דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

הזאב מוול סטריט הופך לכבש: הרשויות בארה"ב סוגרות על מעלימי מס

בסרטו של סקורסזה מפקיד "הזאב" כספים שלא דווחו אצל בנקאי שוויצרי, שאומר לו שאין סיכוי שהרשויות האמריקאיות יגיעו אליהם • ההרגעה של אותו בנקאי פחות רלוונטית כיום, לאחר שהאמריקאים "פלשו" לכל העולם, ובאמצעות חוקים, תקנות והסכמים למסירת מידע, הם מצליחים למנוע התחמקות ממס • איך בדיוק זה פועל, ומה ההשלכות לגבי הישראלים?

FATCA / אילוסטרציה: shutterstock
FATCA / אילוסטרציה: shutterstock

העולם החדש של מניעת התחמקות מתשלום מס כבר כאן. הוא סוגר במהירות על ישראלים שמחזיקים בחשבונות בנק לא מדווחים בחו"ל, ועל תושבי מדינות זרות שלא דיווחו על בעלותם בחשבונות בנק בישראל.

בסרטו של מרטין סקורסזה "הזאב מוול סטריט" ישנה סצנה שבה מגיע "הזאב" לבנקאי בשווייץ, כדי לבדוק את האפשרות להפקיד אצלו כספים שלא דווחו לרשויות בארה"ב, ושואל את הבנקאי: מה הסיכוי שהאמריקאים ישימו את ידיהם על הכסף? הבנקאי משיב לו בהלצה שדבר כזה יכול לקרות - אלא רק אם האמריקאים יחליטו לפלוש עם צבאם ולכבוש את שווייץ, תוך פרץ רם של צחוק.

בשנת 2014 "פלשו" האמריקאים לאירופה ולשאר העולם, עם חקיקתו של - Foreign Account Tax Compliance Act, או FATCA.

ה-FATCA חוקק כדי למנוע מתושבי ארה"ב להתחמק מתשלום מס בארה"ב באמצעות ניהול השקעות מחוצה לה. במסגרת החוק נקבע כי על גופים פיננסיים שאינם אמריקאים להעביר לרשויות המס בארה"ב מידע על חשבונות המנוהלים על-ידי אמריקאים בבנקים מחוץ לארה"ב. כדי "לחייב" שיתוף-פעולה, נקבע בין היתר כי ארה"ב תוכל לנכות שיעור של 30% מכל תקבול ממקור אמריקאי שיועבר לגופים פיננסיים שלא יפעלו בהתאם להוראות ה-FATCA.

בעקבות כך, מדינות ה-OECD קבעו תקן אחיד - Common Reporting Standard, או CRS, לאיסוף המידע הפיננסי בין מדינות. התקן חל גם על מדינות שלא חברות בארגון ה-OECD, ומטרתו לאפשר חילופי מידע בין-מדינתיים למטרת אכיפת מס. ה-CRS קובע, בין היתר, נוהלי החלפת מידע אוטומטיים בין המדינות אשר אימצו תקן זה, בדגש על מידע על פעילות צולבת של תושבי חוץ (מידע של תושב מדינה א' המנוהל במדינה ב', ולהפך).

מדינת ישראל חתמה על הסכמים למסירת מידע, ובתחילת השנה אימצה את עקרונותיהם לדין הפנימי. לאור הצלחתם של האמריקאים ביישום ה-FATCA, מצפים ברשות המסים לגילויים של מספר רב של חשבונות בנק לא מדווחים הנובעים מיישום ה-CRS, וההערכות נעות סביב מאות אלפים.

הבדליים מהותיים בין FATCA לבין CRS

אופן העברת המידע: ה-FATCA היא דיווח אל הרשות האמריקאית, וממוענת אליה בלבד. לעומת זאת, ה-CRS היא רשת מורכבת ומשוכללת של יותר מ-100 מדינות, שכל אחת מהן משתפת ומקבלת מידע עם יתר החברות.

