"המעורבות שלי בשוק ההון תהיה משמעותית בהרבה": הממונה על שוק ההון בראיון ראשון

בראיון בלעדי למגזין ההשקעות של "גלובס", ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, מתייחס ליציאה הגדולה של המוסדיים להשקעות בחו"ל, רומז על עמדתו ביחס לעסקת הענק למכירת השליטה בקבוצת הפניקס שבראשה עמד בעבר לקרנות השקעה זרות, מגיב להתקפות מאנטרופי, ומבטיח: "המעורבות שלי בשוק ההון תהיה משמעותית הרבה יותר ביחס למה שהיה נהוג בעבר"

משה ברקת / צילום: תמר מצפי
משה ברקת / צילום: תמר מצפי

מערך הביקורת שאחראי על 1.7 טריליון שקל כספי ציבור אינו טוב דיו, שוק החיתום צריך לעבור רפורמה משמעותית, יש צורך בהסתכלות מחודשת על שאלת המיסוי בשוק ההון ובחיסכון לטווח ארוך, וגם למצוא את הדרך שבה הכסף המוסדי ישמש כמנוף בר קיימא בישראל - אלה הם כמה מהיעדים המרכזיים שמגדיר ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, בראיון בלעדי למגזין ההשקעות של "גלובס". בראיון הוא מתייחס גם להאשמות מצד חברת הייעוץ אנטרופי ("בדיחה רעה") ומדבר על שכר הבכירים בפיננסים שמוביל לעזיבת הטאלנטים את ענף הביטוח.

ברקת נכנס לתפקידו כממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בתחילת נובמבר האחרון, לאחר שנים ארוכות כרגולטור בכיר ברשות ניירות ערך, כאקדמאי וכמנהל ויועץ בכיר בשוק הפרטי. במסגרת תפקידו הוא האחראי העליון על 1.7 טריליון שקל כספי ציבור, שמנוהלים באמצעות מאות גופים משלל תחומים, ובראשם הביטוח, החיסכון הפנסיוני ושוק ההון, אך גם האשראי החוץ בנקאי, כולל חלפני הכספים.

בראיון בלעדי וראשון כממונה, ברקת משתף אותנו בתוכניות ובתפיסות שלו לגבי שוק ההון, חלק מרכזי בפיקוחה של הרשות שבראשה הוא עומד. "המעורבות שלי בשוק ההון תהיה משמעותית הרבה יותר ביחס למה שהיה נהוג ברשות הממונה ובעבר באגף שוק ההון במשרד האוצר", הוא מבטיח למגזין ההשקעות של "גלובס".

ברקת בא לתפקיד עם אג'נדה ברורה לגבי שוק ההון. "אין שאלה בכלל ששוק ההון הוא חשוב מאוד ומרכזי עבור המשק הישראלי", הוא אומר כמעט את המובן מאליו, אך מיד מסייג ומבהיר כי הקיים כאן ממש אינו טוב דיו. "צריך שוק הון שבאמת יהיה שוק עמוק בנושא החוב, שיתמחר בצורה נכונה ויהיה משוכלל באמת וייתן את המשקלות הנכונים לסיכון על הנכסים. כזה שיאפשר סחירות אשר מונעת כיסים של חוסר נזילות, שבתורם יוצרים כשלי שוק שיכולים להביא גם לחדלות פירעון וגם לעיוות המחירים", הוא מוסיף.

"גם ההשתתפות של הציבור בשוק ההון המקומי אינה מספקת", לדבריו. "יש לנו בעיה גם במגוון המוצרים בשוק", הוא מאבחן, "במגוון השחקנים מקרב הציבור ובנגישות שלהם לשוק, ולדעתי יש עיוותים נוספים לטובת שחקנים מסוימים, שפוגעים בגופים המוסדיים".

באילו גופים מדובר?
"גופים שיטופלו על ידינו, ודי לחכימא ברמיזא. מסיבה פשוטה: מה שמעניין אותנו זה הכסף של הציבור, של החוסכים לפנסיה. זוהי כמות הכסף הכי גדולה בשוק, וכמו בכל שוק - הכסף ידבר. אני אחראי לכסף הגדול הזה, ולכן מכאן בא לי הכוח להתערב, כדי שהשוק הזה יפעל כמו שצריך לטובת החוסכים לפנסיה".

