ביקור בכיכר הרומית שליד שער שכם, שנפתחה מחדש

הכיכר הרומית שליד שער שכם נפתחה מחדש, אחד השרידים הבודדים שנותרו שלמים ומפוארים מירושלים ההלניסטית

הכיכר הרומית/ צילום: איתמר גרינברג
הכיכר הרומית/ צילום: איתמר גרינברג

ממש בימים אלו, לאחר עשר שנים שבהן הייתה הכיכר הרומית סגורה לקהל בשל בעיות תשתית, נפתח האתר מחדש. הכיכר היא אחד מהשרידים המפוארים והשלמים הבודדים שנותרו מירושלים ההלניסטית, והיא נמצאת בצפונה של חומת העיר העתיקה, ממש מתחת לשער שכם, הגדול והמהודר שבשערי העיר העתיקה.

זה היה שער הכניסה של ירושלים בימי איליה קפיטולינה, העיר הרומית שהוקמה בידי הקיסר אדריאנוס סביב שנת 130 לספירה, על חורבות ירושלים. שמות שונים יש לו לשער. במגזר היהודי מקובל לקרוא לו שער שכם, שלשם הוא פונה. באנגלית שמו הוא שער דמשק, שכן גם דמשק, ממש כמו שכם, נמצאת מצפון לירושלים. בערבית נקרא השער באב ל-עמוד, שער העמוד. כדי להבין את פשר השם יש להרחיק לעבר.

אומנם האזור נהרס, אבל על מראה של ירושלים בתקופות הרומית והביזנטית (מאות 7-2) ניתן ללמוד ממפת מידבא, רצפת פסיפס של כנסייה מהמאה ה-6, שהתגלתה בעבר הירדן המזרחי. רצפה מהודרת זו, שהעתק שלה נמצא בקארדו ברובע היהודי וצילום שלה נמצא באתר, מתארת את ארץ ישראל ובמרכזה ירושלים.

שם ניתן לראות כי שער שכם סוגר על פורום, כיכר עגולה גדולה, שממנה מסתעפים שני רחובות האורך העיקריים של ירושלים, ובמרכזה עמוד גבוה. מעמוד זה, שידוע כי גובהו היה 22 מטר, נמדד המרחק מאיליה קפיטולינה אל ערים אחרות. בראשו ניצב פסל של מקים העיר, הקיסר הרומי אדריאנוס, שתקופת שלטונו נחשבת לאחת המשגשגות בתקופות שלטון הקיסרים, אבל במסורת היהודית זוכרים לו את דיכוי מרד בר כוכבא, שבו נהרגו מאות אלפי יהודים, את גזירות השמד שהטיל ואת ההוצאה האכזרית להורג של עשרת הרוגי מלכות.

עמוד הניצחון של הקיסר אדריאנוס / צילום: חבצלת אוחיון פמי
 עמוד הניצחון של הקיסר אדריאנוס / צילום: חבצלת אוחיון פמי

מתחת לשער העות’מני המוכר כיום, נמצא אחד משערי הניצחון שהקים הקיסר אדריאנוס בעיר, בשנת 133. השער, שלא היה קשור לחומה, אלא נועד רק לפאר את הכניסה לעיר, היה בנוי מפתח מרכזי גדול ומשני שערים משניים קטנים, אחד מכל צד. הפתח המזרחי שרד כמעט בשלמותו.

בעקבות החפירות באתר מתאפשר כיום להיכנס דרכו אל הכיכר הרומית, המרוצפת באבנים המקוריות. על האבן שמעל לקשת השער נראים שרידי האותיות CO.AEL.CAP.D.D. זהו קיצור המשפט הלטיני: Colonia Aelia Capitolina Decreto Decurionum שפירושו: "איליה קפיטולינה [נחקק] בצו עשרת הנבחרים (ראשי העיר)".

ניתן להתרשם משרידיהם של שני מגדלי שמירה שנבנו מאבנים עצומות. באחד מהם אף שרד גרם המדרגות המקורי שבו ניתן לעלות כ-12 מטר אל החומה העות’מנית המאוחרת. על רצפת הכיכר, שבאבניה חריצים שנועדו למנוע את החלקת הסוסים והעגלות, התגלתה חריטה של לוח משחק שכנראה נעשתה על-ידי החיילים הרומאים שהוצבו במקום, וכדרכם של חיילים כנראה השתעממו בשמירה.

בתקופה המוסלמית הקדומה שימש חדר המשמר כבית בד גדול להפקת שמן. המפרכה, מתקן הריסוק של הזיתים, עדיין נמצא באתר. באחת האבנים נחצב מתקן לקשירת בעלי חיים שסייעו במלאכה.
את האתר מפעילה החברה לפיתוח מזרח ירושלים בתמיכת משרד ירושלים ובשיתוף עיריית ירושלים. פתוח כל יום (למעט שישי). בקיץ: 09:00-19:00, בחורף: 19:00-09:00.

הסיור באתר אינו שלם בלי להכיר את מפלס הרחוב העכשווי, השווקים השוקקים מעברו הפנימי של שער שכם. כעבור זמן הליכה קצר מסתעף הרחוב לשניים. רחוב בית הבד, המערבי מבין השניים, נמשך למעשה בתוואי של הקארדו הראשי של ירושלים. השני, רחוב הגיא, המוביל אל מרגלות הר הבית, בנוי על תוואי הקארדו המשני. שני הרחובות הללו, יחד עם הרחוב הצולב, הדקומאנוס, שראשיתו בשער יפו וסופו בשער האריות, היו ונותרו שווקיה הראשיים של ירושלים, חרף כל תהפוכות השלטון והזמנים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988