הסיפור המוזר של גנץ, המימד החמישי והבכיר במשטרה שנזכר בניגוד עניינים

גדי סיסו, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, הצהיר ב־2017 על ניגוד עניינים עם חברת המימד החמישי שבראשה עמד אז יו"ר כחול לבן • אלא שטופס ניגוד העניינים שלו נחתם שנה לאחר הפגישה הבעייתית בין ראשי החברה למשטרה, שעמדה במרכז דוח חמור של מבקר המדינה

ניצב גדי סיסו / צילום: שלומי יוסף
ניצב גדי סיסו / צילום: שלומי יוסף

ניצב גדי סיסו, ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, הצהיר ב-17 במרץ 2017, במסגרת הסדר ניגוד עניינים, כי יש לו קשר לבעלים של חברת הסייבר "המימד החמישי", שבראשה עמד יו"ר "כחול לבן" בני גנץ. כך נודע ל"גלובס". ערב הבחירות האחרונות פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח שבמסגרתו נמתחה ביקורת חריפה על קשרי הרכש של המשטרה עם "המימד החמישי" במהלך שנת 2016.

ככל הידוע ל"גלובס", סיסו לא היה מעורב באופן ישיר בהליכי הרכש של המשטרה מול "המימד החמישי". עם זאת, לפי דוח מבקר המדינה מחודש מרץ, עמיתיו של סיסו בצמרת המשטרה קידמו במהלך 2016 את ההתקשרות עם החברה ללא מכרז ובאופן לקוי, ואילו סיסו חתם על הסדר ניגוד עניינים, כאמור, רק במרץ 2017.

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף
 בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

הסדר ניגוד העניינים נחשף בזכות בקשה לחופש המידע שהגישה תנועת "הצלחה" בתיאום עם "גלובס". במסגרת הסדר ניגוד העניינים הצהיר סיסו כי "כי יש לי קשר עם בעלים של חברת המימד החמישי  הנמצאת בקשרים מסחריים עם המשטרה... לשם מניעת מצב העלול להעמיד אותי בניגוד עניינים, אני מתחייב כדלקמן: בתוקף תפקידי הציבורי אמנע מלקבל החלטות, להשתתף בדיונים או מלטפל בכל צורה אחרת בענייני 'המימד החמישי', במיוחד בכל הנוגע לקשרים של חברת 'המימד החמישי' עם משטרת ישראל, לקביעת התנאים העסקיים-כלכליים בהתקשרות הנ"ל ובמעקב אחרי עמידת החברה בהתחייבויות כלפי המשטרה, בפרט". עוד הצהיר סיסו בהסדר ניגוד העניינים כי רעייתו ואחיו הם בעלי מניות בחברה בשם "סול גרופ קפה".

דוח מבקר המדינה על הליכי הרכש של המשטרה חשף במרץ 2018 כי בסוף אוגוסט 2016 התקיים במשטרה דיון בהשתתפות המפכ"ל דאז רוני אלשיך, קצינים בכירים מהמטה הארצי ונציגים בכירים של "המימד החמישי", ובהם יו"ר החברה דאז בני גנץ ומנכ"ל החברה דורון כהן. בגמר הדיון קבע אלשיך כי המשטרה תרכוש מערכת מהחברה בפטור ממכרז.

במסגרת הדוח שפירסם המבקר נכתב כי "יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של חברה א' (המימד החמישי - ח"מ) בדיון האמור. מדובר בחברה שהיא בעלת עניין ועל פי מהלך הדיון הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. במצב דברים זה לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של החברה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה".

המימד החמישי מסרה למשרד המבקר בתגובה כי "הדיון האמור עסק בהצגה כללית של החברה, המערכת והפתרון הייחודי שפותח על ידי החברה. בישיבה דובר על פוטנציאל שיתוף הפעולה בין המשטרה לחברה ועל אפיקי פעולה אפשריים, ולא נדונו פרטי התקשרות עסקיים ובוודאי שלא סוכם בה כל הסדר מסחרי. ככל שנושאים אלו נדונו בישיבה - הרי שהדיון התקיים לאחר שנציגי החברה יצאו ממנו".

המשטרה מסרה למשרד המבקר כי "נציגי החברה השתתפו בחלק מהדיון שבמסגרתו הוצגה בחינת היכולת הראשונית, אך הדיון באשר להיבטי הרכש נערך שלא בנוכחות נציגי החברה ולאחר עזיבתם את החדר".

אלא שמבקר המדינה חשב אחרת. בדוח נכתב כי "על פי פרוטוקול הדיון, נציגי החברה נכחו במהלך סבב ההתייחסויות של גורמי המשטרה, שכלל גם התייחסות למסלול ההתקשרות עם החברה". מדוח המבקר עלה כי "המימד החמישי" ניסתה למכור למשטרה את המערכת הטכנולוגית שפיתחה, וחתרה לעסקה שהוגדרה כ"מגה פרויקט", בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

בעקבות פנייה של "המימד החמישי" למשטרה, הורה המפכ"ל דאז אלשיך לגורמים המקצועיים לקיים בדיקה מעמיקה על יכולותיה של המערכת המוצעת ומידת התאמתה לצורכי המשטרה. בעקבות דרישה זו, "המימד החמישי" עשתה בחינה ראשונית של מידת התאמתה של המערכת לצרכים של המשטרה וזאת, לפי מדדי הצלחה שהגדירה המשטרה. בדוח המבקר נכתב כי החברה עשתה את הבחינה בלי שקיבלה תמורה מהמשטרה וגם בלי שוועדת המכרזים של המשטרה אישרה זאת.

