הקרב על קולות העולים: נתניהו מנסה לעקוף את ליברמן - אך בינתיים רק מחזק אותו

בליכוד מבינים ש-700 אלף העולים ממדינות חבר העמים יכריעו מי יהיה רה"מ הבא, ולכן מפעילים את התותחים הכבדים כדי לכבוש את ליבם • נתניהו ואנשיו יורדים לשטח, מעניקים ראיונות בלעדיים לתקשורת הרוסית ומבטיחים הרים וגבעות - הכול כדי לגבור על אביגדור ליברמן • אלא שבינתיים הסקרים מראים שהפעילות הזו משיגה את התוצאה ההפוכה

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים צח, לע"מ
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים צח, לע"מ

אם תמונת הסקרים תישאר כפי שהיא היום, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יהיה ממליך המלכים. לשון המאזניים. והמסר שלו הפעם ברור מתמיד - נגד קואליציית ימין-חרדים ובעד ממשלת אחדות עם כחול לבן. עמדה זו פוגעת בעיקר באיש אחד, בנימין נתניהו.

סירובו של ליברמן להצטרף לקואליציה בראשות נתניהו לאחר הבחירות באפריל הוביל לכישלונו הצורב בהרכבת הממשלה שכל כך רצה. בליל ההצבעה על פיזור הכנסת כנסת יצא ראש הממשלה לערוצי הטלוויזיה והכתיר את ליברמן כ"שמאל" לקול צחוקם של כמה מהכתבים מסביב. ליברמן אולי לא עבר לצד השמאלי של המפה, אבל מאז אותו יום הוא בהחלט אחד מיעדי המתקפה העיקריים של נתניהו, אם לא הבולט שבהם. כעת שני הצדדים נלחמים על ליבם של קהל העולים.

במערכת הבחירות, מועד ב', הליכוד ממקד את האש בליברמן ופונה ישירות לקהל העולים שמונה כ-700 אלף איש. אותם אנשים שנחשבים לקהל התומכים העיקרי שלו. אלא שחלק ניכר מהם דווקא מזדהים עם הקו שמוביל ליברמן, נגד ממשלת ימין-חרדים ובעד ממשלת אחדות חילונית.

כוחם האלקטורלי של העולים מארצות דוברות הרוסית מוערך על הנייר בכ-20 מנדטים, לא כולל ילדיהם שנולדו בישראל. מחקרים מראים שבפועל שיעור ההצבעה בקרבם הוא נמוך יותר, ולכן שווי המנדטים האמיתי הוא כ-13-15 מנדטים - מספר גדול שבהחלט יכול להכריע את הבחירות.

חמישה מנדטים נחשבים ל"בייס" של ליברמן, הגרעין הקשה של מצביעיו. אנשי המקצוע בתחום מכנים אותם "בבושקות". הערכות הן שכ-5-7 מנדטים מקולות העולים הולכים לליכוד ולמפלגות הימין, והיתר למרכז הפוליטי, בעיקר ליש עתיד.

הפלונטר שעשוי להוביל לעוד בחירות

נתניהו מבין שהוא במלכוד. הוא הקמפיינר הטוב ביותר בסביבה. כשהוא מסתכל על תמונת המצב האלקטורלית, כפי שהיא משתקפת מהסקרים, הוא רואה שגוש הימין ללא ליברמן מונה 55-57 מנדטים. לא מספיק כדי להקים ממשלה. ליברמן מצדו מקפיד לומר שלא יישב בממשלת ימין צרה וכי השאלה מי יעמוד בראשות הממשלה היא לא כזאת חשובה. גם האיחודים והחיבורים, משמאל ומימין, לא פוגעים בישראל ביתנו, לפחות בינתיים. ברוב הסקרים היא עדיין מקבלת 8-10 מנדטים. בסופו של דבר, ליברמן יכול להחליט אם לתת את קולות מפלגתו למי מהמועמדים לראשות הממשלה, נתניהו או יו"ר כחול לבן בני גנץ, ולהכתיר בכך את ראש הממשלה הבא.

