הקמפיינים נגד ההעדפות שמעניקה הממשלה לחרדים הקפיצו את סגן שר החינוך מאיר פרוש, איש יהדות התורה. בראיון ל"גלי צה"ל" הוא טען שדווקא חרדים הם שסובלים מאפליה, והדגים: "ילד שהוא חינוך מיוחד, שנולד להורים חרדים, למרות המסכנות שלו - הוא לא מקבל ממדינת ישראל מה שילד חריג מקבל כשהוא נולד להורים חילוניים". לדבריו, הסיבה היא ש"קבעו את תקציב המדינה כשלחרדים לא הייתה השפעה".
ההאשמה של פרוש מפתיעה. האם תקציב החינוך במדינת ישראל באמת מבחין בין ילדים וילדות לפי האמונה של הוריהם? והאם ההבחנה הזו חלה דווקא על אלה שזקוקים יותר מכל לסיוע - אוטיסטים, נכים, חולים קשים, ילדים עם הפרעות התנהגות? התשובה היא שלא בדיוק, אבל יש כאן גרעין של אמת.
ילדים עם צרכים מיוחדים לומדים בחלקם בגנים ובבתי ספר ייעודיים. כמו במערכת החינוך הרגילה, יש בחינוך המיוחד מוסדות משני סוגים: רשמיים, שהמדינה מפעילה ישירות, ובלתי רשמיים - שמפעילות עמותות. כמעט כל ילדי החרדים בחינוך המיוחד הולכים לגנים ולבתי ספר לא רשמיים.
טיפול בתלמיד בחינוך מיוחד עולה פי כמה מאשר בחינוך הרגיל, וכדי להבטיח מימון הולם קיים חוק חינוך מיוחד. החוק הזה לא אמור להפלות לרעה מוסדות בלתי רשמיים, אבל המציאות שונה. ב-2007 השיק משרד החינוך את רפורמת אופק חדש, שהאריכה את שעות העבודה של המורים תמורת תוספות שכר. אופק חדש הועילה גם למוסדות חינוך מיוחד - אבל רק לממלכתיים שבהם. התוצאה היא אפליה לרעת התלמידים בחינוך הלא רשמי.
האם רק חרדים סובלים מהאפליה הזאת? התשובה שלילית. בגני הילדים זה כמעט כך: 88% מהילדים בגני החינוך המיוחד הלא רשמי בישראל הולכים לגנים חרדיים. בבתי הספר המצב מובהק הרבה פחות. מתוך 160 מוסדות חינוך מיוחד לא רשמיים, פחות ממחצית נמצאים בפיקוח חרדי. השאר כפופים לפיקוח ממלכתי או ממלכתי-דתי. אחד הגופים הגדולים שמפעילים אותם היא עמותת ויצ"ו.
למעשה, ויצ"ו היא זו שתצליח לבטל את האפליה: אחרי שעתרה לבג"ץ לפני שנה וחצי, בטענה שהאפליה מנוגדת לחוק חינוך מיוחד, המליצה ועדה של משרד החינוך להפעיל את אופק חדש גם בחינוך המוכר שאינו רשמי. העלות הצפויה: 150 מיליון שקל בשנה.
בשורה התחתונה: דבריו של פרוש חצי נכונים. רובם המוחלט של הילדים החרדים עם צרכים מיוחדים לומדים במוסדות לא רשמיים, שלפחות עד שנה"ל הנוכחית קיבלו תקציבים נמוכים מאשר מוסדות ממלכתיים. עם זאת, הפליה זו פוגעת גם במאות מוסדות לא רשמיים המיועדים לתלמידים חילונים.
תחקיר: ארן רונדל