דרמה כלכלית: האוצר צפוי להציג בתחילת השבוע נתונים קשים על הגירעון

הגירעון התקציבי לא מחכה לבחירות ודוהר לכיוון הקו המאיים של 4% תוצר, זו הכותרת של התחזית שהאוצר צפוי להציג לממשלה ביום ראשון הקרוב, במסגרת העדכון החצי שנתי, כך נודע ל"גלובס". הנתונים המדאיגים יתפרסמו על-רקע מציאות של ממשלת מעבר שאיננה רוצה לבצע קיצוצים כואבים בשל הבחירות ושר אוצר שספק גדול מאד אם ימשיך לכהן בתפקידו בממשלה הבאה. גורמים בממשלה אמרו היום: "אנחנו עדיין לא יודעים מי יהיה שר האוצר הבא, אבל אנחנו כבר יודעים מי לא יהיה".

גם בהנהלת האוצר צפויים שינויים לאור רצונו של מנכ"ל האוצר שי באב"ד לסיים את תפקידו. ל"גלובס" נודע כי החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו עשוי להתמנות בימים הקרובים לממלא מקום מנכ"ל האוצר. באב"ד אמר בימים האחרונים כי יקבל את ההחלטה הסופית על המשך תפקידו רק לאחר שיחה עם כחלון שתתקיים סקרוב. ההערכות במשרד היו שבאב"ד יעדיף לפרוש כעת על-מנת להתחיל את תקופת הצינון שלו מוקדם ככל הניתן כשפניו למגזר הפרטי.

ובינתיים, במסגרת חוק הנומרטור המחייב את האוצר לספק לממשלה תחזית תקציבית רב שנתית ביוני ובנובמבר צפוי האוצר להציג ביום ראשון לממשלה תחזית מקארו כלכלית מעודכנת. התחזית הקרובה צפויה לבטא החמרה נוספת בגירעון התקציבי הצפוי ב-2019 לאחר שבינואר השנה עדכן האוצר (בניגוד לרצונו של שר האוצר משה כחלון) כי הגירעון יעמוד בסוף השנה על 3.5% (לעומת היעד העומד על 2.9%). מאז אותו עדכון נמשכת החולשה בהכנסות המדינה ממסים בעוד שהוצאות משרדי הממשלה ממשיכות לגדול בקצב מסחרר, הרבה מעבר לתכנון התקציבי - תופעה שהחלה כבר לפני שנה. לפי הנתונים האחרונים שפרסם האוצר בתחילת החודש, הגירעון התקציבי השוטף (12 חודשים אחורה) כבר מגיע ל-3.8% תוצר. בארבעת החודשים הראשונים של השנה הגירעון הגיע ל-14.1 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 1.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2018 (שהסתיימה בגירעון של 2.9% על-פי האוצר ו-3.1% על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כל אחד מהמוסדות מחשב את הגירעון בצורה שונה).

בקרב הכלכלנים הולכת ומתחזקת ההערכה כי הממשלה הבאה תידרש לבצע צעדים בהיקף חסר תקדים לריסון ההוצאות ולהגדלת ההכנסות - הרבה מעבר ל-20 מיליארד השקלים עליהם דיווחנו כאן רק לפני חודשיים. ללא צעדים אלה, המדינה מסתכנת בהורדת דירוג האשראי (לאחר שהועלה לפני שנה בלבד על-ידי סוכנות S&P לשיא של כל הזמנים) ובאובדן האמון שנצבר בתהליך שארך כמעט 20 שנה מאז משבר 2002.

ההחלטה על בחירות חוזרות איננה צפויה להביא כלשעצמה להורדת דירוג אשראי למרות שמדובר בהתפתחות בעייתית ומדאיגה למשק. בשווקים ממשיכים בינתיים לדבוק בסנטימנט חיובי כלפי ישראל ולהאמין כי הבחירות החוזרות יעכבו בשלושה-ארבעה חודשים את היערכות הממשלה לצעדים הקשים להידוק החגורה שיידרשו בשנה הבאה. בשווקים לא מתמחרים בינתיים את ההסתברות לתרחיש אחר, שבו המערכת הפוליטית תיכנס לשיתוק ממושך שעלול להכניס את המשק למשבר חריף של חוסר ודאות ולסכן את כל הישגי הממשלות האחרונות בבניית אמון השווקים.

בתרחיש האופטימי, שבו מוקמת במהירות ממשלה חדשה ומתפקדת לקראת חודש נובמבר, יאושר תקציב 2020 רק במרץ אותה שנה. החוק קובע כי הכנסת תתפזר אם לא תצליח לאשר בשלוש קריאות תקציב עד סוף חודש מרץ ולכן תקציב 2020 יאושר בלוח זמנים לחוץ, שלא לומר הסטרי, מה שיחייב את האוצר ללכת על מהלכים פשוטים, אגרסיביים ולא רצויים מבחינת התועלת המשקית כמו העלאת המע"מ באחוז או שניים. בנוסף יידרש האוצר לבצע קיצוצים רוחביים עמוקים בתקציבי משרדי הממשלה, לאחר שהוצאותיהם יצאו מכלל שליטה. במקרה הפחות טוב צפויה לשרור במשק חוסר ודאות למשך תקופה ארוכה ובמקרה הרע הממשלה העתידית תתנער מהאחריות התקציבית שאפיינה את ממשלות ישראל בעבר ותגרום להתמוטטות האמון בממשלת ישראל ולתהליך של קריסה.

ההחלטה על עריכת בחירות חוזרות צפויה לשתק את מהלכים חשובים נוספים שהמממשלה תיכננה לקדם במהלך 2019. מדובר בין היתר בניסיון מחודש להגיע להסכמות על העלאת גיל הפרישה לנשים ל-64. הקפאת העלאת גיל הפרישה תחייב את קרנות הפנסיה הותיקות לקצץ 1.26% מהקצבאות לגמלאים החל מחודש אוגוסט (לאחר שיו"ר רשות שוק ההון משה ברקת הסכים תלדחות את תחילת הקיצוץ בחודשיים).

מהלך מרכזי נוסף שנכנס כעת להקפאה הוא ההחלטה על הקמת מטרו בתל-אביב שחייבה חקיקת חוק מיוחד. הדיונים על תקציב רב שנתי חדש למערכת הביטחון שהיו אמורים להתחיל החודש - יוקפאו. המשבר בין המוסד לביטוח לאומי לאוצר, שאיים לשלול מהאוצר הכנסות בהיקף עשרות מיליארדים בשנה - לא ייפתר. סכסוכי עבודה צפויים לפרוץ על רקע הפקאת הדיונים על הסכמי שכר חדשים לרופאים ובמגזר הציבורי. גם מהלכים בחברות הממשלתיות ובהם הנפקת התעשייה האווירית, הפרטת חברת נמל חיפה והשגת הסכם לרפורמה בחברת נמל אשדוד - לא יקודמו על-ידי הממשלה הנוכחית. תחום חשוב נוסף שיסבול מהבחירות החוזרות הוא עידוד הפיריון, ההמלצות שהגישה וועדה בראשות פרופ' צבי אקשטיין לחיזוק ושדרוג מערכי ההכשרות המקצועיות לא ייושמו.