כתב אישום נגד ענבל אור: העלמות מס בהיקף 11 מיליון שקל ומרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות

כתב האישום - שהוגש חרף מצבה הנפשי הקשה לכאורה של אור - כולל 15 אישומים בגין עבירות על חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות וכלפי מנהל סניף בנק וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן

ענבל אור / צילום: איל יצהר
ענבל אור / צילום: איל יצהר

פרשת ענבל אור הגיעה לשלב כתב האישום: פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה הבוקר (ד') כתב אישום לבית משפט השלום בתל-אביב נגד ענבל אור, נגד חברות שהיו בשליטתה ונגד דרור גלעדי, ששימש סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות. בין היתר מואשמת אור באי-דיווח על מע"מ ב-8 פרויקטים למגורים שארגנה בהיקף כ-81 מיליון שקל ובכך שלא הוציאה חשבוניות על פרויקטים למגורים ששיווקה בהיקף של כ-9 מיליון שקל.

כתב האישום - שהוגש חרף מצבה הנפשי הקשה לכאורה של אור, כפי שעלה מפרסומים שונים בעניינה וסרטונים שהופצו ברשת בעבר - כולל 15 אישומים המייחסים לאור ביצוע עבירות על חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות וכלפי מנהל סניף בנק וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן.

חקירה בצל קריסה

יזמת הנדל"ן ענבל אור נעצרה לראשונה בפברואר 2016 לאחר חקירה סמויה של מספר חודשים, שנערכה על-ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים, בשיתוף משרד מע"מ ומס קנייה תל-אביב. זאת, בחשד להעלמות מס המיוחסות לה ולסמנכ"ל הכספים של קבוצת ענבל אור.

החשדות נגד אור כללו הוצאת חשבוניות כוזבות והעלמת עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, שאור ביצעה לכאורה באמצעות החברות שבבעלותה. עוד נחשדה אור בשיבוש הליכי משפט ובהשמדת ראיות.

המשך החקירה בוצע על-ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל-אביב ברשות המסים, משטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. החקירה הסתיימה בנובמבר 2016, אז הועבר התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה להכרעה אם יוגש כתב אישום.

מהתיק שהועבר לפרקליטות ירדו עבירות הלבנת ההון שיוחסו לאור בתחילת הדרך, ורשות המסים אף הסירה את צווי החילוט שהוטלו על רכושה של יזמת הנדל"ן, לאחר שהגיעה למסקנה כי אין עבירות הלבנת הון בתיק החקירה נגדה.

במקביל, כידוע, נקלעה אור להליכי פירוק קבוצת החברות שבבעלותה ולהליכי פשיטת רגל, במסגרתם הורה נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, על פירוק החברות בבעלותה ומינה כונס נכסים לנכסיה האישיים. אור נלחמה נגד הליכי הפירוק, ואולם כל התנגדויותיה נדחו, וקבוצת החברות בבעלותה פורקה על-ידי בית המשפט והמפרק שמונה לטובת העניין, עו"ד איתן ארז.

בשלב מסוים נעלמה אור מהרדאר המשפטי, חדלה להתייצב לדיונים בעניינה, ובהמשך נודע כי היא ככל הנראה הייתה שרויה במצב נפשי לא פשוט ואף אושפזה מספר פעמים עקב כך, ואולם ההליכים המשפטיים נגדה לא הסתיימו או בוטלו.

על-פי כתב האישום, שהוגש על-ידי עורכי הדין אלון גילדין, טפת מויאל-רוטשילד, פנינית בן-עמי ורוי גורדון מפרקליטות מיסוי וכלכלה ועו"ד אריאל דיאמנט מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, בין השנים 2016-2008 פעלה ענבל אור בשוק הנדל"ן והמגורים בישראל באמצעות קבוצת חברות בשליטתה ובניהולה. בתקופה זו, נטען, אור לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה ב-8 פרויקטים למגורים בהם ארגנה קבוצות רכישה באמצעות חברות בשליטתה. סכום העסקאות הכולל שבגינו לא הוציאה אור חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ הגיע לכ-81 מיליון שקל (המע"מ הנובע הוא כ-11.5 מיליון שקל). בנוסף, אור מואשמת כי לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ על עסקאות שביצעה כעוסקת עצמאית בתחום הנדל"ן, עת נרשמו על שמה זכויות בפרויקטים למגורים ששיווקה, וזאת בסכום של כ-9 מיליון שקל.

עוד מואשמת אור בביצוע עבירות מרמה כלפי לקוחות באחד הפרויקטים שבהם ארגנה קבוצת רכישה. באותו מקרה אור פנתה למספר לקוחות בפרויקט צ'לנוב שהעבירו צ'קים לפקודת הנאמן בפרויקט לצורך רכישה הקרקע עליו יקום. אור ביקשה מהם לבצע העברות בנקאיות לחשבון חברה בשליטתה במקום חלק מהצ'קים שמסרו לנאמן, וזאת תוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן. כתוצאה מכך קיבלה אור לחשבון חברה בשליטתה סכום של כ-2 מיליון שקל. כתוצאה מהתנהלותה של אור, לא היה בחשבון הנאמנות די כסף עבור תשלום לבעלי הקרקע, וכלל חברי קבוצת הרכישה נאלצו לשלם תשלומים נוספים מעבר לסכומים אליהם התחייבו מראש.

בנוסף, אור מואשמת בכך שביקשה ממנהל סניף בנק מזרחי טפחות לכבד צ'קים שמסרה חברה בשליטתה, למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה. על-מנת לשכנע את מנהל הסניף לכבד את בקשתה, נטען, אור הציגה בפניו מסמך שנחזה להיות מסמך בנקאי אותו זייפה באמצעות עובדיה, ואשר לימד לכאורה כי בחשבונה הפרטי קיימת יתרה עו"ש של עשרות מיליוני שקלים. בעקבות המרמה מנהל הסניף נעתר לבקשתה, אולם הצ'ק שנתנה לכיסוי חריגת האשראי חזר בהמשך.

רכשה ביגוד, תיקים ותכשיטים בשווי כמיליון שקל

כמו כן, אור מואשמת בעבירות על-פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים כגון ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900,000 שקל. אור, נטען, רשמה הוצאות אלה באופן כוזב בספרי חברה בשליטתה לצורכי התחמקות מתשלום מס הכנסה ומע"מ. בנוסף, אור מואשמת כי חברה בשליטתה מימנה עבורה דירה בסכום 2.7 מיליון שקל, והיא לא דיווחה על הכנסה מדיבידנד.

כמו כן, אור וחברה בשליטתה מואשמות כי ביצעו עבירות על חוק הגנת הצרכן, כאשר פרסמו במגוון רחב של פרסומים הזמנה לציבור הצרכנים לרכוש דירה בשבעה פרויקטים שונים, תוך שימוש בסיסמאות כגון: "דירה במחיר שישאיר אותך במרכז"; "הצטרפו להצלחה החל מ-1,480,000 שקל, ויש לך דירה בתל-אביב עליה לקרקע דצמבר 2015. משלמים 35% והיתרה באכלוס"; "כל הדירות בשלב א' אזלו! מכירת שלב ב' בעיצומה! לאור הצלחת הפרויקט המבצע ממשיך ל-48 שעות אחרונות בלבד!"; ועוד. בפרסומים הוסתר הפרט המהותי שהפרסומים מבקשים לאגד קבוצות רכישה ולא למכור דירות.

בחלק מאישומי המס בכתב האישום ובאישום הזיוף והמרמה כלפי מנהל סניף בבנק מזרחי טפחות מואשם גם סמנכ"ל הכספים בקבוצת החברות של ענבל אור, דרור גלעדי. בנוסף, בכל הנוגע לאישום זה הוגש כתב אישום נפרד גם נגד מי שהייתה עוזרת של ענבל אור, טלי חיון. 

עו"ד איתן ארז, מפרק החברות ונאמן לנכסי פושטת הרגל ענבל אור, מסר על רקע כתב האישום כי "מדובר בכתב אישום חמור שמאשר את הממצאים החמורים שגיליתי עוד בשנת 2016 ביחס לאי-סדרים, מעשי מרמה וזיוף.

"צוות הפירוק עסוק במציאת פתרונות ל-600 המשפחות שנפלו קורבן למעללי ענבל אור ואשר כ-200 מיליון שקל מכספם ירדו לטמיון. כולי תקווה שהכספים שהצלחנו לגבות לקופת הפירוק ישמשו את הקורבנות ולא יוטלו כקנס פלילי על החברות, שהן נאשמות באופן טכני בלבד".

*** חזקת החפות: ענבל אור, דרור גלעדי וטלי חיון הם בגדר נאשמים, ולא הורשעו בכל עבירה. יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988