דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

אין ברירה - חייבים לפרק את ענקיות הדיגיטל

כוח וריכוזיות יתר עלולים להשחית חברות, ולכן צריכים לנטרלן

ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק / צילום:Shutterstock  א.ס.א.פ קרייטיב
ענקיות האינטרנט גוגל ופייסבוק / צילום:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

לאחרונה הנפיקה חברת אובר (Uber) את מניותיה בארה"ב. ההנפקה לוותה בביקורת רבה על תנאי ההעסקה של הנהגים של אובר. בתגובה נשמעו טענות, לפיהן נהג שאינו מרוצה מהתנאים שמציעה אובר, יכול לעבוד אצל מתחרים או כעצמאי בשוק החופשי. אז מהי "האמת", ככל שקיימת כזאת?

לשיטתנו, יש לבחון את הסוגייה באמצעות הדינמיקה של השוק הרלוונטי.

חוקי התחרות, או בשמם היותר פורמלי - חוקי ההגבלים העסקיים, הם לכאורה חוקים משונים ולא טבעיים. כולנו גדלנו על החיוב שבשיתוף פעולה בין בני האדם - והנה, בכוחם של החוקים הללו להפליל ולכלוא אנשים על עצם העובדה שהם נפגשו עם אנשים אחרים על מנת לשתף פעולה. גם עיקרון "היתרון לגודל", שמנחה מבנים כלכליים רבים, בדגש על השירותים שמספקת המדינה, נתקף על ידי חוקי התחרות.

הסיבה לכך היא האבחנה, שכאשר בתחום מסוים של הפעילות הכלכלית ישנו גורם דומיננטי (מונופול או קבוצת ריכוז - אוליגופול) - הרי שהגורם הזה, בהסתברות קרובה לוודאית, ימנע תחרות. ומניעת תחרות בתורה תגרום לכך שהשוק הרלוונטי יספק לצרכן מוצר או שירות יקר או נחות ביחס לתמורה. חוקי ההגבלים מגבילים באופן דומה גם צרכנים דומיננטיים בשוק (מונופסון) - כגון חברת החשמל ביחס לספקיה.

באופן כמותי אפשר לומר, שכל עוד אתה קטן - עשה כרצונך, אבל אם ההשפעה שלך מתחילה להיות על כל החברה הרלוונטית - אזי יש לייצר הגבלות, על מנת למנוע עיוותים.

אם נחזור לחברות הענק הדיגיטליות שהופיעו בעשור וחצי האחרונים, הרי גם שם יש לבחון את התועלת מול המחיר האמיתי לצרכנים ולשאר השחקנים. מצד אחד, החברות הללו הביאו בשורה שאפשר לקרוא לה "דמוקרטית" במובן של שיתוף קהלים רחבים יותר בפעילויות שהיו שמורות קודם לקהלים מצומצמים יותר.

פייסבוק הביאה לקשרים ענפים בין אנשים ובין קהילות, גוגל הביאה חיפוש קל, מהיר וחינמי יחד עם תיבות דואר אלקטרוני לכל אחד, אמזון הורידה חסמי כניסה משמעותיים לספקים בתחום הקמעונאי ואובר וליפט הביאו בשורה של מחירי נסיעה זולים יותר במוניות, יחד עם ודאות לגבי המחיר ותעסוקה לנהגים לא מקצועיים רבים. זה הצד החיובי.

הצד השלילי הוא, שכל אחת מהענקיות הללו השתלטה על שוק אחד או יותר, ומעצם גודלן, שהפך אותן לגלובליות, יצרו עיוותים. פייסבוק וגוגל שולטות בענף הפרסום, אמזון משתלטת על שוק הקמעונאות, ואובר וליפט על שוק המוניות.

ההשתלטות הזאת לא תמיד גלויה לצרכן הסופי - כמו במקרה של שוק הפרסום, או שתוצאותיה טובות לצרכן בטווח הקצר - כמו במקרים של אמזון ושל אובר וליפט, אבל בסופו של דבר - הכוח והריכוזיות העודפת מזיקים. תוצאה טריוויאלית היא העלאת מחירים לצרכן לאחר שהמתחרים יוצאים מהשוק או מתמזגים עם הגורם הדומיננטי. זהו החשש הגדול מאמזון, למשל.

אבל תוצאות לא פחות הרסניות עלולות להיות גם כלפי שחקנים נוספים בשוק, בדגש על הספקים, שבמקרה של ענקיות הדיגיטל הם קבוצה מפוזרת ונעדרת כוח. ספקים שנלחצים למינימום הישרדותי או נהגים ממורמרים שמתוגמלים בחסר הם הצד השני של המטבע של מחיר לא הוגן. זה גם לא מוסרי, וגם עלול להזיק בטווח הארוך יותר.

מכאן הצורך להגביל, ואם צריך, לפרק את ענקיות הדיגיטל - גם אם באופן בסיסי הן עושות טוב ותורמות לחברה. ריכוזיות וכוח עודף תמיד יזיקו וישחיתו, ויפה לנטרלם שעה אחת קודם.

הכותבים הם יושבי-ראש משותפים של עמותת "צדק פיננסי", המקדמת תחרות והגינות במערכת הפיננסית

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות