שימוש במידע פנים ורווחים אסורים של מאות אלפי שקלים: כך לפי החשד פעל מנחם ויינברג

הסתיימה חקירה פרשת מידע הפנים המסועפת: רשות ני"ע העבירה לפרקליטות את תיק החקירה בעניינו של מנחם ויינברג והחברות סאמיט, קדימהסטם, אליום ומיקרומדיק • חשודים נוספים שגם בעניינם הועבר התיק: זוהר לוי, ראש אימפריית הנדל"ן סאמיט, ויוסי בן יוסף, מנכ"ל קדימהסטם

רו"ח מנחם ויינברג / צילום: כדיה לוי
רו"ח מנחם ויינברג / צילום: כדיה לוי

הסתיימה חקירה פרשת מידע הפנים המסועפת שטלטלה את שוק ההון: מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך העבירה את תיק החקירה בעניינו של מנחם ויינברג ובעניינן של החברות אליום, מיקרומדיק, קדימהסטם וסאמיט למחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), זאת לצורך קבלת החלטה האם להגיש כתב אישום נגד מי מהמעורבים בפרשה. 

תיק החקירה מאגד מספר פרשות שעניינן, בין היתר, חשד לביצוען של עבירות שימוש במידע פנים בקשר לניירות הערך של חברות ציבוריות שונות הנסחרות בבורסה בתל-אביב, וזאת במהלך השנים 2018-2016. 

על-פי החשד, בעקבות פעילות אסורה זו גרף ויינברג רווחים כספיים אסורים בחשבונות בבעלותו או בשליטתו בסך של מאות אלפי שקלים. לצד עבירות השימוש במידע פנים חשוד ויינברג בשורה של עבירות נוספות, בהן עבירות תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

הציר המרכזי בחשד לביצוען של העבירות הוא מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון אשר במהלך התקופה הרלוונטית קיים קשרים ישירים עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח ו/או מכהנים כנושאי משרה בכירים באותן חברות.

לפי החשד, השתמש ויינברג באופן שיטתי במידעי פנים שקיבל לידיו מאותם אנשי פנים, טרם פרסומם לציבור, וביצע עסקאות בהיקף כספי של מיליוני שקלים בניירות ערך של אותן חברות כשברשותו מידע פנים. כמו כן, על-פי החשד, בחלק מהמקרים מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מאותם אנשי פנים לגורמים נוספים.

לצדו של ויינברג חשודים מספר נושאי משרה בכירים בחברות ציבוריות בעבירות שימוש במידע פנים על-ידי איש פנים בגין מסירת המידעים לויינברג, בעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד ובעבירות נוספות מחוק העונשין.  

חשודים נוספים: זוהר לוי ויוסי בן יוסף

אחד החשודים המרכזיים שגם בעניינו הועבר תיק החקירה להכרעת הפרקליטות הוא זוהר לוי, העומד בראש אימפריית הנדל"ן סאמיט.

במקביל למעצרו הראשוני של ויינברג בפברואר השנה נעצר גם לוי על-ידי הרשות ושוחרר בתנאים מגבילים לביתו בתום החקירה.

חברת סאמיט עוסקת בניהול והשכרת נדל"ן מניב, בין היתר באמצעות חברת-הבת סאמיט גרמניה. במהלך חודש אוגוסט 2018 פרסמה החברה דיווחים מהותיים וחיוביים, בהם דיווח מיידי מהותי וחיובי מיום 26.08.2018 אודות גידול בסך כ-92 מיליון אירו בשווי הנדל"ן להשקעה של סאמיט גרמניה; ודיווח מיום 29.08.2018 ובו דוח כספי חיובי של החברה לרבעון שני לשנת 2018. הדיווחים הללו השפיעו על שערי ניירות הערך של חברת סאמיט ובעקבותיהם עלה שער מניית החברה בשיעור של 1.81% ו-6.03%.

במסגרת הקשרים הישירים שקיים ויינברג עם אנשי פנים בחברות ציבוריות שונות המחזיקים בעמדות מפתח או מכהנים כנושאי משרה בכירים בחברות הציבוריות, קיים ויינברג קשר גם עם לוי וחברת סאמיט וסחר במניות החברה.

