גלנט טוען שהגז האיראני גורם ללוויתן להיראות כמו דג רקק. האומנם?

בכירים איראניים טוענים תכופות כי תוכנית הגרעין שלהם מכוונת למטרות ידידותיות כמו הפקת חשמל. שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף אפילו טען לפני כחודש כי האסלאם אוסר על שימוש בנשק גרעיני. בראיון לרדיו ללא הפסקה סתר ח"כ יואב גלנט מהליכוד את הצידוק הזה. "צריך לזכור שאיראן מחזיקה ב-11% מעתודות הנפט והגז בעולם", הוא אמר, "אין לה שום צורך באנרגיה גרעינית לצורכי שלום".

מה אומרים המספרים? לפי נתונים שאוסף משרד האנרגיה האמריקאי על מקורות האנרגיה בעולם, גלנט לא מגזים. איראן היא אחת המדינות העשירות בעולם הן בנפט והן בגז טבעי.

נתחיל בנפט. כ-10% ממרבצי הנפט המוכחים בעולם נמצאים באיראן, מה שהופך אותה לרביעית בעולם, אחרי ונצואלה, ערב הסעודית וקנדה. 85% מהנפט נמצא בצפון המפרץ הפרסי. עד פרישת ארצות-הברית מהסכם הגרעין והטלת הסנקציות החדשות, איראן מכרה כמיליון וחצי חביות ביום; מאז צנחו המכירות לכ-100 אלף ביום, ומחיר הנפט עלה מ-64 דולר ל-75 דולר לחבית.

אשר לגז, איראן חולשת על 16% מהעתודות העולמיות, שנייה רק לרוסיה. המאגרים של ישראל, לפי ההערכות הנדיבות, קטנים פי 30 בערך מהאיראניים. כיוון שרוב הגז האיראני קבור תחת היבשה, זול יחסית להפיק אותו, אבל בשל הסנקציות ארוכות השנים, חלקו הגדול לא מנוצל.

בגז שאיראן בכל זאת מפיקה היא משתמשת לייצור 70% מהחשמל במדינה. רק 16% מהחשמל מופק באמצעות תוצרי נפט, 6% במתקנים הידרואלקטריים (סכרים), ואחוז בודד בכורים גרעיניים. אלא שלאיראנים יכולים להיות שיקולים אחרים להעדיף תחנות כוח גרעיניות. לפי הערכות שפרסם ערוץ אמריקאי המשדר לאיראן, כ-35 אלף איש מתים במדינה מדי שנה בשל זיהום אוויר. הגז הטבעי, כפי שהראינו בבדיקה קודמת, יוצר זיהום כזה (אם כי פחות מפחם ונפט); כורים גרעיניים כמעט שלא.

 כרישי הגז האמיתיים

■ בשורה התחתונה: דבריו של גלנט נכונים. איראן חולשת על כ-10% ממרבצי הנפט ו-16% ממרבצי הגז הטבעי בעולם, כבר היום היא מייצרת את רוב החשמל באמצעות גז.

● תחקיר: ארן רונדל