תפסת מרובה, כן תפסת

מדוע מתעלמת עיתונות שוק ההון מרוב החברות בבורסה?

עיתונים / צילום: תמר מצפי
עיתונים / צילום: תמר מצפי

מדי יום מתפרסמים עשרות מאמרים, כתבות ודיווחים בעיתונות שוק ההון בארץ. בבורסה בישראל נסחרות כ-530 חברות. לכן, אפשר היה לצפות לסיקור שוטף של החברות הללו (להוציא אלה הלא-פעילות), אולם אין זה המצב. בהערכה גסה, עיתונות שוק ההון בארץ עוסקת בצורה רציפה בכ-10%-15% מכלל החברות הבורסאיות, בעוד הדיווח על יתר החברות נעשה באופן לא סדיר. כך למשל, אין כמעט שבוע ללא אזכור של החברות טבע, סלקום והבנקים - בעוד שחברות דוגמת ארית תעשיות וגאון קבוצה זוכות לאזכורים ספורים.

מיקוד היתר של העיתונות בקבוצה קטנה יחסית של חברות מביא לצמצום אפשרויות ההשקעה שרואה לנגד עיניו הציבור. מחקר אקדמי מצא כי ציבור המשקיעים הפרטיים נוטה לסחור במניות של חברות שנזכרות בעיתונות ולהתעלם מיתר החברות, ובכך הם מפסידים הזדמנויות השקעה. לעומת זאת, גופי השקעה מתוחכמים יותר ערים לאותן ההזדמנויות, מנצלים אותן ומרוויחים על חשבון הציבור.

נמחיש זאת באמצעות הדוגמה של חברת גאון קבוצה. זוהי חברה תעשייתית ותיקה, שרוב פעילותה ייצור צינורות פלדה. החברה, שלא מקבלת סיקור עיתונאי שוטף, הגיעה לכותרות העיתונים באוגוסט 2016, עת דווח שהיא מוכרת את הקרקע בצריפין שעליה נמצא מפעל הפלדה, ברווח של כ-300 מיליון שקל. בעקבות הדיווח זינק מחיר המניה של החברה בכ-60% במחזור מסחר גבוה משמעותית ממחזור המסחר הממוצע במנייתה.

סביר להניח כי המחזור הגבוה נבע מכך שהמשקיעים שקראו בעיתונות על עסקת המכירה של הקרקע, בחרו להשקיע בחברה במחיר גבוה משמעותית מזה שהיה ערב העסקה. סביר גם להניח כי ציבור זה, כיוון שלא נחשף באופן שוטף לחברה דרך עיתונות שוק ההון, לא היה מודע לפני שקרא על העסקה שלחברה יש קרקע בצריפין, ולכן לא היה יכול להעריך שקיימת אפשרות לביצוע עסקה שכזו. מנגד, סביר שגופי השקעה מתוחכמים יותר, שהכירו טוב יותר את החברה, העריכו כי קיימת אפשרות שתתבצע עסקה של מכירת הקרקע, ולכן החזיקו במניות החברה ערב ביצוע העסקה, והם אלה שגרפו את הרווח המשמעותי מעליית מחיר המניה על חשבון הציבור.

היום, כשלוש שנים אחרי בעקבות מכירת הקרקע בצריפין, החברה נמצאת בתהליך של העתקת מפעל הפלדה לנאות חובב שבנגב בהשקעה של כ-225 מיליון שקל, בתמיכת משרד הכלכלה. ההון העצמי עומד על כ-385 מיליון שקל, הרווח התפעולי ב-2018 היה כ-17.8 מיליון שקל, זאת לאחר הוצאות שכירות של כ-17.5 מיליון שקל בשנה, בגין שכירת שטח המפעל שנמכר. לאחר המעבר למפעל החדש, המתוכנן לשנת 2020, צפוי שהרווח התפעולי של החברה יגדל באופן ניכר, בשל החיסכון בעלות השכירות ושיפור ביעילות הייצור.

להערכת החברה, הרווח התפעולי התזרימי של המפעל החדש יהיה גדול יותר בכ-20 מיליון שקל. כיום, מניית גאון קבוצה נסחרת בבורסה לפי שווי של כ-185 מיליון שקל בלבד - עמוק מתחת להון העצמי של החברה ובמכפיל נמוך מאוד על הרווח התפעולי הצפוי לאחר המעבר למפעל החדש. גם אם קיימת אי-ודאות מסוימת לגבי המועד המדויק שבו יושלמו עבודות המעבר למפעל החדש, ייתכן כי המחיר הנוכחי של המניה מהווה הזמנות השקעה, שלה לא מודע הציבור כיוון שאינו זוכה לסיקור עיתונאי שוטף של החברה.

רובנו מכירים את הביטוי "תפסת מרובה לא תפסת". אולם בנוגע לסיקור השוטף בעיתונות שוק ההון בארץ, עדיף לציבור שהוא יתפוס כמה שיותר חברות. לכן, במקרה זה, "תפסת מרובה כן תפסת!".  

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ובעלי קרן השקעות. לכותב יש עניין אישי בנושא המאמר, כיוון שניירות הערך המוזכרים בו עשויים להיות מוחזקים בהווה או בעתיד על-ידי קרן ההשקעות שבבעלותו ובתיקו האישי. אין לראות באמור המלצת השקעה מכל סוג שהוא. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988