ברקת מפרט כי "ראשית, יש שאלות ברמת המאקרו. יש צורך בהסתכלות מחודשת לדעתי על שאלת המיסוי בשוק ההון - מיסוי נכסים פיננסיים מול נכסים ריאליים. אני חושב שצריכה להיעשות אבחנה בין השקעות לטווח קצר (נניח לשנה), שצריכות לשלם מס מלא, לעומת השקעות שהן חיסכון לטווחים בינוני וארוך, שצריכות לקבל הקלות מס משמעותיות".

זה אומר שאתה חושב שיש מקום לקופות הגמל ההוניות של פעם, עם חיסכון "רק" ל-15 שנה למשל?
"יש מקום גם לזה וגם להגדלת התקרה של קופות הגמל להשקעה, שכן לדעתי אחת הבעיות היא שהחיסכון של הציבור הוא בחסר. הציבור לא חוסך מספיק, והוא ירגיש את זה כשהוא יגיע לפנסיה. לכן יש לעודד בכל הכוח את החיסכון ולתת לעוד גופים לנהל קופות גמל להשקעה".

מי למשל? היום זה כבר מותר לבתי השקעות וחברות הביטוח.
"למשל אם יש קופות שמנוהלות כמו שצריך עם תשואות טובות, כמו של עובדי האוניברסיטה, מדוע שלא ניתן להם לנהל גם קופת גמל להשקעה לעובדי האוניברסיטה? רואים דוגמאות מחו"ל, למשל הקרנות של הרווארד וייל שעושות תשואות יוצאות מן הכלל. בקופות הללו משלמים דמי ניהול נמוכים והחוסכים יוצאים נשכרים".

ברקת חוזר לסוגיות המס ומציין כי "למשל המס על הדיבידנד - לא ברור לי למה בשוק הון שבו חברות לא מאמצות מדיניות דיבידנד מסודרת ולא נוטות לחלק דיבידנד בצורה סדורה, לא מקטינים משמעותית את המס על הדיבידנד שמחולק לציבור, וזאת בהבחנה מהדיבידנד שמשולם לבעל שליטה - שלגביו אין מקום להקלות. עבור הציבור הרחב, בעלי מניות המיעוט שמקבלים דיבידנד, זה תחליף לריבית, ולכן דרגת המס צריכה להיות הרבה יותר נמוכה. אם שינוי המיסוי הזה יתרום לחלוקות דיבידנד מסודרות ושכיחות יותר, ולפיזור ההחזקות בחברות - הציבור ירוויח מזה בגדול", הוא סבור.

כספי הציבור שברקת אחראי עליהם
 כספי הציבור שברקת אחראי עליהם

תחום החיתום בישראל "מעוות ולא נכון"

לאורך שנותיו בשוק, כולל התקופה בה היה יו"ר הפניקס, ברקת מחזיק בדעות מבוססות על שוק ההון ועל הכשלים בו שדורשים טיפול לצורך שיפורו. הוא אף אימץ זווית הסתכלות מאקרו על השוק המקומי ושלל השחקנים הפעילים בו: "ברמת המאקרו יש להבין ששוק ההון הפך להיות הכלי המרכזי למימון הפעילות המשקית, גם על חשבון המערכת הבנקאית שבעבר שלטה בזה יחד עם הממשלה. זה נכון גם ברמה הלאומית של תשתיות, הייטק, רפואה ובריאות וכן הלאה", הוא אומר.

"על כן, צריך למצוא את הדרך שבה הכסף המוסדי ישמש כמנוף בר-קיימא להשקעות האלה בישראל. אין לי ספק שההשקעות האלו יכולות להניב תשואה יפה למשקיעים, עם פחות בעיות בקרה שקיימות לגבי השקעות בחו"ל. בכוונתי לבחון את החסמים והכללים שגורמים לכך שהמוסדיים לפעמים מעדיפים השקעה בתחנת כוח במקסיקו במקום בתחנת כוח באשקלון".

