ליצמן: "העדפנו לא לחכות לתקציב הממשלה הבאה כדי שאנשים לא יפסידו תרופות"

ועדת סל התרופות לשנת 2020 התכנסה היום לישיבתה הראשונה • חרף הצהרותיו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בשנה שעברה שתקציב הסל יגדל לכ-700 מיליון שקל, התקציב השנה נותר כשהיה: 500 מיליון שקל • יו"ר הוועדה החדש, מנהל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, פנה לשר האוצר כחלון ואמר לו ביחס לצורך להגדיל את התקציב: "שחרר משה, שחרר"

מימין לשמאל: בר סימן טוב, ליצמן, כחלון ורוטשטיין בפתיחת ועדת סל הבריאות / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ
מימין לשמאל: בר סימן טוב, ליצמן, כחלון ורוטשטיין בפתיחת ועדת סל הבריאות / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

ועדת סל התרופות לשנת 2020 התכנסה בצהריים לישיבתה הראשונה במשרדי משרד הבריאות בירושלים, במעמד סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן; שר האוצר, משה כחלון; מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב; ויו"ר הוועדה החדש, פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל המרכז הרפואי הדסה. כמדי שנה, מרכזת הוועדה היא ראש חטיבת טכנולוגיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנבורג, שגם ייסדה את הסל לפני כ-20 שנה. הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה בינואר 2020. 

חרף הצהרותיו של ליצמן משנה שעברה לכך שתקציב הסל יגדל מכחצי מיליארד שקל לכ-700 מיליון שקל, התקציב השנה נותר כשהיה. נוכח התייקרות התרופות והטכנולוגיות הרפואיות בשנים האחרונות, התקציב הקיים יקשה את מלאכתם של חברי הוועדה, שיידרשו לבחור אילו מבין 900 תרופות וטכנולוגיות שהוגשו לסל, אכן ייכנסו אליו בתום הדיונים. 

בשנה שעברה סיננו חברי הוועדה, בראשות מנכ"ל איכילוב פרופ' רוני גמזו, רשימה של 770 תרופות וטכנולוגיות בעלות של יותר מ-3 מיליארד שקל ל-107 תרופות בלבד. עם הגשת המלצותיה, אמר גמזו, ששימש כיו"ר הוועדה מזה שנתיים, שלא ימשיך בתפקידו אם תקציב הסל לא יגדל - ואכן עמד במילותיו. אחרי הגשת ההמלצות בינואר 2019, אמר גמזו בשיחה עם "גלובס" כי דיוני הוועדה היו  מהקשים שידעה מעודה, וכי "במהלך דיוני הסל היו לי מחשבות כפירה - ללכת לשרים ולהגיד להם: 'אני לא מצליח לעשות את המשימה שהטלתם עליי'". עוד אמר ש"לא הכנסתי תרופות וטכנולוגיות בהיקף של 50-100 מיליון שקל, שהיה ראוי להכניס", ושלכן תקציב הסל בשנים הבאות חייב לגדול לכ-750-800 מיליון שקל לפחות. 

במסיבת העיתונאים, ביקשו ליצמן וכחלון להציג את הישגי העבר שלהם בתחום: הגדלת תקציב הסל מ-300 ל-500 מיליון שקל לפני כשלוש שנים. ליצמן תלה את העובדה שתקציב הסל לא גדל כפי שרצה בקיומה של ממשלת מעבר ויציאה מחודשת לבחירות. עם זאת, אמר שהמשרד העדיף לקיים את הוועדה בתקציב הקיים ולא לדחותה לאחרי הקמת הממשלה הבאה וקביעת תקציב חדש - חודשים לתוך 2020 - כי "אז אנשים היו מפסידים תרופות שהיו יכולות להינתן להם בחודשים הראשונים של השנה".  

כחלון אמר ש"נעשה כל מאמץ להגדיל את תקציב הסל, כי הטכנולוגיות החדשות מתייקרות כל הזמן". המנכ"ל בר סימן טוב הוסיף ש"אנחנו לא יכולים להיות במצב שיש תרופה חיונית שנשארת מחוץ לסל". בפנייתו לחברי הוועדה אמר ש"יש לכם אחריות גדולה וזכות גדולה. אנו סומכים עליכם שתעשו עבודה מצוינת". 

יו"ר הוועדה החדש רוטשטיין דיבר גם הוא על ההכרח בכך שתקציב הסל יהיה גדול יותר, ואמר ש"ההמלצה שלי לשרים היא להגדיל אותו ל-700 מיליון שקל. אני מבין שנשאר מה שנשאר בקופת האוצר". הוא אף הניח יד על כחלון שיש לצדו ואמר: "תשחרר משה, תשחרר. צריך להתמקד בסכום של 700 מיליון שקל כי אנחנו באמת רוצים לתת בשורה לציבור". עוד אמר ש"אני מגדיר את התפקיד כ'עבודות שירות' עבור הציבור ואבצע אותו ביראת כבוד ובחרדת ביצוע. כמה שיותר תרופות שנצליח להכניס למסגרת הקיימת, הוא רווח לציבור". 

עם חברי הוועדה נמנים פרופ' עמוס תורן, מנהל המחלקה להמטואונקולוגיה-ילדים במרכז הרפואי שיבא בתל השומר; פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המערך האונקולוגי בבית החולים רמב"ם בחיפה; ד"ר ספי מנדלוביץ, סמנכ"ל רפואה בבית החולים שערי צדק בירושלים ומומחה ברפואת ילדים; ד"ר אסדי סוהיר, מנהלת המחלקה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם ברמב"ם; ד"ר ניקי ליברמן, ראש אגף מדיניות בריאות בחטיבת הקהילה בשירותי בריאות כללית; ופרופ' נחמן אש, המשנה למנכ"ל לענייני בריאות במכבי שירותי בריאות. לראשונה שותפה לוועדה גם אחות, כנציגת ציבור: ד"ר סיגל שפרן-תקוה, מרכזת אבטחת איכות עבודת האחיות במשרד הבריאות. 

נציגי הציבור הנוספים הם יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון־טל; פרופ' רות לנדאו מהמועצה הלאומית לביו־אתיקה; יו"ר חברת קדישא, הרב אברהם מנלה; יו"ר נמל אשדוד, אורנה הוזמן בכור; ומנהל רשות החברות, עו"ד ינקי קווינט. 

בין התרופות שמועמדות לסל השנה: סולג'נסמה (Zolgensma) לטיפול בחולי ניוון שרירים מסוג SMA עד גיל שנתיים, שמחירה מוערך בכ-7.5 מיליון שקל למטופל; לוקסטורנה (Luxturna) - טיפול ביולוגי חדשני לעיוורון על רקע דיסטרופיה של הרשתית, שמחירה מוערך בכ-4 מיליון שקל למטופל; מייזנט (Mayzent) לטרשת נפוצה במצב אקטיבי פרוגרסיבי משני שעד כה לא ניתן לו מענה טיפולי תרופתי; משאבת אינסולין במעגל סגור עם מערכת לניטור רמות הסוכר (מעין "לבלב מלאכותי" הפועל עצמאית) לבוגרים עם סוכרת סוג 1; לינפרזה (Lynparza) לחולים חיוביים למוטציות בגן BRCA עם סרטן השד וסרטן הלבלב; טלזנה (Talzenna) לחולות חיוביות למוטציות בגן BRCA עם סרטן השד; בדיקה גנומית לאיתור נשים בסיכון לחזרה של סרטן שד גרורתי (Mammaprint); ותרופות ביולוגיות קו ראשון ללוקמיה מסוג CLL. עוד תרופות וטכנולוגיות מועמדות: גילוי מוקדם של סרטן ריאה באמצעות בדיקת סי.טי בקרינה במינון נמוך; תרופות מהדור החדש להפרעות קשב וריכוז; Praluent); טיפול בהתמכרות לאופיאטים (Nyxoid); ניתוח לייזר לתיקון הראייה לקוצר ראיה בדרגה חמורה; אמצעי מניעה (גלולות למניעת הריון מצויות בסל רק לנערות וחיילות); והסעות באמבולנסים לחולי אי ספיקת לב.

לראשונה השנה בוועדה, חולים בציבור הרחב מוזמנים לתת חוות דעתם על טיפולים שמועמדים לסל, במסגרת פיילוט. עד כה התקבלו במשרד כ-50 התייחסות ממטופלים במחלות שונות (35 התייחסויות לגבי תרופות ו-13 לגבי טכנולוגיות). ציבור המטופלים מוזמן להמשיך ולמסור התייחסויותיו דרך עמוד הוועדה לשנת 2020 באתר משרד הבריאות באינטרנט. המידע יוצג לחברי הוועדה במסגרת הדיונים המקצועיים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988