בחינת יכולות המערכת עברה בהצלחה, והגורמים המקצועיים מטעם המשטרה פתחו במשא ומתן עם "המימד החמישי" ואף החליפו טיוטת חוזה לקראת התקשרות ורכש. לפי טיוטות אלה, ההתקשרות בין המשטרה ובין החברה הייתה אמורה להיעשות בשני שלבים: בראשון בדיקה עמוקה יותר של המערכת במסגרת "פיילוט" מקיף; ובכפוף להצלחתו ייצא לדרך השלב השני, שבמסגרתו ייעשה רכש מלא של המערכת, לרבות שירותי הדרכה וייעוץ.

"המימד החמישי" עסקה בפיתוח מערכת בינה מלאכותית לצורכי מודיעין, שמיועדת לגופי אכיפת חוק אזרחיים כמו המשטרה ורשויות המס. בדצמבר 2018 נסגרה החברה חודש לאחר שניהלה מגעים למכירתה ל-NSO. החברה פיטרה את כל עובדיה ומכרה את הפעילות שלה. יריביו של גנץ עשו שישמו בכישלון העסקי של החברה במהלך קמפיין הבחירות.

ממשטרת ישראל נמסר: "ניצב סיסו הצהיר בהסדר ניגוד עניינים שעליו הוא חתום על היכרותו עם אחד ממנהלי המימד החמישי ונמנע מכל עיסוק הקשור בו, וממילא לא שימש כנציג המשטרה המוסמך לנהל או לעסוק בהתקשרות המדוברת".

עו"ד אלעד מן, היועמ"ש של תנועת הצלחה מסר: "הסדרים צריכים להיערך בזמן אמת ולהתפרסם בזמן אמת כדי שניתן יהיה לבחון את המשמעות שלהם באופן יעיל במקרים של התקשרויות חשובות למשל או של ביקורת בדיעבד על תקינותן".

דווקא במשטרה הסדרי ניגוד העניינים נדירים

אחת הדרכים למניעת חשש לניגוד עניינים של נבחרי ציבור, פקידים ובכירים בממשל היא עריכת הסדרים למניעת ניגוד עניינים. לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מלפני יותר מעשור, "ככלל, מן הראוי שמינוי מועמד לתפקיד, חתימת חוזה העסקה עמו או כניסתו לתפקיד בפועל, ייעשו רק לאחר שהיועץ המשפטי של הגוף הנוגע בדבר בדק את שאלת ניגוד העניינים, ולאחר שהמועמד חתם על הסדר מתאים למניעת ניגוד עניינים, ככל שהוא נדרש לכך".

הסדרי ניגוד עניינים נערכים היום במקומות שונים, ובהם משרד המשפטים, משרד האוצר ובמערכת המשפט בכלל. אך עד לאחרונה דווקא בצמרת המשטרה - הגוף האחראי על אכיפת החוק והסדר במדינת ישראל - נדיר היה שנערכים הסדרים למניעת ניגודי עניינים, ובקושי נערכו הסדרי ניגוד עניינים.

טפח מהתנהלות המשטרה בסוגיה נחשף לאחרונה בעתירה מינהלית שהגישה ב-2016 התנועה למשילות ולדמוקרטיה לבית המשפט מרכז בלוד. בעתירה ביקשה התנועה מבית המשפט, לפי חוק חופש המידע, כי יורה לממונה על חוק חופש המידע במשטרה למסור לה את הסדר ניגוד העניינים של מפקד יחידת להב 433 דאז, ניצב רוני ריטמן.

מההתפתחויות בדיון בעתירה התברר כי לא נערך שום הסדר למניעת ניגוד עניינים לריטמן, וכי המשטרה פעלה להסדרת הנושא וביקשה מריטמן למלא "שאלון ניגוד עניינים" רק בעקבות פניית התנועה למשילות ולדמוקרטיה, ולאחר שהמשטרה לא מצאה שאלון כזה אצלה. זאת, על אף שריטמן עצמו טען כי מילא שאלון למניעת ניגוד עניינים לפני כניסתו לתפקיד מפקד להב.

בעקבות פנייה של עו"ד אלעד מן מתנועת "הצלחה", הגיע לידינו בימים האחרונים הסדר ניגוד העניינים שנערך לניצב ריטמן ב-1 במרץ 2017. ריטמן הצהיר במסגרת ההסדר כי משרד עורכי הדין לונדון, שטרסנוב ויועץ התקשורת מטעמו, ליוו אותו בזמן שנחקר במחלקה לחקירות שוטרים בחשד שהטריד מינית קצינה ששירתה תחתיו. נזכיר כי התיק נגד ריטמן נסגר.

בנוסף, קיבלנו לידינו בעקבות פניית "הצלחה" הסדרי ניגוד עניינים שנערכו בפברואר 2017 עם ניצב אלון לבבי, ראש אג"מ ותת ניצב, פרץ עמר, סגן מפקד מחוז דרום המשטרה, וכאמור, עם ניצב גדי סיסו.

ניצב לבבי הצהיר בהסדר ניגוד העניינים כי בת זוגו היא חברה במועצת גדרה והתחייב במסגרת ההסדר להימנע מלקבל החלטות או להשתתף בדיונים או לטפל בכל צורה שהיא בנושאים הקשורים במועצה ועלולים להעמידו בניגוד עניינים. ואילו תת ניצב עמר הצהיר כי גיסו הוא רו"ח ודירקטור בחברת הבנייה י.ח. דימרי והתחייב שלא לעסוק בעניינים הקשורים בחברה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988