בישראל אוהבים להתגאות בתיאום ההדוק עם ממשל טראמפ בארצות הברית - קשרים שלמשל שכנעו את הנשיא האמריקאי להצטרף לתקיפה באיראן. אבל במבחן תוכנית המכסים, ישראל לא זכתה כלל ליחס מועדף - לא בתוצאה וגם לא במו"מ שקדם לה.
● לייזר סיני בגובה 36 אלף ק"מ שובר את מחסום הדאטה של סטארלינק
● טראמפ מבטל את הפטור ממכס על הזמנות בסכומים קטנים מהאינטרנט
כמעט עד הרגע האחרון האמינו בממשלה שהתעריף על יצוא ישראלי יעמוד על 10% - נתון שהיה מעניק לישראל יתרון יחסי מול מדינות אחרות. תקווה זו התבדתה הלילה (בין חמישי לשישי) עם ההכרזה מוושינגטון. מה רבה הייתה האכזבה כשהתברר לאחראים על המשא ומתן - יועצו הכלכלי של ראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת - שהמכס נקבע לבסוף על 15%.
אבל לא רק המספר הסופי אלא גם הדרך שבה הוא נקבע מעידה שהאמריקאים לא באמת כללו את ישראל בחישובים. טראמפ הודיע הלילה שמדינות שיש לארצות הברית גירעון סחר מולן - כלומר מוכרות בארה"ב יותר ממה שקונות ממנה - ועדיין לא הגיעו להסדר סחר חדש, יספגו תעריף של 15% באופן אוטומטי. ישראל נמנית עם המדינות הללו. אבל מעניין יותר לשאול מדוע בעצם טרם נחתם הסכם בין שתי המדינות.
בישראל הלכו לקראת האמריקאים והציעו הטבות סחר רבות במהלך הדיונים בחודשים האחרונים. למעשה, כמעט כל הפרטים כבר נסגרו. לא באמת נותרו פערים בין הצדדים, לפחות במגעים שהתקיימו ברמה המקצועית. חתימה על ההסדר הייתה מביאה את ישראל לרף המיוחל של 10% מכס, אבל לפני שלב החתימה, האמריקאים נעלמו. פתאום, לא היה מול מי לחתום את ההסכם, כך מעידים גורמים בישראל.
מדובר במו"מ שונה מכל מה שהכירו בישראל עד היום מול האמריקאים - לא עקבי, לא קוהרנטי ולא ברור.
כלי לעיצוב מדיניות חוץ
ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הראשון שהגיע לבית הלבן לדון במכסים עם הנשיא טראמפ, לאחר שהאחרון הודיע על התוכנית הגלובלית באפריל. נתניהו הבטיח בשידור חי מול העולם שישראל תבטל את כל התעריפים על יבוא אמריקאי. אמנם הבטחה זו לא קוימה במלואה, בלחץ הלובי החקלאי שדרש להגן על גידולים מקומיים. אולם ישראל חזרה לאמריקאים עם הצעה נדיבה עוד יותר: המדינה תסבסד רכישת חיטה יקרה מארצות הברית.
האמריקאים קפצו על ההזדמנות ולחצו על עמיתיהם הישראלים לסגור במהירות את סעיפי ההסדר, שהציע שר החקלאות אבי דיכטר. באוצר התנגדו אבל נתניהו הכריע והנחה לעשות את רצון האמריקאים. לבסוף ההסכם הזה לא נחתם - ולא בגלל הצד הישראלי.
מדוע עיכבו האמריקאים לבסוף את החתימה על ההסדר שהיה מפחית משמעותית את המכס על יצוא ישראלי? נראה שהשיקולים לא נמצאים דווקא בזירה הכלכלית, ובוודאי לא בידי צוותי המו"מ. בסופו של דבר, תוכנית המכסים היא גם כלי לעיצוב מדיניות חוץ - מנוף של טראמפ ללחוץ על ממשלות ברחבי העולם ליישר איתו קו בנושאים שונים. במקרה של ישראל, ההקשר האקטואלי ביותר הוא רצונו של טראמפ לסיים את המלחמה בעזה ולהגיע להסדר שחרור חטופים מול חמאס. זה עדיין לא קרה, ועם או בלי קשר לכך - גם הסכם הסחר לא נחתם.
קיימת עדיין תקווה לשינוי התמונה ולהפחתת שיעור המכסים בהמשך, עם חתימת הסכם עתידי. אבל מרגע שהמכסים החדשים יכנסו לתוקף ויחולו על היצואנים הישראלים - קשה יותר יהיה לסובב את הגלגל לאחור.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.