על-פי החשד, במסגרת הקשר הישיר והרציף שניהלו זוהר וויינברג, מסר לוי לויינברג מידעי פנים אודות הדיווחים האמורים של חברת סאמיט טרם פרסומם לציבור. עוד על-פי החשד, וייינברג השתמש במידעי הפנים שקיבל מלוי וניצל אותם לטובת ביצוע עסקאות בניירות הערך של חברת סאמיט, וזאת טרם פרסום הדיווחים האמורים של החברה, וכן - כך על-פי החשד - מסר ויינברג את מידע הפנים שקיבל מזוהר לאחרים. 

חשוד מרכזי שלישי שעניינו הועבר להכרעת הפרקליטות הוא יוסי בן יוסף, המכהן כמנכ"ל חברת קדימהסטם - חברת ביוטכנולוגיה המפתחת טיפול למחלות ניוון שרירים וסוכרת.

החשדות סובבים סביב דיווחים של החברה משלהי 2018: ביום 2.9.2018 פרסמה החברה דיווח מיידי מהותי וחיובי אודות משא-ומתן מתקדם לביצוע גיוס הון במסגרת הקצאת מניות פרטית, עליו הודיעה החברה לראשונה במסגרת הדוח הכספי לרבעון שני לשנת 2018 שפורסם ביום 30.8.2018 לאחר סגירת יום המסחר. הדיווח האמור, מיום 2.9.2018, השפיע על שערי ניירות הערך של חברת קדימהסטם, ובעקבותיו עלה שער מניית החברה בשיעור של 4.69%.

על-פי החשד, במסגרת הקשר הישיר והרציף שניהלו בן יוסף וויינברג, מסר בן יוסף לויינברג את מידע הפנים אודות הדיווחים האמורים של חברת קדימהסטם טרם פרסומם לציבור. מהחקירה עולה לכאורה כי ויינברג השתמש במידע הפנים שקיבל מבן יוסף וניצל אותו לטובת ביצוע עסקאות בניירות הערך של חברת קדימהסטם, וזאת טרם פרסום הדיווחים האמורים של החברה.

עוד על-פי החשד, בתקופה הרלוונטית לחקירה פעלו בן יוסף וויינברג במרמה להוצאת כספים בהיקף מאות אלפי שקלים שלא כדין מקופת קדימהסטם, תוך הסתרת ייעודם של הכספים.

פרשת מיקורמדיק

חברה נוספת שנסחפה לחקירת רשות ניירות ערך היא חברת מיקורמדיק טכנולוגיות, המשקיעה בחברות מחקר בתחום הדיאגנוסטיקה והטיפול במחלות. החשדות בפרשת מיקורמדיק סובבים סביב הנפקה שביצעה מיקרומדיק בסוף חודש ינואר. במסגרת הנפקה זו ביצע ויינברג רכישה משמעותית של מניות וכתבי אופציות של מיקרומדיק, ובעקבותיה הפך לבעל עניין בחברה (שיעור החזקת המניות של ויינברג עלה מעל ל-5%).

בהנפקה של מיקרומדיק שבוצעה ב-22 בינואר השנה, היא ביקשה לגייס הון באמצעות הנפקת מניות וכתבי אופציות לציבור. במסגרת זאת הקצתה החברה כ-8 מיליון מניות רגילות וכתבי אופציות, וגייסה כ-3.6 מיליון שקל. יום לאחר מכן פרסמה החברה את מרשם בעלי המניות העדכני שלה, שכלל החזקות בעלי עניין, אך שמו של ויינברג לא הופיע בו. רק ב-24 בינואר, כפי שעולה מדיווח החברה, הפך מנחם ויינברג לבעל ענין במיקרומדיק, לאחר שרכש 850,000 מניירות הערך שהונפקו - כ-10% מסך המניות שהונפקו.

הדיווח על היותו של ויינברג בעל עניין התבצע רק שבוע מאוחר יותר, ב-30 בינואר. עוד באותו יום נרשם זינוק חד בשער המניה, כששער המניה זינק ב-50% (מ-43.9 אגורות ל-67 אגורות). ואולם שבוע לאחר הדיווח על היותו בעל עניין, ושבועיים בלבד לאחר שנהפך לכזה, מכר ויינברג חלק ממניותיו וחדל מלהיות בעל עניין.