ההיסטוריה הפוליטית של נתניהו וליברמן רצופה שיתופי פעולה ומשברים, אך נראה שהפעם הקרע האישי ביניהם קשה ביותר. לכן, וגם מסיבות פוליטיות ואידיאולוגיות, ליברמן לא מוכן לתת לנתניהו להרכיב את הממשלה שהוא היה רוצה.

בליכוד מבינים שהסיכוי היחידי לממשלה ימנית הומוגנית הוא לגרום למפלגתו של ליברמן לדמם מנדטים. בינתיים לפחות, הסיכויים לכך לא נראים טובים במיוחד.

אחד משרי מהליכוד אומר כי קמפיין הבחירות מנוהל כולו מהחוג המצומצם שסביב נתניהו. השרים וחברי הכנסת רק מקבלים הכוונה והנחיות על הדגשים, ויש דגש לכיוונו של הקול הרוסי. והדגשים הללו כוללים אזכור של ליברמן בכל ראיון כמי שנכשל בכל תפקיד שקיבל, ובעיקר כמי שלא הצליח לקדם את ענייניהם של העולים דוברי הרוסית.

מקלפים את השכבות סביב הקמפיין נגד ליברמן

התיוג כשמאלן בשל התגובה המזלזלת וחוסר האמינות שלו, שונה לתיוג אחר - תומך בממשלת שמאל ובוגד בימין. יונתן אוריך, דוברו של ראש הממשלה, ודוברים אחרים בליכוד סיפרו על שינוי כיוון מהבחירות האחרונות: במקום להתעלם מהקול הרוסי כדי לאפשר לליברמן לעבור את אחוז החסימה, להשקיע שם מיליונים כדי לצמצם את כוחו. בינתיים זה לא עובד, וליברמן מזנק בסקרים וכמעט מכפיל את כוחו. לכן, משקיע הצוות האסטרטגי של נתניהו חשיבה רבה על אופי הקמפיין הזה.

טופז לוק, אחד מחברי הצוות המצומצם של נתניהו, אומר כי הקמפיין מוכוון למי שכינה "דור האחד וחצי" - אלה שעלו כילדים או צעירים ונכנסו להוויה הישראלית. "אני מכיר רבים מהם מילדותי באשקלון, הם רוצים שידברו איתם בעברית כמו כולם, ורובם מצביעים לליכוד", הוא אומר, "הם רוצים להצביע למפלגת שלטון ולא למפלגה שלא עשתה כלום. אנחנו מגבירים את המאמץ ושואלים מה אביגדור ליברמן עשה למענם - אין להם תשובה. אנחנו מציגים מנהיגות מוכחת מול חוסר מעש. הציבור יודע את הנתונים, והקמפיין הזה יצבור עוצמה וישפיע".

נתניהו נכנס לעובי הקורה והחל להופיע באירועים הקשורים למגזר הזה ובעיקר כאלה המראים פעילות ממשלתית. כך, בחנוכת פרויקט דיור מוגן לגמלאים באשקלון, אמר כי "במשך שנים, ביחס לעולים מברית-המועצות, הייתה מדיניות של הרבה דיבורים ואפס מעשים. שינינו את זה. מה שאתם רואים זו מהפכה בדיור הציבורי".

הוא הוסיף הבטחות לגבי אחת מהבעיות הכאובות של העולים המבוגרים מרוסיה - הגמלאות שנמחקו מארץ המוצא והותירו אותם כמעט חסרי כל בגיל הפנסיה.

גם ההופעות של נתניהו ואנשי הליכוד בכלי התקשורת ברוסית גברו. לעתים מדובר בראיונות בלעדיים שמופצים אחר כך ברשתות החברתיות לאורך תקופה ארוכה. כך למשל, העלה בסוף השבוע האחרון נתניהו סרטון מראיון שלו לערוץ 9 הרוסי שנערך לפני הבחירות באפריל.