יתרון הרב-צדדיות על חד-צדדיות: ה-FATCA מייצר דיווח חד-צדדי מגופים פיננסיים זרים אל ארה"ב. בהיותו כזה, הוא משרת רק צד אחד במשוואה - ארה"ב. בשנים האחרונות, בעקבות לחץ פורום ה-G20 על האמריקאים, קיימים דיווחים הדדיים מעטים. ה-CRS קובע סטנדרט דיווח הדדי מלא בין כל המדינות. מספר ההסכמים המולטילטרליים שנחתמו על בסיס ה-CRS חוצה את ה-1,500. רשת זו צפויה אף להתרחב למדינות נוספות.

זיהוי בעלי החשבון (בדיקת נאותות): ככלל, הדיווח מכוח ה-FATCA מתייחס לאזרחים אמריקאים בלבד (תוך שיש להביא בחשבון את העובדה שאזרח אמריקאי מתחייב במס בארה"ב אף אם הוא תושב של מדינה אחרת לצורכי מס).

ב-CRS, הבדיקות הן לשם זיהוי תושבות לצורכי מס, כך שישראלי (שהוא תושב ישראל לצורכי מס), שמחזיק באזרחות זרה, לא יזוהה כתושב זר רק בגלל שהוא מחזיק באזרחות זרה, ולא יועבר מידע לגביו למדינה הזרה, אלא למדינת תושבתו.

סכום מינימלי מדווח: חובת הדיווח ב-FATCA למוסד הפיננסי היא ליתרה מעל 50 אלף דולר ליחיד ומעל 250 אלף דולר לחברה (למעט חריגים כגון חיסכון פנסיוני). לדוגמה, אזרח אמריקאי המנהל בישראל פיקדונות בשני גופים פיננסיים - אם כל אחד מהפיקדונות הללו קטן מהיתרה שלעיל (לדוגמה 40 אלף דולר), אזי חשבונות אלה לא ידווחו.

מדיניות הדיווח בתקן ה-CRS שונה בתכלית. חובת הדיווח אינה תלויה ביתרת חשבון הבנק המנוהלת בגוף הפיננסי, אלא בעצם קיומו של חשבון בנק.

מאפייני הדיווח: ב-FATCA מדווחים כלל החשבונות באופן אוטומטי, ללא מסלול מובנה של השגה. ב-CRS ישנו מנגנון מובנה לאיתור ולבירור של תושבות זרה לצורכי מס. לאחר בירור זה, המוסד הפיננסי יודיע לבעל החשבון כי המידע לגבי חשבונו צפוי להיות מועבר למדינה שבה סווג כתושב. בעל החשבון זכאי להגיש השגה מנומקת על החלטת הבנק.

על אף העובדה שהדיווח בישראל החל בשנת 2019, הדיווח הראשוני יכלול גם מידע על יתרת חשבון החל מסוף שנת 2017 או 2018 (בתלות במדינה המדווחת) - בין שהוא פעיל ובין שלאו.

עם יישום תקן ה-CRS, מידע על אודות חשבונות של ישראלים המחזיקים חשבונות בחו"ל, בין היתר בשווייץ, בסינגפור ובהונג-קונג - גם אם סגרו חשבונות אלה, או שחתמו על טפסים "לא מדויקים" לבנקים בנוגע להצהרת הנכסים בישראל - צפוי להיות מועבר לרשות המסים בישראל בצורה מסודרת בזמן הקרוב. על-פי פרסומים שונים, בכוונת רשות המסים לפעול כנגד אותם בעלי חשבונות שלא נתנו דיווח בכלל, או שנתנו דיווח חסר.

כדי להימנע מחוסר הנעימות הכרוך במגע יזום מצד רשויות המס, אם בבעלותכם נכס או חשבון בנק לא מדווח, רצוי להקדים תרופה למכה ולפנות לרשות במסגרת נוהל גילוי מרצון, שבתוקף עד סוף שנת 2019. 

עו"ד עמית גוטליב הוא שותף במשרד ירון אלדר פלר שורץ ושות', ועופר גרוס הוא עורך דין במשרד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות