דרישות רשות שוק ההון עלולות להיות מחמירות מדי

האם יותר מאלף ספקי השירותים הפיננסים יעמדו בהחמרה בדרישות לרישיון?

מאז שנת 2016 מפקחת רשות שוק ההון על נותני "שירותים פיננסיים מוסדרים", אשר קודם לכן לא היו נתונים כלל לפיקוח. מי שעוסק בישראל בשירות פיננסי מוסדר (ואינו בנק), צריך לקבל מהרשות רישיון כדי לעסוק בשורה של שירותים: מתן אשראי, שירות בנכס פיננסי (לרבות במטבעות דיגיטליים), שירותי פיקדון ואשראי, הנפקה של כרטיסי אשראי והפעלת מערכת לתיווך באשראי. לפי מאגר הרישיונות ובקשות הרישיון שבאתר הרשות, 1,887 ספקי שירותים פיננסיים מחזיקים כבר ברישיון או ביקשו רישיון.

הדרישות בנהלי בקשת הרישוי שפרסמה הרשות ב- 2017 ובתחילת 2018, היו "רזות" למדי. הנהלים דרשו מהמבקש כמעט אך ורק להציג את עצמו בפירוט: בעלי מניות, סניפים, חשבונות בנק, נושאי משרה, היקפי פעילות פיננסית וכדומה. מי שביקש "רישיון מורחב" - כלומר שפעילותו בשירות המפוקח היא בהיקף משמעותי לפי מדדים שקבועים בחוק - נדרש גם להציג פרטים כלליים למדי בנוגע לתוכנית העסקית שלו.

כעת, בחלוף כשנתיים מאז החלה לעסוק ברישיונות אלה, פרסמה הרשות טיוטה של נוהל בקשת רישוי חדש, והשינויים הם דרמטיים. הרשות תתחיל לדרוש ממבקשי הרישיונות מידע רב, מפורט ושונה מבעבר. בין היתר תדרוש הרשות לקבל מידע מפורט על המבנה הארגוני; "מסמך פעילות", שבו פירוט משמעותי בין היתר על מאפייני השירותים והפעילות, לקוחות מהותיים, ספקים מהותיים, הסכמים מהותיים, תנאי התחרות בשוק, תכנית שיווקית (ומודל התקשרות ותגמול מול מתווכים למיניהם); מסמך תיאור סיכוני סייבר וההתמודדות עמם; תיאור אמצעים לשמירה ותיעוד של מסמכים; תיאור אמצעי התמודדות עם מעילות והונאות; תיאור אמצעים לשמירה על פרטיות; תיאור אמצעי המשכיות עסקית; ועוד.

מי שמבקשים "רישיון מורחב" יצטרכו להציג גם תוכנית עסקית מפורטת בהרבה לעומת הנוהל הקיים. ומי שמבקשים רישיון לנכס פיננסי מסוג מטבעות דיגיטליים, יצטרכו גם להציג מידע מפורט ספציפי על פעילותם בתחום זה בכלל ועל ניהול סיכונים למניעת הלבנת הון ומימון טרור בפרט.

מה אנו רואים כאן למעשה? את סוגי משטרי הפיקוח ניתן למקם על רצף שתחילתו ב"מרשם" - כלומר הרגולטור בעיקר מחזיק מרשם שמזהה את הפועלים בתחום ומהי פעילותם - וסופו במשטר פיקוח מקיף כגון זה שמקיים בנק ישראל ביחס לבנקים. טיוטת נוהל הרישוי החדש נראית כמבטאת מעבר דרמטי ממשטר שהיה קרוב מאוד למרשם בלבד, למשטר שמתקרב כבר לזה שמקיים בנק ישראל ביחס לבנקים. זהו גם משטר פיקוח שיהיה קרוב לפיקוח על שירותים דומים באנגליה על-ידי ה- FCA (Financial Conduct Authority).

יצוין כי הרשות טרם הבהירה האם ומתי תדרוש מבעלי הרישיונות הקיימים להשלים את הפערים בין המידע שסיפקו לפי הנוהל הישן לבין המידע שיש לספק לפי הנוהל החדש. תוקף הרישיונות שנותנת הרשות הוא עד סוף השנה הקלנדרית שלאחר זו בה ניתן הרישיון, ואז צריך בעל הרישיון להגיש בקשה לחידושו. בסוף 2019, יגיעו לראשונה לסיומם רישיונות שנתנה הרשות במהלך 2018, וייתכן שהרשות תדרוש פרטים בהתאם לנוהל החדש.

ימים יגידו כיצד יפעל וישפיע המשטר החדש. בראש ובראשונה, מעמיד המשטר החדש אתגר גדול בפני רשות שוק ההון עצמה - אתגר של פיקוח משמעותי יותר על אלפי בעלי ומבקשי רישיונות בכלל, ובפרט 129 בעלי ומבקשי רישיון מורחב למתן אשראי, 75 בעלי ומבקשי רישיון מורחב לשירות בנכס פיננסי, ושמונה בעלי ומבקשי רישיון מורחב להפעלת מערכת לתיווך אשראי (הנתונים הם ממאגר הרישיונות שבאתר הרשות). יידרשו משאבים רבים רק לבדיקה משמעותית של היקף עצום של מסמכים ותוכניות מפורטים שיצטרכו להגיש מעל 200 בעלי ומבקשי הרישיונות המורחבים. נצטרך גם לראות כיצד יתמודדו כל ספקי השירות עם הדרישות החדשות, ובכלל כך האם כל 1,675 בעלי ומבקשי הרישיונות הבסיסיים, שהיקף פעילותם מלכתחילה נמוך יחסית, יצליחו בכלל להתמודד עם הדרישות החדשות.

הכותב הוא עורך דין במשרד עורכי הדין רון גזית רוטנברג ושות'