במקביל, סרטונים רבים ברוסית או עם תרגום לרוסית מופצים ברשתות החברתיות, ובעת יציאותיו לשטח נתניהו מקפיד לשוחח עם דוברי רוסית. בשבועות האחרונים אף השיק נתניהו את המטה הרוסי של הליכוד עם מי שהוצגו ככאלה שעברו אליו מישראל ביתנו. זאת למרות העובדה שרובם עשו זאת מזמן.

מה ליברמן למד מנתניהו על מתקפות

האם הצעדים של נתניהו ואנשי הליכוד יניבו פירות? בכלל לא בטוח. חוקרים של העלייה הרוסית תוהים למה שתומכי ליברמן יאמינו להבטחות שניתנות להם כבר שנים רק מפני שהפעם נתניהו הוא זה שמבטיח. הוא הרי זה שמינה את ליברמן ואנשיו לתפקידי שרים.

סקרים שנערכו מראים שקמפיין הליכוד דווקא מסייע לליברמן, שכן הציבור שלו חש שהוא מותקף, ולכן מתקבץ סביבו. זה בדומה לליכודניקים המתכנסים סביב המנהיג שלהם כשהוא מציג עצמו מותקף על ידי התקשורת ועל ידי גורמי האכיפה.

ליברמן מצדו לא נותר חייב. הוא משגר תגובות מהירות ומדויקות לכל צעד של הליכוד. הוא עושה כן באמצעות צוות דוברים מיומן, וחלוקת עבודה בין חברי הכנסת שלו: עודד פורר ואלי אבידר בעברית, יבגני סובה ויוליה מלינובסקי ברוסית.

ליברמן מדגיש שני דברים בקמפיין. קודם כל את עמדותיו בנושאי דת ומדינה, התחום המחזק אותו ביותר. כבר בתחילת הקמפיין צייץ ליברמן בטוויטר כי "ביטול איסור ההפרדה בין נשים לגברים זהו צעד נוסף בדרך להפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה. ישראל ביתנו לא תיתן לכך יד ונלחם בכל הכוח כדי למנוע זאת". יש לומר כי בצלאל סמוטריץ' ורפי פרץ, בהתבטאויותיהם בנושאים, מסייעים לו בכך.

חיבוק הדוב מהמפלגות החרדיות

ויש גם צלע שלישית - המפלגות החרדיות. הן מותקפות ללא הרף על ידי ליברמן ואנשיו שמכריזים כי לא יישבו איתן בקואליציה. נתניהו ביקש מהן בינתיים שלא להגיב ולא ליצור עימות חזיתי מול ליברמן, שכן עימות כזה עשוי לחזק אותו.

במקום זאת החרדים נוקטים בגישת חיבוק הדוב, ומפרסמים תמונות וסרטונים של ליברמן עם רבנים ועם חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות.

כדי לא להבריח את מצביעי הליכוד/ימין, שרובם מסורתיים או לפחות אינם אנטי דתיים, ליברמן מבדל את עצמו מיאיר לפיד, שהחילוניות והמאבק בחרדים הם הדגלים העיקריים שלו. ליברמן מבהיר כי הגישה שלו היא בעד המסורת, אך נגד הכפייה הדתית.

בנוסף, הוא טוען מעל לכל במה כי הוא הליכוד האמיתי, הליברלי. זה שמקיים את תורתו של האב הרוחני של התנועה, זאב ז'בוטינסקי. הממלכתיות הייתה יסוד מרכזי בתורת ז'בוטינסקי, וליברמן תקף בשמה בכנס הרצליה גם את הציונות הדתית, שלדבריו מעודדת חיילים דתיים לציית לרבנים לפני המפקדים.

השאלה הגדולה היא מה רוצה ליברמן לעשות עם הכוח הזה שניתן בידיו להמליך את ראש הממשלה הבא? תשובה אחת הוא נתן בפייסבוק שלו: "ישראל ביתנו כמפלגת הימין האמיתית והיחידה בכנסת ישראל תפעל אך ורק על-פי האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל ולא על-פי אינטרסים אישיים או מגזריים. לכן נדרוש להקים ממשלה רחבה, שתורכב מישראל ביתנו, הליכוד וכחול לבן בלי סמוטריץ', בלי דרעי ובלי ליצמן".

