הצרכנים לא צריכים לשלם על הטעויות של משרד התקשורת

אגף הכלכלה של משרד התקשורת נמצא במשבר חמור. אם משרד התקשורת רוצה לפתור את בעיות השוק שיצר בדרך של ענישת הצרכנים - כנראה שמישהו שם לא מבין את תפקידו • פרשנות

ד"ר עופר רז–דרור, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת / צילום: יוסי זמיר
ד"ר עופר רז–דרור, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת / צילום: יוסי זמיר

הרעיון שהעלה סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, עופר רז-דרור, לחזור לימים שבהם הוטלו קנסות על לקוחות סלולר שעברו מחברה לחברה ולהתנות תעריפים נמוכים בקניית מכשיר מהחברה - מעיד על כך שיותר משוק הסלולר, אגף הכלכלה של משרד התקשורת נמצא במשבר חמור. אם משרד התקשורת רוצה לפתור את בעיות השוק שיצר בדרך של ענישת הצרכנים - כנראה שמישהו שם לא מבין את תפקידו.

אותו אגף שאנשיו מדברים ללא הרף על תחרות, מציג נסיגה מפוארת מתפיסה זו ומדבר על הצורך במיזוגים בשוק. רק לפני שנה הכניס האגף מפעיל סלולרי שישי לשוק, ועכשיו הוא מדבר על טעות? האם אנשי האגף לא ידעו כשאישרו את הכניסה לשוק של חזי בצלאל, בעלי אקספון, שהוספת מפעיל נוסף תפגע בשוק? הרי הכתובת הייתה על הקיר; השוק היה בהידרדרות קשה עוד לפני כניסת בצלאל.

המשבר בשוק הסלולר לא ייפתר בהתערבות של משרד התקשורת. עד כמה שזה נשמע נורא, השוק צריך לעשות את התיקון בעצמו, כיוון שלאף אחד אין פתרון למצב שנוצר, כולל כל אלה שמדברים עכשיו על מיזוגים בשוק.

במשרד התקשורת רוצים מיזוגים בין שחקן גדול לשחקן קטן. רז-דרור יודע היטב שמיזוג אחד לא יפתור את בעיות הענף: בכל תרחיש אפשרי של מיזוג אחד - הסיכוי שהמחירים בשוק יתייצבו מאוד נמוך עד כדי בלתי אפשרי. היעלמות של שחקן כמו גולן טלקום לתוך סלקום, למשל, תשאיר את אקספון, את רמי לוי ואת 019 מובייל כשחקני מחיר. יתרה מכך, היא תשאיר את פלאפון, השייכת לבזק, כשחקן מחיר; לבזק אין אינטרס שפלאפון תעלה מחיר, כי היא רוצה להמשיך להחליש את חברות הסלולר שמתחרות בה בשוק הקווי.

וכפי שכתבנו בשבוע שעבר: מיזוג כרוך במאבק עם ועדי עובדים שלא יוותרו בקלות, והוא עולה הרבה מאד כסף בשנה-שנתיים הראשונות, עד שהחברות מתאחדות באופן מלא, ומצליחים לראות את צעדי ההתייעלות.

אם רוצים לעזור לחברות הסלולר, אפשר לנקוט צעדים אחרים: למשל ויתור על אגרות התדרים או צמצום מספר הרשתות, אף שגם הסיכויים להתגשמות של צעדים אלה נמוכים. ויתור על תשלומי האגרות, בסך 300 מיליון שקל, יכולים מאוד לעזור לחברות - אבל מה אז? הרי אותו מספר שחקנים יישאר בשוק. זו תוספת חמצן מאוד חשובה, אבל לא בטוח שמעבר לעזרה ראשונה הצעד יספק פתרון לטווח הארוך.

וצריך גם להיות הוגנים: מבחינה כלכלית לא בטוח שהאינטרס של המדינה הוא לעזור דווקא לחברות הסלולר. 300 מיליון שקל יכולים לעזור להרבה מאוד מפעלים, לחקלאים, לתעשיית האופנה ועוד. למה דווקא לעזור לסלולר?

גם צמצום מספר הרשתות משלוש לשתיים עשוי לעזור לחברות הסלולר, שכן התשלומים עבור שתי רשתות שבהן מחויבות החברות יהיו נמוכים יותר מאשר עבור שלוש רשתות. הסוגיה נבחנה בעבר מתוך חשיבה ששלוש רשתות מייצרות איזון בין מספר השחקנים להשקעות הנדרשות מצד המפעילים בהקמה ותחזוקה של הרשתות ומעבר לדורות הבאים. זו עוד הנחה שהתנפצה. ואלה לא הדרישות היחידות שהמשרד מציב לחברות. מה עם הצורך בהשקעות בדור חמישי ותשלום על תזוזות בתדרים של חלק מהחברות?

בשורה התחתונה, טוב יעשה משרד התקשורת אם יפסיק להתערב במיקרו-רגולציה של הענף ויחדל מלהעניק לחלק מהחברות ויתורים בחובות שלהן. התיקונים הנדרשים יתרחשו בשוק רק כאשר המשרד יתחיל לשדר מדיניות שוויונית, עקבית ויציבה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988