עם סכין בגב מנתניהו: משה כחלון משנה סטטוס ומתעורר למציאות חדשה. איך תושפע הכלכלה

מהבוקר משה כחלון כבר לא עומד בראש רשימה עצמאית, והוא תלוי לחלוטין בנתניהו, שכבר הספיק להציע את תיק האוצר ליריבו המר של כחלון - אבי גבאי • פרשנות

משה כחלון / צילום: שלומי יוסף
משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

שר האוצר, משה כחלון, התעורר הבוקר למציאות חדשה. מהבוקר הוא לא עומד יותר בראש רשימה עצמאית ובלתי תלויה. כחלון ויתר על המעמד שלו כ"עצמאי" וחזר להיות "שכיר" ובדרך הצליח להרגיז ולאכזב ציבור גדול. אבל הבעיה הגדולה ביותר שלו בתקופה הקרובה עשויה להיות היחסים עם ראש הממשלה.

פחות מ-24 שעות לאחר שפורסם כי כולנו תרוץ ביחד עם ראש הליכוד, גילה כחלון שנתניהו, שנתן לו להבין כי תיק האוצר בידיו, הציע ליריבו המר - אבי גבאי - את אותו תיק מבוקש.

בליכוד מיהרו להבהיר כי "כחלון הוא שר האוצר, נקודה". אבל כחלון, שהרגיש את הסכין ננעצת בגבו, מיהר להצהיר כי לא יהיה בקואליציה בלי תיק האוצר.

בממשלה הקודמת כחלון ידע להוביל מדיניות עצמאית ולא תמיד שיתף את ראש הממשלה במהלכיו. נתניהו שמע בתקשורת על תכנית נטו משפחה של כחלון, נתניהו לא אהב את מס דירה שלישית וניסה לטרפד את יישום המלצות וועדת ששינסקי 2. כל זה ישתנה מעתה כשכחלון, אם ישמש שר אוצר, יהיה תלוי לחלוטין ברצונו הטוב של ראש הממשלה. שר האוצר האחרון מהליכוד שכיהן תחת ראש הממשלה נתניהו היה ד"ר יובל שטייניץ.

מערכת היחסים בין השניים אופיינה בשכיבה על הגדר של שטייניץ עבור נתניהו. כשר אוצר גילה שטייניץ, פעם אחר פעם, שהגיבוי של ראש הממשלה למהלכיו איננו מובטח ושלנתניהו יש נטייה לקחת קרדיט על הצלחות ולהותיר לשטייניץ את הכשלונות.

קשה לראות את משה כחלון מחזיק מעמד לאורך זמן במערכת יחסים כזו עם ראש הממשלה.

עד כה טען כחלון כי הוא מעוניין להישאר בתפקיד שר האוצר, אך כעת יש מי שמאמין שאחרי הבחירות הוא עשוי לחזור בו גם מההצהרה הזו. בכיר לשעבר באוצר אמר ל"גלובס" כי ההסבר ההגיוני היחיד בעיניו לכך שכחלון רוצה להישאר שר אוצר, הוא העובדה שעדיין לא הפנים את חומרת המצב ואת ההכרח לנקוט בצעדים לא פופולריים, כדי להתמודד עם הגירעון הענק שנוצר.

למרות שלא ניתן לדעת כרגע מי יהיה שר האוצר הבא, ניתן להעריך שבחירות לכנסת לא ישפיעו בצורה דרמטית על המשק הישראלי, אם לא יתרחשו בתקופת הביניים אירועים דרמטיים. כך טוענים אנשי האוצר וכלכלנים שעוקבים אחרי מצב המשק ומדיניות הממשלה.

הבחירות יעלו למשק כמה מיליארדי שקלים, אבל יום שבתון אחד לא יפיל את הכלכלה הישראלית. תקציב המדינה יעמוד גם במימון הבחירות, שצפויות לעלות כחצי מיליארד שקל. להערכות האלה צריך לצרף הערת אזהרה: לאחר שהממשלה היוצאת כבר מתחה את החבל ביחסיה עם סוכנויות דירוג האשראי והמשקיעים בעולם, החבל עלול להיקרע לפתע תחת המשקל המצטבר. בחירות חוזרות, בהקשר הזה, עשויות להיות הקש שישבור את גב הגמל.

שנת 2019 עומדת להיות שנה אבודה שבאוצר יעדיפו לשכוח. זו תהיה שנה שבה הגירעון התקציבי זינק לכיוון 4%, ההכנסות אכזבו והחוב הממשלתי גדל. באוצר הבינו מזמן שגם אם הממשלה החדשה תתחיל לעבוד ביוני לא יהיה טעם ליזום קיצוצים דרמטיים בחצי השנה שנותרה. האתגר הגדול הוא התקציב של שנת 2020.