האם הוועדה המוניטרית בבנק ישראל מקשיבה למחלקת המחקר?

מחלקת המחקר של בנק ישראל צופה העלאת ריבית בישראל עד לרבעון השלישי השנה, כלומר בהחלטת הריבית הבאה ב-28 באוגוסט (אין החלטת ריבית בספטמבר). עם זאת, לא ברור עד כמה הוועדה המוניטרית מחוברת לתחזית המאקרו של מחלקת המחקר. הנה מספר נקודות חשובות.

לפי מחלקת המחקר, הריבית תעלה עוד פעמיים ב-2020. כלומר, לפי התחזית, ישראל תעלה את הריבית שלוש פעמים עד סוף 2020, כאשר ארה"ב צפויה להוריד את הריבית מספר פעמים (תלוי את מי שואלים). זאת, למרות שבנק ישראל חושש מאוד מייסוף בשקל. כנראה שבתחזית האינפלציה, המחלקה מניחה יציבות בשער החליפין ואינפלציה של 1.6% גם השנה וגם ב-2020. בהחלט מדובר בתחזית מעט משונה ולא עקבית.

לגבי תחזית הצמיחה, למרות השינוי לרעה בסביבה הגלובלית מאז אפריל, כל השינוי מסתכם בצמיחה של 3.1% בשנת 2019, במקום 3.2% בתחזית הקודמת. זאת, עקב צמיחה מתונה יותר ביצוא של 0.5% (3.5% במקום 4%). לפי תחזית הבנק, ההתמתנות בסביבה הגלובלית לא תשפיע כלל על הצמיחה ב-2020 (עדיין צופים 3.5%, עם 6% גידול ביצוא). נדמה שמחלקת המחקר לא הפנימה את הסביבה הגלובלית המתמתנת והשינוי במדיניות המוניטרית במרבית המדינות המפותחות.

בנוסף, למרות שהנגיד הדגיש שוב ושוב את המצב הפיסקלי הבעייתי ואת הצורך בהתאמות כואבות, תחזית המאקרו מניחה גידול של 2.5% בצריכה הציבורית (גידול של 0.5% לנפש) ב-2020 וגידול של 3% בצריכה הפרטית (בדומה ל-2019). האמנם לא תהיה כל פגיעה בצריכה עקב העלאת המסים הצפויה?

הנגיד ניסה להסביר במסיבת העיתונאים, שזו תחזית של מחלקת המחקר בלבד. לפי הבנתנו, מחלקת המחקר מציגה את התחזית לוועדה המוניטרית שבוע לפני החלטת הריבית ומקבלת הערות ומשוב, ולפעמים עושה התאמות בתחזית בהתאם.

האם ייתכן שהחברים בוועדה לא העירו שאולי כדאי להזיז את העלאת הריבית הראשונה לפחות לרבעון הרביעי? 

הייתה נימה מעט ניצית גם בהודעת הריבית עצמה. רוב המדדים הפתיעו השנה כלפי מעלה (מה שנכון ונאמר גם בהחלטה הקודמת). בפעם הראשונה נאמר גם שחלה עלייה קלה בסביבת האינפלציה. שוק העבודה נמצא בתעסוקה מלאה, מלווה לחצי שכר. השכר בסקטור העסקי עולה בקצב של 4.4%.

למרות נתונים סותרים, בסופו של דבר בנק ישראל ממשיך לראות צמיחה יציבה ברבעון השני. "בניכוי אפקט זה (הקדמת רכישת רכבים ברבעון הראשון), ככל הנראה לא חלה ירידה בצמיחה ברבעון השני".

עם זאת, בנק ישראל מזהה התמתנות מסוימת בצריכה הפרטית, שמוסברת על ידי התמתנות בסך תשלומי השכר במשק (בהשפעת התמתנות בקליטת עובדים חדשים).

בהחלטת הריבית, החברים בוועדה המוניטרית ראו אינפלציה עולה בחודש מאי לקצב שנתי של 1.5% ו-1.1% ללא אנרגיה ופירות וירקות (אין ביטוי בניתוח של בנק ישראל לגבי "השפעת התערבות ממשלתית", בניגוד לדוחות קודמים). כלומר, עלייה בסביבת האינפלציה לעומת החודשים הקודמים.

לאחר פרסום מדדי יוני ויולי קצב האינפלציה צפוי לרדת ל-1.1%-1.2% על בסיס שנתי ולהישאר ברמה נמוכה זו עד דצמבר 2019. בנוסף, ב-18 באוגוסט יתפרסם האומדן הראשון לצמיחה לרבעון השני, שצפוי להיות מאד נמוך, גם בניכוי השפעת הקדמת רכישת כלי הרכב ברבעון הראשון. חלה ירידה חדה בייצוא התעשייתי ברבעון זה. בשורה התחתונה, אין אנו צופים העלאת ריבית לפני סוף רבעון הראשון או תחילת השני ב-2020.

הכותב הוא כלכלן מאקרו בכיר, לידר שוקי הון