אז המוסדיים יצאו מהר מדי והרבה מדי לדעתך להשקעות בחו"ל?
"ראשית יש להבין שהפיזור הגיאוגרפי של ההשקעות חשוב, ולכן הגיוון שיש היום בתיקי ההשקעות הוא במקום. אבל, צריך לבחון האם המטוטלת לא נעה יותר מדי לעבר העדפת השקעות בחו"ל. לא נכון שדבר כזה יקרה, כי במקרים של השקעות בחו"ל אנחנו מקבלים את הסיכון שבהשקעות ללא התועלת למשק הישראלי. למה הכוונה? אם נניח למשל שהשקעה בטורבינת רוח תיקלע לקשיים, הרי שבישראל השקעה שכזו תשאיר בידי הציבור את הטורבינה, גם במקרה חריג וקיצוני. זאת בנוסף לתועלת לצמיחת המשק בישראל, תעסוקה וכו'. אני מדגיש כי יש לעשות זאת תוך שמירה על כדאיות ההשקעה לחוסכים.

"עוד אלמנט שחשוב לי בשוק הוא המנגנונים. אני מתכוון למנגנונים של הפצה ומכירה של ניירות ערך, של הצעת ני"ע לציבור, של המסחר בניירות ערך, של שומרי הסף, ונושא ההצבעות באסיפות כלליות. בכל הנושאים הללו אנחנו שואלים את עצמנו האם השוק מתפקד כפי שצריך לתפקד שוק מודרני ומשוכלל, והאם המנגנונים הנכונים קיימים".

ומה אתם עונים לעצמכם?
"אני חושב שבנושא של ההצבעות התשובה היא שלילית. אני סבור גם שיש בעיה קשה בתחום החיתום ומכירת ניירות ערך. למעשה אין שוק חיתום בישראל, אלא רק שוק של הפצת ניירות ערך. אין דיו דיליג'נס כפי שצריך להיות ואין לקיחת אחריות על ידי החתמים. זה מעוות ולא נכון. לא כך דברים עובדים בעולם. גם מנגנון של הצעת ניירות ערך בשיטה של בוק בילדינג כפי שמקובל בעולם לא קיימת בפועל בישראל. במקרים הבודדים שהיא כן יושמה פה, היא פעלה בצורה יפה, והיא גם התקבלה בחיוב רב על ידי החברות וגם על ידי המשקיעים. יחד עם רשות ניירות ערך צריך לדחוף לתיקון המנגנונים החשובים האלה".

תחום נוסף שחשוב לשוק הון משוכלל הוא דירוג החברות, שמפוקח על ידי רשות ני"ע.
"צריך לבחון גם את הנושא של הדירוגים: האם הוא משרת באופן נכון את הצרכים של המשקיעים, האם יש להכניס מדרגים נוספים מעבר לשני הגופים שישנם, האם יש להרחיב את ההסתמכות על מדרגים מהעולם (למשל בפרויקטים של תשתיות), וגם האם לאפשר דירוגים פנימיים. אנו בוחנים זאת כיום".

"אנטרופי שומר סף? בדיחה רעה. אעצור את הקרקס"

לאחרונה הוציאה הרשות שבראשה עומד ברקת הנחיה למשקיעים מוסדיים באשר להשתתפות באסיפות כלליות של החברות הציבוריות. זו אפשרה למוסדיים יותר חופש, אך גם מכריחה אותם לקבל יותר אחריות על האופן שבו הם משתתפים, או לא משתתפים, באסיפות כלליות. בחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי ראו בכך ביקורת על החברה, אשר במקרים רבים מקבלת את החלטות ההצבעה עבור המוסדיים. יו"ר ובעלי אנטרופי אף פרסם באחרונה ב"גלובס" מאמר שבו כינה את המהלך של ברקת "ניסיון להרוג עוד שומר סף".