ויינברג גרף רווח נאה בזמן "הסיבוב" הקצר שעשה בחברה: את מניותיו רכש בשער של כ-41 אגורות, אך מכר אותן בשער של 68 אגורות, כשהמניה המשיכה לרדת.

האיש שאוהב להישאר מתחת לרדאר

ב-1998 פורסמה ב"גלובס" כתבה ובה ראיון נדיר עם רו"ח מנחם ויינברג, שזכתה לכותרת "מסדר השתקנים". למעלה מ-20 שנה חלפו, אך הטקטיקה של ויינברג וסביבתו הקרובה נותרה כשהייתה - להתנהל בפרופיל נמוך, רחוק מעיני הציבור.

מאז תחילת שנות ה-2000 מקפיד ויינברג להישאר מתחת לרדאר הציבורי והתקשורתי ולנהל את עסקיו ואת השקעותיו מבלי להיחשף. בהתאם, גם הופעותיו הפומביות של ויינברג מצומצמות ביותר, והמידע על מעשיו בימים אלה מצומצם ביותר.

בשנים האחרונות ביצע ויינברג השקעות בעיקר בתחומי הביומד וההייטק, בין היתר באמצעות קרנות. השחקנים הגדולים בשוק ההון אומנם מכירים היטב את שמו של מנחם ויינברג, אך מעטים מהם מכירים אותו מקרוב ויכולים להעיד על האופן בו הוא מתנהל בעסקיו. אחרים מסרבים לדבר בעניינו ותורמים לשמירת העמימות וקשר השתיקה סביב פועלו.

את עסקיו מנהל ויינברג מביתו שבבני-ברק וכן ממשרדיו הנמצאים במגדלי לוינשטיין בתל-אביב. ויינברג חולק משרדים עם קרן מונבז שבבעלות יוסי ארד, שניהל בעבר את חברת ההשקעות טאו שבשליטת אילן בו דוב.

שחקנים בשוק ההון שדיברו בעבר עם "גלובס" על ויינברג, סיפרו על אדם נחמד, נעים לבריות וכזה המותיר על כל מי שפוגש בו רושם חיובי. "לא מדובר באדם נכלולי", סיפר ל"גלובס" אחד משותפיו העסקיים. "ויינברג הוא אדם חריף מאוד, חכם ושנון", מסר.

בהופעה פומבית נדירה יחסית, השתתף ויינברג באוקטובר האחרון בכנס שנערך בבורסה בתל-אביב שערכה חברת הקנאביס אינטרקיור, בה משמש כיו"ר אהוד ברק, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר.

גם חייו הפרטיים של ויינברג אינם חשופים במיוחד. לקראת סוף שנות ה-90 חזר ויינברג בתשובה, ומאז הוא מנהל אורח חיים חרדי וצנוע. מכריו של ויינברג מעידים עליו כי מדובר באדם צנוע המרבה לתת בסתר. "מדובר באיש שכולו חסד", סיפר ל"גלובס" אחד ממכריו.

עוד לפני כן ניהל ויינברג מאבק משפטי מול בן-דודו, נשיא מכללת שנקר לשעבר, אמוץ ויינברג, על ירושת האדמו"ר מרדמוסק שנספה בשואה. השניים העדיפו להפנות את הסכסוך בעניינם להליך בוררות שפרטיו חסויים גם היום.

על-מנת להבין טוב יותר מי הוא רו"ח מנחם ויינברג, יש לחזור בזמן 20 שנה לפחות. החל מאמצע שנות ה-90 ולתקופה של כחמש שנים, בצע ויינברג השקעות מוצלחות במיוחד שכנראה הניבו לו את מירב הונו.

