מצלמות בקלפיות אולי ימנעו זיופים, אך יפגעו בחופש ההצבעה בבחירות

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייצב היום (א') בישיבת הממשלה כדי להביע התנגדות להצעת החוק הממשלתית להצבת מצלמות בקלפיות כבר במערכת הבחירות הקרובה, בעוד 9 ימים. לשיטת מנדלבליט, חקיקה כזו זמן קצר כל כך לפני הבחירות עלולה ליצור כאוס. אולם את ראש הממשלה בנימין נתניהו התנגדות היועמ"ש אינה מרשימה. נתניהו הודיע כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק למרות התנגדות מנדלבליט והחוק אושר פה אחד בישיבת הממשלה.

החוק, במידה ויואשר בכנסת, יאפשר לנציגי המפלגות המשמשים כמשקיפים בקלפיות לתעד חשד לעבירות בתחומי הקלפי. במישור ההצהרתי, הוא נועדה לוודא את טוהר הבחירות באמצעות מניעת זיופים. אולם במישור המעשי, אם החוק יעבור טוהר הבחירות עלול דווקא להיפגע שכן הצבת מצלמות בקלפיות צפויה להביא אצל חלק מהמצביעים לתחושה שהם נתונים במעקב ולהרתיע אותם מלהצביע הצבעת אמת. עיקר הפגיעה עלול להיות בקרב הציבור הערבי, שכן גם ככה מדובר בציבור מוחלש שהאמון שלו במערכת נמוך.

"טוהר הבחירות" הוא מושג רחב שכולל היבטים רבים. מניעת זיופים תגביר את 'טוהר הבחירות' אבל אם הדרך לשם תעשה על חשבון שמירה על אווירה נקייה מלחצים ומעקבים, אז טוהר הבחירות ייפגע. בקלפיות צריך לאפשר למצביעים מרחב פיסי ומנטלי נקי מהשפעות. אנחנו רוצים שאנשים יצביעו הצבעת אמת, ואנשים שמרגישים שהם במעקב לא יצביעו הצבעת אמת.

עד אמצע המאה ה-19 הבחירות, במדינות שבהן נערכו בחירות, נערכו בפומבי. היו מכנסים את הציבור ומנהלים הצבעה גלויה. כמובן שאנשים לא יכולים להצביע אמת כשכל מי שנמצא סביבם ייחשף להצבעה. לכן, צריך ליצור תנאים מתאימים שיאפשרו הצבעת אמת נקייה מלחצים. בראש ובראשונה שהקלפי יהיה מאחורי הפרגוד ושההצבעה תהיה חשאית. אבל גם, למשל, שלא תהיה תעמולת בחירות בתוך הקלפיות. בכלל, הקלפי היא סביבה מאוד מפוקחת. כתוב למי בדיוק מותר להיות שם ולמי אסור וכן הלאה.

הצבת מצלמות בזמן ההצבעה עלולה לפגוע בתחושה הזאת. כדי להצביע הצבעת אמת במצב כזה צריך המון אמון במערכת, והמון אמון בוועדת הקלפי כדי לא לחשוד שמתנהל מעקב ולא משנה כמה פעמים נאמר אחרת. זה נכון במיוחד לקבוצות אוכלוסייה שהאמון שלהם במערכת מצומצם. לערבים למשל. ולכן, הצבת מצלמות לא תאפשר ליצור סביבה בטוחה וחופשיה שהכרחית להצבעת אמון.

יתר על כן, תזכיר הצעת החוק שמקדם ראש הממשלה, נעשה ללא בדיקה מוקדמת שהצבת מצלמות בכלל תיתן מענה לבעיית הזיופים. בשביל למנוע זיופים בבחירות צריך לעשות עבודה ולבדוק איזה סוגי זיופים קיימים. אז יש זיופים מהסוג ה'פשוט' של התחזות לאדם אחר. אבל יש גם זיוף שבו נותנים לבן אדם מחוץ לקלפי מעטפה חתומה עם הפתק ה'נכון' והוא שם אותה בכיס ונשלח לשלשל אותה לקלפי.

יש גם זיופים שהם קומבינות שעושים חברי ועדות הקלפי. עכשיו, צריך קשר בין האמצעי של הצבת מצלמות לבין המטרה של מיגור זיופים. יכול להיות שהצבת המצלמות אינה אפקטיבית מספיק למיגור זיופים ולעומת זאת היא מביאה לפגיעה בפרטיות ולכן האמצעי הפוגעני לא מותאם למטרה ויש כאן כשל במבחן המידתיות.

פרופסור מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, אומר שלפי תזכיר החוק הכוח לצלם לא ניתן לחברי ועדת הקלפי בלבד אלא גם למשקיפים. זה אומר שבקלפי ממוצעת אם יש שלושה או ארבעה חברי ועדה ועוד שלושה או ארבעה משקיפים יווצר כאוס טוטלי שבו כולם יצלמו את כולם. מה שיקרה זה בדיוק הפוך מסביבת עבודה נטולת רעשים ולחץ. ולכן הנזק עולה על התועלת".

לדברי בירנהק, בית המשפט העליון פסק שהפרטיות איננה של מקומות אלא של בני אדם. ולכן, יש לאדם זכות לפרטיות גם בבית שלו וגם כשהוא הולך ברחוב. אבל הקלפי הוא בהחלט מרחב ציבורי מסוג מיוחד. מתקיימת בו פעילות פוליטית במובן הכי עמוק ורחב שלה. ללכת בקלפי זה לא כמו ללכת ברחוב ושם צריך לאפשר את את אותו השקט כדי שהוא יוכל לבצע פעולה אישית, פוליטית, שיש לה השפעות רחבות".

אולי הפתרון לבעיות הזיופים הוא בכלל במקום אחר. ב-2019 יש פתרונות טכנולוגיים למכביר שיכולים לאפשר הצבעה אלקטרונית מהבית. למה לא ללכת לפתרון הזה? לדברי פרופ' בירנהק, "ההמלצה של רוב אנשי המחשבים היא לא ללכת להצבעה אלקטרונית אם אנחנו רוצים לקבל תוצאות אמינות. בהצבעה אלקטרונית קיימת סכנה שכמות התקלות והזיופים, שלא משאירים עקבות, היא הרבה יותר גבוהה. עדיין, הדרך הכי אמינה היא להצביע בפתקי נייר".