הממשלה מציעה לדחות את הרפורמה למינוי נאמנים באופן שוויוני

האם הבשורה שהביאה עמה מהפכת חדלות הפירעון בכל הנוגע להליך מינוי שוויוני יותר של נאמנים בתיקי חדלות פירעון - עומדת להידחות? ועדה מיוחדת תדון מחר (ב') בדחיית הכניסה לתוקף של הליך מינוי הנאמן בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שאמור להיכנס לתוקף בספטמבר הקרוב.

בעוד כחודשיים, בחודש ספטמבר השנה, עתיד להיכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון החדש", שצפוי לחולל מהפכה גדולה בתחום חדלות הפירעון, ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. החוק החדש, המחליף חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה, מגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב וקובע, בין היתר, כי תהליך השיקום יוגבל לארבע שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו. בשורה גדולה נוספת שאמור החוק להביא עמו קשורה להליכי מינוי בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון.

כיום, מינוי הנאמן מבוסס על הצעות נושים מרכזיים, על הצעת החייב או על המלצות ביהמ"ש. בשתי האפשרויות הראשונות קיים חשש שיופעלו על הנאמן לחצים לפעול לטובת נושה כזה או אחר. בנוסף, הנוהל הקיים פוגע בכניסת אנשי מקצוע חדשים לתחום ופיתוח הענף. החוק החדש קובע שנאמנים בהליכי חדלות פירעון ימונו מתוך רשימה סגורה שתגובש על ידי ועדה מקצועית שתבטיח מינוי אובייקטיבי, שוויוני ושקוף. החידוש העיקרי במינוי הנאמנים הוא ביצירת רשימות נאמנים לסוגים שונים של הליכים, קביעת הליך הקבלה שיעברו המועמדים והסדרת עבודת הוועדה הציבורית שתגבש את רשימות הנאמנים.

ואולם, עקב הקדמת הבחירות לכנסות ה-21 וה-22, לא הושלמה ההיערכות למינוי הנאמנים לפי ההסדר הקבוע בחוק החדש. לפיכך, הממשלה מציעה לקבוע הסדר ביניים למינוי נאמנים, בהוראת שעה עד ליום 1 ביולי 2020, שתאפשר להשלים את ההיערכות הנדרשת למינוי נאמנים לפי החוק החדש. עיקרו של ההסדר הוא שמירת הדין הישן לעניין תנאי הכשירות של הנאמנים והליך המינוי שלהם. בנוסף, לאור זאת שלא הוקמה ועדת חוקה בכנסת ה-21, מוצע לקבוע כי באופן זמני, ועדה מיוחדת שתיקבע, תוכל להתקין תקנות אגרות חדשות שיסדירו את גביית האגרות לפי החוק החדש.

הוועדה המיוחדת, בראשות חברת הכנסת אוסנת הילה מארק, תתכנס מחר ב-9:00 בבוקר בחדר ועדת החוקה על מנת לדון באפשרות הדחייה האמורה.

סמכויות רחבות הופקדו בידי הנאמנים

מדובר במכה לעוסקים בתחום חדלות הפירעון, אשר קיבלו בשמחה את הבשורה על עשיית הסדר בתחום, בעיקר אלה שמודרו מההמלצות או שלא הצליחו להיכנס למעגל הנאמנים הקבועים שממונים פעם אחר פעם בהליכי חדלות פירעון.

החוק החדש עשה האחדה של כל סוגי ההליכים להליך אחד של חדלות פירעון שנפתח עם הגשת בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכים, ושבמסגרתו יכול להתמנות "נאמן" - בעל תפקיד מן השוק הפרטי האחראי לניהול הליכי חדלות הפירעון. הסמכויות שהופקדו בידי הנאמנים הן רחבות, ובהן: לגבי יחידים - הסמכות לחקור את היחיד בדבר מצבו הכלכלי, הסמכות לדרוש מידע אודותיו, וכן הסמכות לנהל את הליכי חדלות הפירעון בעניינו. לגבי תאגידים - הנאמן יכריע בתביעות החוב, יפעל לכינוס נכסי קופת הנשייה וניהולם, יגבש את הדרך המיטבית להפעלת התאגיד או יפעל למימוש הנכסים ועוד. כדי לאפשר פיקוח הולם על סמכותם של הנאמנים, נקבעו בחוק החדש מנגנונים המאזנים את כוחם, ובהם מנגנון חשוב הקובע הליך מסודר של מינוי ותנאי כשירות ברורים. מינוי הנאמנים לפי החוק החדש ייעשה בהליך מינוי רב-שלבי, במסגרתו על שר המשפטים למנות ועדה ציבורית שתגבש רשימה של נאמנים כשירים, וזאת תוך הסתמכות על תקנות שמוטל על השר להתקין.