לתפיסתך, יש לאנטרופי מעמד חזק מדי שמקטין אחריות מצד המוסדיים?
"יש לזכור שמדובר בהסדרה שנועדה לטובת החוסכים לפנסיה, ויש ברפורמה שהצענו הרבה יותר מאשר התייחסות לגופי הייעוץ. היא כוללת הפרדה דרמטית שלא נעשתה מעולם בין ההצבעה של הנוסטרו להצבעה של העמיתים באותם הגופים. מעתה, גופי הנוסטרו לא ישפיעו על ההשקעה של העמיתים, וגם לא גופי ייעוץ חיצוני, אלא הגופים שמנהלים את גופי החיסכון הפנסיוני - ועליהם האחריות המלאה".

טוענים שאתה פוגע בשומר סף, בהתייחס לאנטרופי, ושבכלל עדיף שלא לנהל את מערך ההחלטות בכל גוף בנפרד, בגלל העלויות הכבדות של מערכים נפרדים שכאלה.
"הנושא של העלויות הוא ניסיון להסיט את הדיון למקום לא נכון. בדקנו היטב את העלויות וכבר היום יש גופים שבאופן עצמאי מבצעים את האנליזה בתוך הבית, כשהעלות נמוכה מאוד בתחשיב הכולל. הגופים המוסדיים יכולים וצריכים לשאת בה.

"לגבי גוף ייעוץ ספציפי - לא כיוונתי לשום גוף כזה, אבל עצם העובדה שזה תופס את הכותרת המרכזית, רק מעידה על אופי הבעיה. זה ממחיש שמה שקורה פה לא דומה לנעשה בחו"ל, ושיש פה גוף אחד שמייעץ באופן כמעט בלעדי לכל גופי הפנסיה בישראל.

"חמור מכך", הוא מוסיף בהתכוונו לאנטרופי, "יש איזו נטייה של מנהלי ההשקעות בגופים הפנסיוניים להסתתר 'מתחת לחצאית' של אותו גוף ייעוץ ספציפי בהחלטות שלא נוחות להם, אשר לפעמים אף פועל תוך חשש לניגוד עניינים, שאיני רוצה להתחיל לבחון אותו כי אין שום צורך בכך.

"המוסדיים יודעים ויכולים לעשות את העבודה בעצמם. אנו רק משיבים את האחריות המתבקשת למי שאחראים על ניהול ההשקעות עבור הפנסיה של הציבור. הניסיון של גוף לא מפוקח ולא מוסדר לייחס לעצמו מעמד של שומר סף, הוא בדיחה רעה. כמו שפוצצתי את הפיקציה של עסקאות ההחלף (ה-Swap, ר"ש) בביטוח, אעצור את הקרקס שנעשה בעניין הזה. הכסף של הציבור הוא לא הפקר והמוסדיים יתייחסו אליו בשיא הרצינות, גם בעניין הזה של הצבעות. זה חלק מהחובות של ניהול הכספים על ידם".

רבים מצפים מהמוסדיים לקבוע נורמות בשוק ההון, דרך ה"אקטיביזם המוסדי", בדגש על הכוח שלהם באסיפות כלליות.
"נתחיל עם לקיחת אחריות בנושאי ההצבעות ומפה זה ייכתב מעצמו. עיקרתי את ההשתתפות של המוסדיים בהצבעות לא חשובות, כדי לשחרר אותם להגיב ולהעמיק היכן שזה כן חשוב. שיחררתי את הביורוקרטיה שחייבה אותם להופיע גם כשלא היה עניין לעמיתים שהם מייצגים, והחלתי גם יותר שקיפות לגבי מדיניות ההצבעות שלהם ונימוקי החלטות מסוימות.

"איפה כן חשוב שהם יהיו מעורבים? בעיקרון, היכן שהם סבורים שהאינטרס של העמיתים מחייב זאת - האחריות היא עליהם".

אחד ההיבטים המרכזיים באסיפות הוא שכר הבכירים, כשבסקטור הפיננסים זו סוגיה רבת משקל, בשל מגבלת השכר בענף .
"איני משוכנע שהבחנה בין תאגידים ריאליים לפיננסיים היא במקום".

