מה הופך השקעה לפשוטה גם עבור גברת כהן מחדרה

כיצד הפכו מדדים לציר מרכזי בתיק ההשקעות של כלל המשקיעים, כולל המתוחכמים ביותר? ומה הופך מדד לנכס פיננסי שאפשר לעקוב אחריו?

המדדים כציר מרכזי / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק
המדדים כציר מרכזי / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הרעיון של השקעה בסל של ניירות ערך בעלי מאפיינים דומים כמו מניות בבורסה מסוימת, ברור כיום כמעט לכל מי שמשקיע בשוק ההון. ניתן למצוא היום עשרות אלפי מוצרים פיננסיים סחירים שמעניקים חשיפה למדדים, מקרנות מחקות וקרנות סל (ETF), דרך אופציות וחוזים עתידיים.

יחד עם זאת, הרעיון הפשוט הזה נולד רק לפני מספר עשורים בודדים, 47 שנים ליתר דיוק. בשנת 1972 הושקה בארה"ב קרן נאמנות בשם Qualidex, אשר פותחה על מנת לעקוב אחר הדאו ג'ונס. מדד זה היה בעצמו מדד המניות הראשון בעולם, אשר הגיח לעולם בסוף המאה ה-19 הודות לממציאיו צ'רלס דאו ואדגר ג'ונס, מייסדי העיתון וול סטריט ג'ורנל, שבו פורסם בימיו הראשונים.

אבל, עם כל הכבוד לבשורה שהביאה עימה קרן Qualidex, שם אחר לגמרי אחראי באופן בלעדי על מהפכת המדדים שהחלה מאמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת. חברת Vanguard, בהובלתו של המייסד האגדי שלה ג'ק בוגל, פיתחה ליין שלם של מוצרים פיננסיים, שבישראל אנו מכנים אותם "קרנות מחקות" וצברה בהם ובמוצרי מדד אחרים בניהולה סך נכסים אסטרונומי של יותר מ-5 טריליון דולר במשך 4 העשורים האחרונים.

תודה לקנדה!

למעשה, עד היום הקרנות המחקות בארה"ב מנהלות יותר נכסים מהמוצר המזוהה ביותר בעולם עם מוצרי מדד - קרנות הסל (ETF). נכון לסוף אפריל, היקף הנכסים של ה-ETF עמד על 3.8 טריליון דולר לעומת כ-5 טריליון בקרנות המחקות.

ההבדל העיקרי הוא שבעוד ה-ETF בארה"ב מרכזות נתח משמעותי בקרב משקיעים מוסדיים ומשקיעים בינלאומיים, את הקרנות המחקות מחזיקים כמעט אך ורק משקיעים אמריקניים פרטיים.

דוגמה מעניינת בהקשר זה היא הקרן המחקה של Vanguard על מדד המניות המוביל בארה"ב (S&P 500), שמנהלת סך נכסים גבוה משמעותית מזה של קרן הסל הגדולה ביותר על מדד זה (SPY), כאשר ראוי לציין כי ETF זו חצתה השנה את רף 250 מיליארד הדולרים.

אם נחזור לאבולוציה של עולם המדדים, נגלה כי נדרשו קרוב לשני עשורים מיום השקת הקרן המחקה הראשונה ועד להצגתה של קרן הסל הראשונה. תאמינו או לא, ה-ETF הראשונה בעולם איננה אמריקאית, אלא שייכת לשכנתה מצפון.

בשנת 1990 הושקה בבורסה בטורונטו קרן הסל הראשונה בעולם אשר עקבה אחר מדד המניות המקומי TIP 35. כעבור 3 שנים אושר המוצר המהפכני על ידי הרשות לני"ע האמריקאית וב-29 בינואר 1993 חגגה הבורסה בניו-יורק את השקת SPDR S&P 500 (סימול: SPY).

