האם המשטרה הפרה את חוק ההמלצות כשדיווחה על תיק ליצמן?

בסוף השבוע השמיע שר התקשורת דוד אמסלם האשמה חריפה: המשטרה מתעלמת מחוק ההמלצות שהוא עצמו טרח לקדם לפני שנתיים. בראיון לרשת 13 נשאל אמסלם על המספר הגדול של חשודים פליליים בשורות הקואליציה, וענה: "הרבה מאוד אנשים, עשו להם עוול בעניין הזה, ובסופו של דבר בתי משפט זיכו חלקים גדולים מהם". הוא הוסיף כי "רק אתמול הודיעו על ליצמן, למשל, והמשטרה עוברת על החוק. יש חוק המלצות, אני העברתי אותו - אסור למשטרה לפרסם המלצה. למה זה פורסם אתמול בהודעה רשמית? עד שלוש שנות מאסר. למה מנדלבליט לא חוקר?". 

דוברות המשטרה הודיעה בפומבי בראשית אוגוסט על סיום החקירה נגד סגן שא הבריאות יעקב ליצמן. לשון ההודעה: "עמדת משטרת ישראל היא כי נתגבשה תשתית ראייתית מספקת לכאורה כנגד סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים והדחה בעדות ב'פרשת ההסגרה' ועבירות מרמה והפרת אמונים והצעת שוחד ב'פרשת בית העסק לממכר מזון'". לפי הדיווחים, יהדות התורה כתבה ליועמ"ש שהפרסום מנוגד לחוק ההמלצות.

האומנם? חוק ההמלצות מנובמבר 2017 קובע כי המשטרה תעביר לפרקליטות חומרי חקירה "בלא עמדתה לעניין הגשת כתב אישום", אבל בצירוף "עמדתה בכתב לעניין התשתית הראייתית". ובאמת, ההודעה על ליצמן לא מזכירה אישום, רק את עוצמת הראיות.

אבל רגע. בחוק ההמלצות נכתב גם שכאשר מעורב בחקירה "פרקליט מלווה" מטעם הפרקליטות, למשטרה אסור להתייחס אפילו לתשתית הראייתית. בחקירת ליצמן, כנהוג בחקירות רגישות, היה פרקליט כזה. ההסבר הוא שיש סייג בחוק: היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה רשאים לבקש מהמשטרה התייחסות כזאת, אם היא דרושה להם לקבלת החלטה. שאלנו במשרד המשפטים אם בתיק ליצמן הוגשה בקשה כזו. התשובה: "על דעת היועמ"ש, ביקש פרקליט המדינה מהמשטרה את עמדתה לעניין מכלול התשתית הראייתית נגד החשודים בחקירה".

כשפנינו לאמסלם, נענינו: "גם אם לא צירפו המלצות בכתב לחומרי החקירה, עצם ההדלפה לציבור - זה בניגוד מוחלט לחוק". ואומנם, ההנחיות היועמ"ש העדכניות אוסרות לפרסם את סיכום החקירה לציבור. אבל גם שם יש סייג: המשטרה רשאית לפרסם תמצית "במקרים בעלי עניין ציבורי מיוחד" אם קיבלה את "הסכמת היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה". גם הפעם אמרו לנו במשרד המשפטים כי הפרסום על סיום חקירתו של ליצמן נעשה באישור המשרד.

■ בשורה התחתונה: דברי אמסלם לא נכונים ברובם. בחקירות עם פרקליט מלווה, כמו זו של ליצמן, מותר למשטרה למסור עמדה לפרקליטות על התשתית הראייתית, וגם לפרסמה, לפי בקשה או אישור של פרקליט המדינה או היועמ"ש. כך נעשה בתיק ליצמן.