צריך להחיל מגבלה כזו על כל הסקטורים בבורסה?
"לא. אני חושב שמבנה התמריצים הנוכחי בתאגידים פיננסיים הוא כזה שעשוי להשפיע לרעה על מבנה השכר הכולל בחברות. שכר קבוע לחברי הנהלה בלי שום תלות בביצועים הוא לא מבנה התמריצים הראוי לגוף עסקי או בחברה ציבורית, פיננסית או לא פיננסית. אבל איני עוסק בזה, ויש לי נושאים הרבה יותר כבדים לטפל בהם. על המחוקק לחשוב מה הוא רוצה לעשות בעניין, ככל שירצה לשנות".

הגבלת השכר מבריחה "טאלנטים" מהשוק הפיננסי? לאחרונה עזבו לדוגמה את ענף הביטוח רביב צולר ואייל לפידות, שבתעשיות אחרות מקבלים שכר בעלות גבוהה פי כמה.
"כרגע אני רואה שהבעיות האקוטיות הן בעיקר במבנה של התגמול וההשפעה שלו על מבנה השכר הכולל בתאגידים המפוקחים, ופחות בהשפעה על רמת הניהול. אני חושב שיש מנהלים טובים ומוכשרים בענף הביטוח ובגופים המוסדיים. יכול להיות שזה יתפתח בעתיד למשהו לא רצוי, אך כרגע לפחות אני לא מזהה בעיות".

לפידות וצולר - שני מנכ"לים טובים - עזבו לטובת שכר גבוה בהרבה מחוץ לסקטור. זו אבידה?
"מעבר של מנהלים טובים בין חברות, וגם ענפים, זה דבר טבעי ומתבקש".

ביקורת על הביקורת, פתיחות מסוימת לרוכשים זרים

מבחינת ברקת, משימה אחת אקוטית נמצאת כיום על שולחנו: "אחד הדברים הקרדינליים הוא להקים אגף ביקורת, ממשי ובעל שיניים. עם אנשים שיהיו בשטח. אביא לשם אנשים שהיו בשוק ובאים עם ניסיון בפועל בביצוע השקעות, בבקרה על השקעות וביצוע עסקאות. אקים מערך ביקורת אפקטיבי על הנעשה בשוק", הוא מבטיח.

הרשות ביצעה ביקורות עוד לפני הגיעך.
"לא היה ברשות מערך ביקורת ממשי כשבאתי, ואנחנו היום דורשים את המשאבים לכך ומקימים אותו. בפיקוח על הבנקים יש מחלקת ביקורת שהעומד בראשה הוא משנה למפקח, ואילו ברשות ניירות ערך יש מחלקת ביקורת, שאני הקמתי כשהייתי שם, המונה כבר מעל 20 איש. ברשות שוק ההון, שהוא גוף שגם אחראי על פיקוח יציבותי, אין מערך ביקורת ייעודי".

אז איך מתבצעת הביקורת כיום?
"היום יש ביקורת ספורדית שרחוקה מלענות על הצורך שקיים, וחלקה בכלל נעשה במיקור חוץ דרך גורמים חיצוניים לרשות, ממשרדי רואי חשבון. מערך הביקורות במיקור חוץ אינו מספיק טוב לטעמי".

איך קורה שרשות שוק ההון לא עומדת בסטנדרטים שקיימים בשתי רשויות הפיקוח הפיננסיות האחרות?
"חלק מזה זה לעבוד במגבלות של גוף שהוא חלק משירות המדינה ולא תאגיד סטטוטורי מלא, כמו רשות ני"ע או בנק ישראל. המציאות הזו פוגעת בתפקוד בצורה בלתי רגילה. הרפורמה ליצירת הרשות הייתה צריכה לדאוג לעצמאות תפקודית של הרשות ולהפיכתה לרשות סטטוטורית ולהשוואת מעמדה למעמד של שתי רשויות הפיקוח האחרות".

איפה נמצא כעת הטיפול בסוגיה זו?
"לגבי מערך הביקורת, אני בדין ודברים עם אגף התקציבים באוצר כדי לקבל תקציב ייעודי נוסף להקמת המערך. מעבר לאישור מוצרים ולהסדרה, חשובה האכיפה והביקורת והבדיקה מה ואיך נעשה. הביקורת מאפשרת למעשה גם בדיקה של הטמעת ההוראות שקשורות ליציבות, ולכן היא חלק מרכזי מהדאגה לשמירה על היציבות של הגופים".