ואיך תוקם ממשלה כזו? ליברמן הודיע כי לאחר הבחירות יאמר לנשיא כי יתמוך רק במועמד מאחת מהמפלגות הגדולות שיתחייב להקים ממשלת איחוד לאומי. "אנסה לייצר הסכמה בין ראשי שתי המפלגות הגדולות על הקמת ממשלה רחבה בהשתתפותי ובלי חרדים וימין קיצוני. אם אצליח, אמליץ לנשיא שיעניק את המנדט למי שמפלגתו תהיה גדולה יותר. אם לא אצליח, לא אמליץ על אף אחד", אמר.

חבר הכנסת עודד פורר, מספר שתיים ברשימת ישראל ביתנו, אומר ל"גלובס" כי האתגרים הקשים שבפני המדינה, בעיקר הגירעון התקציבי העצום והמצב הביטחוני מול חמאס ברצועת עזה, מחייבים הקמת ממשלה ללא החרדים. "מי שחייב לקבוע את המדיניות אלה נציגי הגוש המרכזי: ליכוד, כחול לבן וישראל ביתנו".

פורר לא מודאג מפערים אידיאולוגיים. לדבריו, כחול לבן היא מפלגת מרכז שגם האגף השמאלי שלה כבר ישב עם ממשלת נתניהו בעבר ואפשר לייצר איתם סדר יום אזרחי. ליברמן פסל כניסה של החרדים ושל סמוטריץ', אבל פורר אומר כי לאחר קביעת הבסיס וקווי היסוד של קואליציית האחדות האזרחית, יוכלו מפלגות אחרות להצטרף אם יקבלו את קווי היסוד האלה. "הן לא יוכלו לדרוש סחטנות תקציבית מגזרית, או חקיקה דתית".

קושי נוסף שצפוי לליברמן ואנשיו הוא שאנשי כחול לבן פוסלים מכל וכול ישיבה בקואליציה אחת עם נתניהו. פורר אומר שאם מפלגתו אכן תהיה לשון המאזניים, היא תוכל לכפות על כחול לבן ועל הליכוד לשבת יחד. "אף אחד לא רוצה עוד מערכת בחירות, ובשתי המפלגות לא ירצו שהציבור יאשים אותן שבגלל העניינים האישיים לא הקימו ממשלה שאפשר לקרוא לה ‘ממשלת החלומות' של מדינת ישראל".

ברק שואף לשחזר את ההישג מ-1999

הקרב על האלקטורט דובר הרוסית ניטש בעיקר בין שתי מפלגות - הליכוד וישראל ביתנו. כמעט ואין נוכחות של מפלגות אחרות, לרבות כחול לבן שבקמפיין נכון וממוקד עשויה לגרוף משם קולות, כפי שהצליח אהוד ברק בבחירות 99. בכחול לבן אומרים כי יש להם קמפיין ממוקד שיורחב מאוד בחודש הבא. הקמפיין הזה ידגיש את הקו הנוגד לכפייה דתית, ולפיד אמור להופיע בו כמי שנושא את הדגל הזה כבר באופן עקבי.

גם המחנה הדמוקרטי, שכולל את אהוד ברק, צפוי לנסות לכבוש את לבבות העולים. ברק ינסה לשחזר, ולו במעט, את הישגיו בקרב העולים מבחירות 1999. יו"ר העבודה עמיר פרץ מצדו פועל רבות בפריפריה, שבה יש מקבצים גדולים של דוברי רוסית. הוא מגבש צוות שיפעל במגזר הזה, ולאור המיקוד הזה בפריפריה יש סיכוי שיצליח להפנות למפלגת העבודה קולות של יוצאי הארצות דוברות הרוסית.

בשורה התחתונה, הקרב העיקרי יהיה בין נתניהו לליברמן. לשם ינועו כנראה רוב קולות העולים. אם לא יקרה אירוע בלתי צפוי, תוצאות הקרב הזה גם יכריעו את זהות ראש הממשלה הבא של ישראל. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988