוואות.

סיוע לעסקים בפרסום: בעיתונים, ברדיו או בתחנות טלוויזיה שפעילות באזורי העבודות. הפרסום מעדכן את הציבור שהעסקים פתוחים, למרות הבנייה, ומעודד את הלקוחות לבוא לקנות. לדוגמה, בפורטלנד מפרסמים על גבי האוטובוסים העירוניים.

שיתוף פעולה עם הקהילה: משתמשים במשאבים שכבר קיימים בקהילות כמו ועדי שכונות או איגודי סוחרים לצורך תיאום ושיתוף פעולה בזמן העבודות. ארגונים קהילתיים מציעים מענקים, הלוואות או מידע.

חינוך עסקי: מתן מידע וסיוע בנוגע לפיתוח עסקי, בייחוד לעסקים קטנים ובייחוד בנוגע לדיווח על הפסדים, לבניית תוכנית עסקית חדשה, לקיצוץ בהוצאות ועוד.

מינוי איש קשר: באחריותו טיפול בכל הפניות הקשורות לבנייה, ובתפקידו להגיע לכמה שיותר אנשים או קבוצות ולשקול את הצרכים של כמה שיותר בעלי עניין.

חניה: בדרך כלל, עבודות תשתיות נרחבות מקטינות את מספר מקומות החניה, ויש מאמץ להקצות מקומות חניה חלופיים או לארגן תחבורה ציבורית בחינם אל תוך אזורי העבודות.

קידום מכירות: עסקים משתמשים בשיטות שונות של קידום מכירות, לרבות פלאיירים, הנחות, הגרלות ואירועים מיוחדים בתקופות שבהן העסקים חלשים. ערים יכולות לעודד קידום כזה, או לקדם בעצמן מכירות ולעודד קונים לקנות בעסק מקומי. כך למשל, בסן חוזה העסקים הציעו הנחות שהעירייה סבסדה. בעיר מרשפילד הכינו חוברת קופונים ועסקים שרצו יכלו להצטרף אליה, ובגרין ביי הגרילו מסך טלוויזיה גדול בין הקונים שבאו לעסקים שנפגעו.

פגישות ציבוריות: פגישות שבהן משתתפים נציגים מהעיר, נציגי הקבלן והתושבים. יש ערים שבהן נערכות רק פגישות מעטות במהלך תקופת העבודות, ובאחרות - לדוגמה בסן חוזה בקליפורניה - מתקיימות פגישות בכל חודש. יש מקומות שבהם מקיימים את הפגישות ברוטציה בין בתי הקפה והמסעדות שנפגעים מהעבודות - שלפחות ירוויחו משהו.

סימון ושילוט: סימון העסקים שהגישה אליהם הפכה קשה יותר, לאותת לעוברים ושבים שהם פתוחים. בערים מסוימות מקלים את תקנות השילוט ומאפשרים שלטי קידום מכירות במקומות שבדרך כלל אסורים.

אתר אינטרנט: שבו מידע על התקדמות הפרויקט ודרכי יצירת קשר, מפות גישה ואם אפשר גם אינפורמציה על בתי העסק.

קו חם: מספר טלפון עם מענה אנושי או אוטומטי שמספק מידע ומענה על שאלות. במיניאפוליס ובסקרמנטו מדוברלדוגמה במוקד העירוני הרגיל. בפורט וורת דורשים מהקבלן להפעיל קו חם עצמאי.

אמנות: אמנות זמנית יכולה להקטין קצת את גיבוב הגדרות המכוער שמאפיין עבודות בנייה גדולות. למשל, בסינסינטי כיסו בציורים את רגלי הבטון של גשרי הולכי הרגל שנבנו לצורך הבנייה.

שיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה: סטודנטים מהמחלקות לתכנון, לעיצוב, לכלכלה או להנדסה מסייעים לבעלי עסקים בחשיבה על שיטות חדשות בניהול העסק. למשל, בפורטלנד שיתפו פעולה עם פורטלנד סטייט יוניברסיטי כדי לאפשר לעסקים להשתמש ב"צוות סטודנטים" לשיווק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות