הלוביסטים נשארו חופשיים לפעול מול משרדי הממשלה

למרות הסדרת התחום בכנסת, פעילות השדלנים מול הממשלה נותרה שטח הפקר

כנסת ישראל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
כנסת ישראל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לאחרונה פשטה המשטרה על משרדי "גלעד לובינג", משרד הלובי השני בגודלו בישראל. לפי הפרסומים, פשיטת המשטרה קשורה כנראה ל"תחקיר הפרוות", שפרסמו תומר אביטל וטל מיכאל, כבר לפני 4 שנים. סיפור המעשה נדמה כהזוי: תעשיית הפרוות בדנמרק שכרה את גלעד לובינג כדי לעצור חקיקת חוק נגד סחר בפרוות (שכמעט לא מתקיים בישראל), בחששם מחקיקה שתהווה תקדים עולמי. גלעד לובינג מיקדו את מאמציהם במספר ח"כים רבלנטיים, הטיסו אותם על חשבון תעשיית הפרוות לטיול בדנמרק, מסרים הקשורים לתעשיית הפרוות הועברו לח"כים במשך הטיול. התוצאה - חוק הפרוות לא עבר.

הלוביסטים אינם אוהבים להיות בכותרות, עבודתם מתבצעת מאחורי הקלעים, אך כל טירון בכנסת יודע היטב כמה משמעותי תפקידם שם.

מרבית הלוביסטים הם אנשים שהיו בתוך המערכת וחצו את הקווים - ח"כים, עוזרים פרלמנטריים ויועצי שרים לשעבר, שרותמים את הידע וההיכרות שלהם עם המערכת וכמובן את קשריהם, לטובת סיוע בתשלום לבעלי אינטרס.

זהו מעבר מאוד משתלם. תעשיית הלובי בישראל מגלגלת כ-100 מיליון שקל בשנה. שכר הטרחה ללוביסט יכול לנוע בין עשרות למאות אלפי שקלים. התוצאה - פער משמעותי בגישה למקבלי ההחלטות בין מי שיש לו כסף לממן לוביסטים למי שאין לו. במילים אחרות - עיוות הדמוקרטיה לטובת תאגידים גדולים ובעלי ההון.

עקב רצון הלוביסטים בעבודה חשאית, פתיחת חקירה משטרתית היא אירוע מטלטל. בשגרה אין לציבור שום יכולת להתחקות אחרי פעולות הלוביסטים, ולכן מעטים מאוד המקרים שהגיעו לכותרות ושאפשר לדבר עליהם בגלוי. לכן החקירה היא הזדמנות להעלות שוב לדיון את העובדה שבשל היעדר חקיקה, הפיקוח על הלוביסטים הוא מוגבל ביותר.

כלל ידוע בעולם הלובינג הוא, שאם החוק/תקנה/סעיף בעייתי הגיעו כבר לכנסת, מישהו לא עשה עבודה מספיק טובה. לוביסטים טובים יודעים לעצור "בעיות" עוד בשלב של המשרד הממשלתי. על רקע זה, ברור מדוע החוק המאסדר את פעילות הלוביסטים הוא לקוי בבסיסו.

חוק הלוביסטים, שחוקק ב-2008 על ידי גדעון סער ושלי יחימוביץ' ועובה ב-2016 על ידי דוד ביטן (ביוזמת לובי99), מטיל עליהם חובות ענידת תג מזהה, חובת רישום בוועדות הכנסת ועוד מספר מגבלות (לא מספיקות). עם זאת, הוא חל בגבולות הכנסת בלבד.

מול משרדי הממשלה לעומת זאת - מדובר בשטח הפקר. אין שום חוק. אין לציבור שום יכולת לדעת כמה לוביסטים פועלים שם או לבקר/לפקח עם מי נפגשו ועל מי השפיעו.

חישבו על המשמעות: פקידם זוטרים/בכירים נפגשים עם לוביסטים על חקיקה שהם מטפלים בה, ורפורמות שהממשלה יוזמת ואיש לא צריך לקבל אישור או לדווח. הציבור לעולם לא יידע שזה קרה. אין טביעות אצבעות.

כבר בתחילת 2016 יזמנו בלובי99 חקיקה שמטרתה להרחיב את חוק הלוביסטים ולהחיל אותו על משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. למרות ניסיונות מרובים, לא הצלחנו לעבור את משוכת ועדת שרים לחקיקה, כאשר חלק מהשרים התנגדו מסיבותיהם הם.

לכן, פנינו במקביל לאפיקים אחרים ואנחנו דוחפים לגיבושו של נוהל עבודה מול לוביסטים במשרד האוצר, ולהכנסת תיקונים לתקנות שירות המדינה.

אך אין זה מספיק. עם הפנים לכנסת חדשה, יש צורך בחקיקה רחבה שתסדיר את התחום האפור הזה. החשכה בה פועלים הלוביסטים רעה לציבור, רעה לממשלה, ורעה גם לאלה מהלוביסטים שמקפידים לפעול לפי החוק, ונפגעים כל פעם מחדש מפעילות מפוקפקת של עמיתיהם.

במקום שאחת לכמה שנים תתפרסם שערורייה החושפת איך עובדים הדברים באמת, האינטרס הציבורי דורש להעביר חקיקה המסדירה את התנהלות הלוביסטים מול מקבלי ההחלטות, ומצמצמת את השטח האפור שבו הם פועלים. החוק כבר אפילו כתוב. כל שנדרש הוא ח"כים אמיצים מספיק להעבירו, וממשלה שלא תסכלו. 

הכותבת היא מנכ"לית לובי99 והלוביסטית הציבורית הראשונה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988