לברקת דעה חד-משמעית גם על הבורסה לניירות ערך "החדשה", שבשנת ה-65 לקיומה יצאה אשתקד לדרך חדשה כחברה למטרות רווח. "אני חושב שנעשים דברים מאוד טובים היום בבורסה", הוא אומר. "אני מאוד מעריך את הנהלת הבורסה הקיימת ואני חושב שאפשר לשתף איתם פעולה כדי לשכלל את שוק ההון. יש אנשים שמבינים עניין ויכולים לעזור לנו לשפר את שוק ההון הישראלי".

בפחות חיוביות וחופשיות הוא מתייחס למה שמתרחש בקבוצות הביטוח המקומיות. למשל במגדל, שם ניכרות עזיבות בכירים את הקבוצה בצל עימותים עם בעל השליטה שלמה אליהו, שאף זומן למפגש חריג וחריף במשרדו של הממונה, או לעסקה הנרקמת בהפניקס למכירת מניות דלק לקרנות הזרות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בכפוף להחלטתו של ברקת.

"ככלל, איני מתייחס לעניינים פרטניים שבין הפיקוח למפוקחיו", הוא מבהיר, "אבל אני מאמין שגם לבעל שליטה יש אינטרס בהצלחת החברה, ומכיוון שאנחנו לא נתפשר על ממשל תאגידי תקין, אני מאמין שדברים יחזרו למסלולם הראוי".

ביחס למקרה השני, ברקת משדר שממש אין לו אנטי כלפי גופים זרים, ואף להיפך, ולדבריו "לגבי גופים זרים ראויים, בעלי שם והתנהלות מכובדת, אני סבור שהכניסה שלהם לשוק ההון והכספים בישראל רצויה ומבורכת. זה לא אומר שאנחנו עושים הנחות או מקלים ראש, אבל אנחנו בהחלט משדרים שטוב לעשות פה עסקים, ולאלו שמתאימים - שהעסקים שלהם רצויים בישראל". 

"המוסדיים יקימו קרנות השקעה, לא רק לעמיתיהם אלא גם לציבור"

אחת ההחלטות הראשונות של משה ברקת בתפקידו כממונה על רשות שוק ההון הפכה למעשה החלטה של קודמתו, דורית סלינגר, שאפשרה לבעלי שליטה בחברות ביטוח למכור מניות של חברות אלו מבלי למכור אותן בפועל, וזאת באמצעות עסקאות החלף (Swap). סלינגר אפשרה לאדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי שמחזיקה במניות השליטה בכלל ביטוח, ולקבוצת דלק של יצחק תשובה, שמחזיקה בשליטה בהפניקס, לבצע עסקאות סוופ, ואילו ברקת אסר על המשכן.

"הסוופים, של כלל ביטוח בעיקר, היו פיקציה שעברה מתחת לרדאר ונמשכה יותר מדי זמן בשוק ההון", הוא אומר. "היה צריך לפוצץ את זה מזמן, וכבר בשבוע הראשון שלי בתפקיד פעלתי כדי לאכוף על אי.די.בי שמחזיקה בכלל ביטוח ועל קבוצת דלק שמחזיקה בהפניקס, הפסקה של הסוופים האלה ואי חידוש וגלגול הסוופים הקיימים.

"עם זאת, אני רוצה להדגיש ולהזהיר שאסור ללכת רחוק מדי ולאסור על סוופים פיננסיים במהותם, שהינם מכשירים פיננסיים שמשמשים לצרכי גידור וניהול השקעות. אסור לשפוך את התינוק עם המים".

מה לגבי פעילות המוסדיים בשוקי החוב והמעבר לעסקאות אשראי פרטיות ולא סחירות, זה פוגע בשוק? זה מוגזם?
"יש יתרונות לאשראי סחיר, ואנו פועלים בדרכים נוספות להרחיב את האפשרות שגם לעסקאות פרטיות תהיה זירת מסחר. כמו למשל ברצף מוסדי, מעבר למה שקיים היום, וכן הלאה. איני נגד עסקאות פרטיות ויש להן המאפיינים שלהן, וזה בוודאי לא דבר פסול. על המוסדיים לבחון כל עסקה לגופה".

