בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק: היתרות עלו לשיא של 120 מיליארד דולר

אחרי החזרה לשוק בחודש מאי האחרון, גם ביוני בנק ישראל רכש דולרים בשוק, אם כי במידה פחותה יותר של 6 מיליון דולר בלבד • יתרות המט"ח של בנק ישראל חצו בסוף יוני את רמת ה-120 מיליארד דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

בנק ישראל פרסם היום (א') את דוח יתרות המט"ח לחודש יוני שהסתיים זה עתה, וממנו עולה כי בנק ישראל המשיך להתערב בשוק גם בחודש החולף בהמשך לחודש שעבר. 

במאי האחרון בנק ישראל רכש 50 מיליון דולר בשוק, לאחר הפסקה מחודש ינואר השנה אז רכש 30 מיליון דולר. כעת עולה כי גם ביוני בנק ישראל רכש דולרים בשוק, אם כי במידה פחותה יותר, של 6 מיליון דולר בלבד. סכום הרכישות כאמור אינו מהותי אך מרמז על המגמה בבנק ישראל תחת הנגיד החדש פרופ' אמיר ירון.

כידוע, החל מאוגוסט 2009 בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח ורוכש דולרים בשוק על מנת למתן את ייסוף השקל כדי לעזור ליצואנים שכן ייסוף השקל פוגע ברווחיותם. החל ממאי 2013 בנק ישראל החל לרכוש מט"ח גם במסגרת תוכנית שנועדה למתן את השפעתה של הפקת הגז על החשבון השוטף. בנובמבר האחרון הודיע בנק ישראל על הפסקת התכנית שנועדה לקזז את השפעת מכירת הגז על המטבע, אך הותיר פתח להתערבות בשוק המט"ח על מנת למתן את התחזקות השקל.

יתרות המט"ח של בנק ישראל חצו בסוף יוני את רמת ה-120 מיליארד דולר ועלו לשיא. מדובר בגידול של 1.98 מיליארד דולר לעומת סוף מאי. היתרות מהוות 32.5% מהתוצר של המשק. העלייה ביתרות המט"ח מוסברת בשערוך מטבע חוץ בסך 2.23 מיליון דולר, ורכישות בנק ישראל של מטבע חוץ, כאמור, בגובה 6 מיליון דולר. מנגד, העלייה קוזזה על ידי העברות המגזר הפרטי בגובה 16 מיליון דולר, והעברות ממשלה לחול בגובה 239 מיליון דולר.

"בהמשך השנה צפויים הכוחות, ארוכי הטווח, התומכים בתיסוף השקל להתחזק בהדרגה", כותבים כלכלני לאומי. "לאחרונה, נראה שכוחות אלו התחזקו בעקבות האיתות הברור מכיוון הפד למהלך של שתי הפחתות ריבית. אנו מעריכים, על בסיס המידע הקיים כעת, שהפחתות אלו יתרחשו, האחת (0.25%) ברביע השלישי של 2019, והשנייה ברביע הראשון של 2020. מהלך זה, שמשמעותו האצה בצמצום של פער הריבית ארה"ב-ישראל בהשוואה לתוואי שהיה ידוע לפני הישיבה של חודש יוני, תורם להערכתנו לעלייה מסוימת בציפיות השוק להתחזקות השקל.

"מעבר לנושא פער הריבית, ישנם כוחות ריאליים שפועלים להתחזקות השקל, ובכללם: המשך תנועות ההון הישירות הנכנסות לישראל; אפשרות של הכללת ישראל במדד WGBI; ועודף יציב ומתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אשר בין הגורמים שצפויים לתמוך בו בחודשים הבאים, יש לציין בעיקר את תחילת הפקת הגז ממאגר "לוויתן" והבשלת תכניות הנוכחיות להרחבת כושר הייצור של אינטל. לפיכך, אנו מעריכים כי השקל ישמור על עוצמתו גם בשנים הבאות", כתבו בלאומי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988