שוב בחירות: למה, למען השם?

ליברמן מכניס את מדינת ישראל לסבב בחירות נוסף, וכולנו משלמים את המחיר

ח״כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו / צילום: טל שניידר
ח״כ אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו / צילום: טל שניידר

למה, למען השם?

פשוט לבכות. מאות מיליוני שקלים של כספי ציבור ליברמן יגרום לנו להוציא בבחירות חדשות.

בכסף הזה היה אפשר להוסיף אלפי מיטות לבתי חולים. להקטין את הצפיפות בכיתות, לעזור לנכים, לקשישים, לניצולי שואה. להוריד את המיסוי החונק.

באיוולת וברוע לא הורכבה ממשלה, חרף ניסיונות של הליכוד והחרדים שעשו הכל בשביל להצליח להרכיב ממשלה. אך בעקשנות ליברמן סירב, תוך הסתה פרועה כנגד החרדים. ולעזאזל האמת שהם הסכימו לכל הצעה, העיקר לא ללכת לבחירות ולא לבזבז סכומים אדיר של כסף ציבורי.

וזה טירוף. אין הגדרה אחרת.

המדינה משותקת. אין מינויים, אין החלטות על פרויקטים ארציים, הכל עומד.

מי אשם? החרדים. כי הם נגד מכסות גיוס, ולכן, ליברמן לשיטתו, מסרב להיכנע לסחטנות שלהם ומציל את המדינה.

זהו. נמצא הדמון שבגללו הכול תקוע, וכולנו סובלים.

למה למען השם אי-אפשר להתחיל לעסוק עם הדברים החשובים באמת? למשל, רק למשל, כי הרי יש לנו מיליון בעיות- אפשר למגר את הקטל בכבישים ולהילחם באי השוויון, לדאוג שלא יהיו פה 40 ילדים בכיתה וגם שעובדת סוציאלית תביא משכורת סבירה בסוף חודש?

מה, לבקש מפוליטיקאי לשים בצד את האגו הגדול ולחשוב עלינו, האזרחים? עד כדי כך זה גדול עליהם?

מה כבר ביקשנו, לחיות יחד בכבוד ובכיבוד הדדי במקום הקטן הזה, עליו אבותינו חלמו, ונלחמו להגיע אליו תוך מאמץ עילאי והקרבה בלתי נתפסת? הרי אנשים פה חצבו אבנים ובנו מהם בתים וכבישים, עזבו רכוש רב ומקום מגורים נוח רק בשביל שכעבור כמה עשרות שנים הילדים שלהם יהיו מיואשים?

בשביל מה? בשביל שהכל יהיה פה כל-כך קשה? הפרנסה, המגורים, החיים? בשביל שנתעב אחד את השני?

למה? למה זה מגיע להם? למה זה מגיע לנו? למה אי-אפשר לנסות אחרת?

לא יודע. אני לא מוכן לחיות ככה. אני חולם אחרת. אני רוצה ומייחל אחרת. אני מייחל לישראל אחרת. כזו, שהיא אור לגויים בצורה בה נכבד אחד את השני. נהיה אדיבים ונכיל האחד את השני. גם אם דעותיו שונות. בגלל שדעותיו שונות.

היום אנו במסלול של התנגשות. כל יחיד וכל קבוצה, מתכנסת לתוך עצמה, איזורי מגורים נפרדים, עבודות בנפרד, ואם מישהו מעז לאיים על משהו ממה שאני חושב שזו זכותי, אפנה להגנה מן הדין ומן הצדק עד שאקבל את רצונותיי. והשני? שייחנק. כי מה אכפת לי.

די. מספיק. אנשים אחים אנחנו.

תקשיבו רגע. כמה חרדים אתם מכירים מקרוב? אבל בלבן של העיניים? מתי לאחרונה עבדתם עם חרדי/ת? מתי ניהלתם שיחה אמיתית עם אחד/ת כזה? מתי נחשפתם להשקפה שלהם, לרצונות שלהם? האם אי פעם ישבתם עם חרדי וניסיתם לברר איתו מה דעתו על החיים פה בארץ? על המשמעות של הקושי לחיות פה?

עזבו אתכם מכתבות בטלוויזיה וכתבות זוועה בעיתונים. תתעלמו רגע מכל מה שמצטלם יפה לבאזז תקשורתי ומביא טראפיק כמו הטמבל שצעק שיקצע וההוא שצילמו אותו בכוונה הולך בצפירה. עזבו אותם. הם לא ברי שיח. לא שלי, לא שלכם ולמען האמת גם לא של עצמם.

אתם יודעים שיש עשרות חרדים ב 8200? ידעתם שיש חרדים ב504? שמעתם שיש כבר קצינים ולוחמים בגדוד נצח יהודה ולוחמים בפלוגה חרדית בגבעתי? ובשושו, גם בשבכ ובמוסד יוצאי הציבור החרדי משרתים את עם ישראל במסירות ובסיכון חיים יומיומי .

שמעתם על אלפי בוגרי אקדמיה, העובדים במקצועות שונים כמו עריכת דין, ראיית חשבון, הנדסאים, אנשי מחשבים בחומרה ותוכנה, ויש גם אחים ואחיות לסיעוד? אפילו רופאים בוגרי ישיבות חרדיות כבר יש.

כל אלו, ועוד רבים וטובים רוצים לחיות בכבוד. לפרנס את עצמם באופן ראוי, ולתרום לחברה בישראל תוך כבוד לעצמם ולסביבה החילונית, וכן- גם לשלם מיסים.

חלקם עשו זאת לאחר מסלול צבאי. או שירות אזרחי, חלקם קיבלו פטור כי הצבא לא רצה אותם, למשל- בגלל עודף כח אדם כללי. ועוד לא דיברנו על הכמות הלא מבוטלת של אלו שאינם משרתים מהמגזר הכללי, החילוני ואחרים וזאת מסיבות שונות.

כולם, מהמגזר החרדי לסוגיו. על תת גווניו, זרמיו ומנהיגיו, המבקשים להשתלב בציבוריות האזרחית הישראלית. בשקט, בלי רעש וצלצולים.

זה כאן וזה קורה כבר עשור. עוד ועוד. כל אחד שכזה הופך להיות שגריר כפול. לחילוניים איתם הוא בא במגע ואיתם הוא עובד הוא מראה שיש כאלו שגם עובדים, ו-וואלה, לא רע. בן אדם ממש כמו כל השאר. בעל מוסר עבודה גבוה ומסירות. ולחרדים האחרים, הוא מראה שאפשר להשאר חרדי ולעבוד. שלא כל החילוניים נושכים...

ברור שהליך השילוב הינו עדין ונמצא בבחינה מתמדת של כל אחד . כל יום. אף אחד מהיוצאים לעבוד ולהשתלב לא רוצה לכפות את אורחות חייו על אף חילוני, ורק אולי לעיתים מסויימות יבקש התאמות קלות המתאימות לאורח חייו. אבל זה לגיטימי, ממש כמו שנתחשב כחברה במי שצמחוני או במגבלה עצמית אחרת.

צריך לזכור, כי חרדי שבא לעבוד בחברה כללית, כזו שאינה בתוך החממה אליה הוא הורגל, הרבה דברים חדשים לו מבחינה תרבותית ובשביל שהליך הקליטה בחברה יהיה מועיל, על החברה הכללית להכיל את הבקשות המינוריות שכן זה המחיר הנדרש לשילוב.

כל אחד מהחרדים שואלים את עצמם האם התהליך היה כדאי? האם החילוני מכבד את אורחות חייו, האם ניתן להמליץ לחבר ולאח לעשות תהליך דומה?

אל נשכח. תהליכים חברתיים אורכים עשרות שנים. אני רק מבקש- דעו שהם מתחילים. תהיו ערים להם. עודדו נא את המגמה חשובה.

כי החברה החילונית זקוקה לזה - לשילוב של החרדים, ממש כפי שהחברה החרדית צריכה את אפשרויות התעסוקה של החברה האזרחית החילונית. בעיקר, הכלכלה הישראלית זקוקה לזה כאוויר לנשימה.

בשביל זה צריך מעשה. מצידנו- מצד כולנו - החרדים הדתיים והחילוניים. האם אנו נהיה מוכנים להבין שאנו שונים אחד מהשני, ובכל אופן לכבד האחד את השני?

השאלה כעת, האם ניתן לפוליטיקאים קטנים שרואים רק את קצה האף שלהם, להמשיך להסית ולשסות בינינו? הסתה תקשורתית וכפיה של תהליכים שיגדעו באופן ברור ומשמעותי את התהליך המיוחל שסופסוף קורה?

אסור. אסור לנו לאפשר לזה לקרות! כי אלה החיים שלנו! של כולנו. לכן אין ברירה אחרת אלא לעשות מאמץ עילאי בשביל להתחבר יחדיו ולהפסיק את האיבה. אני מאמין שאנו יכולים. אם לא למעננו אז למען ילדינו ולכבוד אבותינו ומורשתם.

אני בוחר להמשיך ולפעול ככל שאוכל לחבר בין מגזרים, לכבד את איש את אחיו גם זה שחושב אחרת ממני ולהיות קשוב לו ככל שאוכל.

כי אני משוכנע שעל זה אבותינו חלמו.

הכותב שימש כיועץ חקיקה וממשל לשר לשירותי דת בקדנציה האחרונה. עורך דין במקצועו ובעל תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית.

צרו איתנו קשר *5988