לעומת זאת, יש היבט מסוים שברקת דווקא כן אוהב אצל המוסדיים, והיה רוצה לראות אותם פעילים בו הרבה יותר מכפי שהם פעילים כיום, תוך שהם מציעים את מרכולתם לציבור הרחב ולא רק "עבור הבית".

"אני פועל על מנת שהגופים המוסדיים יקימו קרנות השקעה בעצמם, למשל בתחומי התשתיות, ההייטק ועוד, וגם יציעו ניהול השקעות לא רק לעמיתים שלהם אלא גם לציבור הרחב. מדובר בגופים שיש להם את הניסיון והטרק-רקורד בניהול השקעות, הם מפוקחים והם יציבים.

"עדיף שעם ישראל ישקיע דרכם ולא דרך גורמים לא מפוקחים, או באפיקי השקעה שרמת הפיקוח והבקרה עליהם נמוכה יותר", אומר ברקת, שכנראה מכוון בכך לכל מיני קרנות השקעה "אופנתיות" שמבטיחות לציבור שמים וארץ אך אינן מפוקחות, ולעתים נקלעות למשבר שמוריד לטמיון את כספי הציבור שהושקעו בהן. 

פיתוח ואיגוח שוק ההון - הצעד ההכרחי 

"שמחתי לשמוע את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שדיבר כבר בנאום הראשון שלו כנגיד על פיתוח שוק האיגוח בישראל. יש הרבה מאוד מה לעשות בנושא של מגוון מוצרי השקעה", אומר הממונה ברקת. "זה דבר נחוץ מאין כמוהו לשכלול השוק ולהרחבת היצע המוצרים, ואני מתכוון לשתף פעולה איתו ועם הרגולטורים האחרים, במטרה להפוך זאת למציאות".

זה אומר גם הוצאת סיכון מהבנקים והעברתו לתיקי הפנסיה של הציבור.
"הטענה הזו תמיד תקפה ויכולה לעלות, והיא עלתה גם כשהעברנו את המימון של החברות מהבנקים לאג"ח. מה שחשוב הוא התמחור במוצרים הללו, ושההשקעות ינוהלו בשקיפות ראויה ובשום שכל, כך שניהול הסיכונים יהיה תואם להשקעה באופן המתחייב מגופים פנסיוניים. למעשה, העברת תיקים מהבנקים לחברות הביטוח כבר קיימת בתיקי המשכנתאות. העולם התקדם ואיננו יכולים להחשיב את עצמנו כשוק פיננסי מתקדם בלי המכשירים האלה. צודק גם הנגיד, למרות שהוא הפתיע אותי בהכרזה האמיצה שלו בעניין הזה, שצריך להתייחס ולהרחיב את השימוש במכשירים פיננסיים נגזרים.

"לא מדובר על מכשירים נגזרים שמהווים קרקע נוחה לספקולציה - אני מסכים עם ההגדרה של וורן באפט שבמינון הלא מתאים המכשירים הללו הופכים לנשק להשמדה המונית. אבל כאשר משתמשים בהם בצורה נבונה כדי לגדר ולהעביר סיכונים, אלו מכשירים שמייעלים את השוק ומאפשרים השגת יעילות השקעה גבוהה יותר, במונחים של תשואה וסיכון".

כיצד צריך להרחיב את מגוון המוצרים, נוסף על כך?
"בהקשר הזה אנחנו נתחיל לבחון בקרוב גם מבנים של insurance linked securities, שהם איגוח של תיקי ביטוח. בעולם זה מקובל, למשל על תיקי "ריסקים" (ביטוחי חיים טהורים למקרה מוות, ר"ש). באופן טבעי, על פי איך שהתנהלתי בעבר, גם ברשות ניירות ערך, יש לפעול בזהירות המתחייבת, להציג את המכשירים שהם Plain Vanilla בתחום הזה ולהתייחס להיבטים ולהשלכות האפשריים, ואת זה כרגולטורים אנו יודעים לעשות". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988