בנובמבר האחרון פרסמה שרת המשפטים דאז איילת שקד להערות הציבור טיוטת תקנות העוסקת במינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון, וכן טיוטת תקנות להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה של חייבים. מטרת התקנות על פי הודעת השרה הייתה "להסדיר, לאזן ולשקם", וזאת, לקראת כניסתו לתוקף, בספטמבר 2019 של החוק .

על פי טיוטת התקנות, יהיו ארבע רשימות נאמנים נפרדות לפי סוגי הליכי חדלות הפירעון השונים, כאשר לכל אחת תנאי סף אחרים, משום שלכל הליך נחוץ ניסיון שונה: רשימה מחוזית ליחידים - הרשימה תיקבע בנפרד לכל מחוז וכשירים להיכלל בה מועמדים שיש להם ניסיון של שלוש שנים בתחום חדלות הפירעון. מספר הנאמנים ברשימה זו מוגבל וייקבע לפי צרכי השוק; רשימה מחוזית לתאגידים לפני פירוק - הרשימה תיקבע בנפרד לכל מחוז וכשירים להיכלל בה מועמדים להם ניסיון של שלוש שנים; רשימת נאמנים מפעילים - ממנה ימונו נאמנים בהליכים של תאגידים שפניהם לפירוק או לשיקום כלכלי (הבראה), כאשר במהלך ההליכים עסקי התאגיד ממשיכים לפעול. הרשימה ארצית, וכשירים להיכלל בה מועמדים שמונו בכמה הליכי פירוק תאגיד; ורשימה להליכים מורכבים: ממנה ימונו נאמנים בהליכים שהכנ"ר סיווג כהליך מורכב (למשל היקף גדול, סיכונים מיוחדים או פריסה גיאוגרפית רחבה). הרשימה תהיה ארצית וכשירים להיכלל בה מועמדים עם ניסיון רב שכיהנו כנאמנים בהליכים בהיקפים משמעותיים.

עוד עלה מטיוטת התקנות כי הליך המיון יתקיים כל 3 שנים, כדי לאזן בין כניסת שחקנים חדשים לבין הרצון במחויבות של הנאמנים הנמצאים ברשימה; בשלב ראשון תפורסם הזמנה לציבור להגיש בקשות להימנות על רשימת הנאמנים; בשלב השני הוועדה הציבורית תבחן עמידה בתנאי הסף ובסייגים ותזמין את המועמדים המתאימים להיבחן בבחינה מקצועית. בשלב שלישי תתקיים בחינה מקצועית; ובשלב רביעי ייערך ראיון אישי למועמדים שעמדו בבחינה המקצועית. על פי התקנות, בסופו של ההליך תיקבענה הרשימות אשר תפורסמנה באתר האינטרנט של הכנ"ר.

הטיוטה מציעה גם לקבוע תשלום אגרה, קביעת תנאים לשימור ציון הבחינה המקצועית ואפשרות לגריעת נאמן מהרשימה או להקפאה זמנית את הופעתו ברשימה.

ואולם, כאמור, בשל המצב הייחודי שנוצר עקב הקדמת הבחירות לכנסות ה-21 וה-22, לא הושלמה ההיערכות למינוי הנאמנים לפי ההסדר הקבוע בחוק החדש, והממשלה מציעה לקבוע הסדר ביניים למינוי נאמנים, שיאפשר להשלים את ההיערכות הנדרשת למינוי נאמנים לפי החוק החדש.

בנוסף, בטרם ייכנס החוק לתוקף יש צורך להתקין תקנות אגרות חדשות שיסדירו את גביית האגרות לפי החוק החדש. ואולם, לפי החוק החדש אישור של תקנות אגרות ייעשה רק על ידי ועדת חוקה. כדי לאפשר את התקנת התקנות בכנסת ה-21 , שבה לא הוקמה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מוצע לקבוע בהוראת השעה כי באופן זמני ניתן יהיה להתקין תקנות אגרות כאמור על ידי ועדה אחרת שתיקבע לשם כך.