וול סטריט - משונא לאוהב

בניגוד לקרן המחקה, שכוונה מלכתחילה להתחרות ראש בראש בקרנות הנאמנות ה"מסורתיות" בארה"ב ולמעשה קראה תיגר על יכולתם של מנהלי הקרנות להכות את המדדים, קרן הסל הייתה מוצר שוול סטריט שמחה לקבל ואף אימצה בחום. הסיבה המרכזית לכך היא היותה של ה-ETF מוצר פיננסי שנסחר במהלך כל יום המסחר בבורסה.

מעבר לסוחרי ני"ע שנהנו מהתכונה הייחודית של המוצר החדש, הוא גם איפשר למעגל משתמשים נוסף לעשות בו שימוש שוטף. כעת, מנהלי השקעות מוסדיים וביניהם גם מנהלי קרנות נאמנות, יכלו גם הם להיצמד למדדים, פעולה שרק כמה שנים לפני כן הייתה מוקצה והתחום עצמו נחשב לנישה זניחה בתעשיית ניהול הכסף הממוסד.

כיום, גם הכסף ה"חכם" ביותר שמנוהל בעולם, כלומר, זה של מנהלי קרנות גידור, מושקע בהיקפים משמעותיים (לפי ההערכות, כמה מאות מיליארדי דולרים) בקרנות סל. אין ספק שנתון זה מעיד על הפיכת המדדים לציר מרכזי בתיק ההשקעות של כלל המשקיעים, כולל המתוחכמים ביותר.

ממדד ייחוס לנכס פיננסי

בימינו יש כנראה כמעט אינסוף מדדים שמטרתם למדוד שינוי יחסי בערך כלשהו. כאן חשוב להבחין בין שני סוגים של מדדים.

הראשון, אלו שמייצגים שינוי כלכלי מסוים כמו מדד המחירים לצרכן, תוצר מקומי או מדדים שנותנים אינדיקציה לשינוי הכללי בבורסה או באפיק השקעה מסוים. למשל, מדד מניות כללי או אג"ח כללי בבורסה בת"א הם מדדי השוואה, כלומר, מיועדים רק לצרכים סטטיסטיים ואין אפשרות פרקטית להיחשף אליהם.

כל אלה מכונים מדדי ייחוס, קרי, נעשה בהם שימוש לצורך השוואת ביצועים בתקופות זמן שונות או במסגרת מחקרים אקדמיים, אבל אין להם שום יישום מעשי בשוק ההון.

הסוג השני הוא מדדי השקעה, כלומר, מדדים שפותחו מראש באופן המאפשר לייצר עליהם מכשיר השקעה פיננסי שיעקוב אחרי אותו מדד. למשל, קרן סל שעוקבת אחרי מדד ת"א 100, קרן סל על MSCI World וכו'. מדדי ההשקעה מאופיינים בסט של כללים ברורים הקובעים כמה ואילו ניירות ערך עשויים להיכלל במדד, כיצד ייקבע משקל של כל ני"ע במדד ובאיזה תרחישים נייר חדש ייכנס ונייר קיים יגרע מהמדד.

אותו קובץ כללים מכונה "מתודולוגיית המדד" ואפשר להקבילו למדיניות השקעות של קרן נאמנות, תיק השקעות או קופת גמל, אשר מהווה את גבולות הגזרה של ההשקעה המותרת. כך שלמעשה, למעט מקרים חריגים, שבהם נדרשת התערבות גורם אנוש כתוצאה מאירוע שלא קיבל ביטוי מראש במתודולוגיה, המדדים "חיים ונושמים" באופן אוטומטי.

מנגנון זה מונע מהמדד לנסות לתזמן את השוק או לאתר את המניה שתביא את "המכה". זה גם מה שהופך השקעה במדדים לפשוטה ונוחה לכל משקיע באשר הוא, מקרן הפנסיה הגדולה ביותר ועד לגב' כהן מחדרה. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988