לפי ההערכות בשוק, ויינברג עלה על הגל של מניית טבע באמצע שנות ה-90, והרוויח ממסחר במניותיה כסף רב. ואולם, האקזיט הגדול של ויינברג נוגע למכירת מניות השליטה בחברת ההשקעות דנבר לקבלן יעקב אנגל תמורת 40 מיליון דולר. ויינברג החזיק במניות שתמורתן התעשר יחד עם שלושה שותפים נוספים, וביחד הם זכו לכינויים "הרביעייה הסודית" ו"מסדר השתקנים".

ביולי 1998 העמידו ויינברג ושותפיו את החזקותיהם בחברת דנבר למכירה. באותה העת, נודע כי ארבעת השותפים בחברת ההחזקות מתכוונים לפרוש לעסקים פרטיים. ואכן, כאמור, מאז מתנהל רו"ח ויינברג מתחת לרדאר.

מלבד ויינברג, שהחזיק 9.9% ממניות ההון בחברה (12.3% מזכויות ההצבעה), היו שותפים בגרעין השליטה בדנבר גם חברו מימי האוניברסיטה, רו"ח דוד וולקן ז"ל, וחבריהם הקרובים רופא העיניים, פרופ' מיכאל בלומנטל ז"ל ואיש הפיננסים אלי מקבי.

דנבר משאבים, שהוחזקה בשיעור של 71% על-ידי דנבר, שימשה כזרוע הנדל"ן של הקבוצה. באותה העת שלטה דנבר משאבים יחד עם קבוצת גזית, שבשליטת חיים כצמן, בחברת גלוב ריט. הנכס העיקרי של גלוב ריט היה באותה עת חברת אקוויטי 1, שהונפקה בוול סטריט, ואשר בה שלטו גזית ודנבר באמצעות החזקות ישירות בחברה וגם בעקיפין על-ידי ההחזקות בגלוב ריט. בין דנבר וויינברג לבין גזית שבשליטת כצמן ניטש אז עימות, שנגע להנפקת אקוויטי 1 בארה"ב, כאשר גזית הייתה מעוניינת להנפיק את מניות החברה, בעוד שדנבר ביקשה לעכב את ההנפקה.

לאחר התכתשות קשה, שבאה לידי ביטוי גם בתביעות הדדיות שהגישו השותפים באוויקטי 1 בבתי משפט בארץ ובארה"ב, הגיעו השותפות להסכם שיאפשר את קידום ההנפקה מחד ואת יציאתה של דנבר מהשותפות מאידך. במסגרת ההסכם שהביא לסיום הסכסוך, רכשה גזית את חלקה של דנבר בגלוב ריט ובאקוויטי 1, ובכך גם הניבה לדנבר רווחי הון משמעותיים.

הקשר עם מייקל דיוויס ובנק לאומי

בשנת 1998, סמוך לאחר מכירת החזקותיו בדנבר, סיפק מנחם ויינברג התבטאות נדירה ל"גלובס" וסיפר כי הוא ושותפיו מתכוונים לפרוש לאחר המכירה לעסקים פרטיים. לדבריו אז, הוא ושותפיו מעוניינים להוריד פרופיל עם מכירת החברה ולנהל השקעות על אש קטנה.

קודם לעסקת דנבר, חבר ויינברג למייקל דיוויס (מיכאל בן-דוד), אחד מסוחרי האופציות המוכרים ביותר בשוק ההון הישראלי באותה תקופה ומי שנחשב לאחד משחקני הארביטראז' הגדולים בישראל. דיוויס, ויינברג ושותפיהם השתלטו מספר שנים קודם על חברת גמביט שהייתה באותם ימים שלד בורסאי. בזכות השתלטותם על מניות החברה, היא החלה לשפר את רווחיה.

בשלהי שנת 1998 רכש בנק לאומי מניות של חברת ההשקעות גמביט שבבעלות דיוויס, בה היה שותף גם ויינברג. באותה העת נחשבה גמביט לחברה השקעות קטנה, אך האמון שהביע בה בנק לאומי היווה את אחד מהגורמים לצמיחתה. 

*** חזקת החפות: ההליך הפלילי בעניינם של החברות והחשודים המוזכרים בכתבה נמצא בשלב מקדמי, וטרם הגשת כתב אישום. כל החשודים המוזכרים בכתבה לא הורשעו בפלילים, ושמורה להם חזקת החפות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988