הג'ין יוצא מהבקבוק: מותגים חדשים ומעניינים של המשקה הקלאסי

מדף הג'ין בברים המקומיים הולך ומתמלא לאחרונה במותגים חדשים • עדיין לא כמו באירופה, שם יש ברים המוקדשים כולם לג'ין, אבל בדרך

הקיץ כבר לגמרי כאן, וזה הזמן למדור הג’ין השנתי. כן, מתברר שבלי ששמתי לב, יש אחד כזה. ואני רק מקווה שבמהלך הקיץ הקרוב תהיה כאן לפחות עוד כתבת ג’ין אחת. מועמדים לא חסרים כדי למלאה.

מדף הג’ין בברים המקומיים הולך ומתמלא בשנים האחרונות. האופנה הלוהטת של אירופה (וגם ספרד, כמו שאמר פעם אלון מזרחי, "האווירון". בעצם בעיקר ספרד) היא ברים המוקדשים כולם לג’ין. אז כזה, עם מאות מותגים ועשרות סוגי טוניק לצדם, אין לנו עדיין, אבל על עשרות מותגי ג’ין וקצת יותר מאשר הטוניק הנצחי של שוופס, כבר אפשר בהחלט לדבר. כשהיה קיים עדיין, החזיק בר הסרווסריה הנפלא, הי"ד, עשרות סוגי ג’ין על המדף הפרטי שלו.

נדמה לי שמי שאחראי למהפכה הזו הם הברמנים החדשים, הלוא הם המיקסולוגים של ברי הקוקטיילים הצצים כאן כפטריות אחרי הגשם. תשוקתם לעוד ועוד סוגי ג’ין (ורום, ויש כבר גם בר רום אחד חדש, הונולולו שמו, ובוודאי עוד תפגשו בו כאן) לטובת קוקטיילים מגוונים ומדויקים יותר אינה יודעת שובע, והמרוויחים הגדולים הם אנחנו.

וכך אנו יכולים למצוא כיום בארץ לא רק קלאסיקות בריטיות נצחיות כמו גורדונ’ס, טאנקרי, ביפטיר או בומביי סאפייר, אלא גם המוני מותגי ג’ין אנגליים קצת פחות מוכרים. אחד מהם, הלוא הוא ג’ין הנדריקס הייחודי בבקבוק המוזר, הפך כבר מזמן ללהיט ענק אצלנו. ויש גם ג’ין מגרמניה, מצרפת ומאיפה לא.

ואם כבר מדברים על בקבוקים, וארצות לא צפויות, כדאי שנקדיש באופן לא שגרתי במדור הזה גם כמה מילים לאריזה. את מה שפרנסי הוודקה למדו כבר מזמן (אבסולוט), מיישמים עכשיו גם יצרני הג’ין מסביב לגלובוס.

ג’ין אינו יין ככלות הכול, ואינו כפוף לחוקים נוקשים ושמרנים - יין בורדו או קיאנטי בבקבוק רזה, יין בורגון או פיימונטה בבקבוק שמן, יין אלזס בבקבוק גבוה ושאטונף בבקבוק מעוטר תבליט. וכך אפשר לפגוש ג’ין מיפן בבקבוק משושה המתנאה בתבליט פרחוני ותווית מקסימה, ג’ין איטלקי בבקבוק מלבני דמוי קרחון מקושט בציורים מרהיבים או ג’ין אנגלי חדש, שבקבוקו עטוף בתבליט המציין את המרכיבים הבוטניים שלו. ויש גם אחד מדרום אפריקה שנראה כאילו נלקח ממועדון BDSM, עם כיסוי העור שלראשו.

ג’ין עם טוניק הוא אחד המשקאות האהובים בעולם לא מהיום, ולו יכולתי להרשות לעצמי, הייתי לוגם ממנו כל יום, זונח לאנחות את הבירה, היין וכל השאר. חוץ מקמפרי עם סודה וערק עם קרח, מדובר לא רק בקוקטייל הכי טעים, קיצי ומענג בעולם, אלא גם בכזה שכמו הקמפרי, גורם, לפחות לי, להרגיש קצת בחו"ל מבלי לעזוב את המרפסת.

אם אתם יכולים למצוא, ולהרשות לעצמכם את מחירם המפוצץ, עשרה שקלים לבקבוק מיניאטורי משהו, נסו לפרגן לעצמכם גם טוניק איכותי מבית Fever Tree או תומס הנרי למשל. יש גם אחרים. הטוניק המתובל בפרחי סמבוק של הנרי, למשל, הוא יציאה מקסימה. בלונדון כבר משווקים טוניקים של fever tree המותאמים כל אחד למשקה אחר - ג’ין, רום וכיו"ב - ואני מקווה שיגיעו בקרוב גם אלינו.

בישראל, משווקת במחתרת נעמה שטרנליכט, אקס מסעדת חלוצים שלוש, טוניק מופלא שהיא רוקחת בביתה. גם אליו עוד נידרש מן הסתם.

ועד אז, שבו על המרפסת, או על שפת הים, ונסו להעביר את הקיץ עם כמה שפחות עצבים וכמה שיותר ג’ין וטוניק.

טעימה: מותגי ג'ין חדשים בישראל

• הבוטניסט. The Botanist: הג'ין הנפלא הזה מגיע בכלל ממזקקת וויסקי, הסינגל מאלט המהוללת ברוכלאדי שבאי איילה שבסקוטלנד. 31 מרכיבים בוטניים, 22 מהם מלוקטים על האי, ובהם: נענע, תימין בר, מרווה, עלי דפנה, קמומיל, קינמון, זרעי כוסברה, פרחים מקומיים וכמובן ערער מקומי. ג’ין מענג, שאפשר לשתות אפילו בלי טוניק. 230 שקל

• רוקו. Roku - ג’ין רוקו מגיע מיפן בבקבוק משושה יפהפה ומיוצר אף הוא באחת ממזקקות הוויסקי המהוללות בעולם, סאנטורי הוותיקה. כיאה לוויסקי יפני, הוא כולל בין השאר גם פריחה ועלי דובדבן, קליפת הדרי יוזו, תה סנצ’ה, תה גיוקורו ופלפל סנשו, כולם מרכיבים יפניים יחודיים. בנוסף, מכיל גם מרכיבים קלאסיים של ג’ין כמו גרגירי ערער, זרעי כוסברה ועוד. ג’ין יבש עם ניחוחות הדרים. נהדר עם טוניק. 150 שקל

• קרוקסלנד. Cruxland: ממזקקת KWV בדרום אפריקה. מרכיבים ייחודיים כמו הנאבס, פטריות כמהין ממדבר קלהארי, עלי רויבוש ואניבוש, לימון, שקדים, הל, אניס, כוסברה וכמובן גרגירי ערער - נותני הטעם המובחן הקלאסי. התוצאה: ג’ין יבש מאוד, מצוין עם טוניק, ואפילו סתם עם קצת קרח. 30 דולר לבקבוק של ליטר, בינתיים בדיוטי פרי בלבד

• ג’ינארטה. Ginarte: הג’ין האיטלקי ג’ינארטה - הלחם המילים ג’ין וארטה, אמנות - מגיע בבקבוק בולט במיוחד, המדמה סלע ריק הממתין לפסל שיפיח בו רוח חיים. צדו הצר מעוטר בציור של האמן ההולנדי לו ת’יסן. הוא מתובל בגרגירי ערער מטוסקה, מחטי אורן מהאלפים ושלל פרחי בר איטלקיים. ג’ין עשבוני מאוד, טיפה אלכוהולי מדי, אבל רק בקטנה. 40 דולר, בדיוטי פרי