לידיעת עורכי הדין: ביהמ"ש קבע כי עו"ד חיצוני אחראי לדיווח מטעה של חברה ציבורית

השופט כבוב דחה את עתירת עו"ד גל חת נגד החלטה שהטילה עליו אחריות לדיווח מטעה מטעם תראפיקס ביוסיינסס • זו פעם ראשונה בה נדונה והוכרעה השאלה העקרונית האם ניתן להחיל אחריות במישור המינהלי על יועצים משפטיים חיצוניים לחברה ציבורית המעורבים בהכללת פרטים מטעים בדוחות

השופט חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף
השופט חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

לראשונה: בית המשפט הטיל אחריות על עורך דין חיצוני לדיווח מטעה של חברה ציבורית. השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את עתירתו של עו"ד גל חת נגד החלטת ועדת האכיפה המינהלית של רשות ניירות ערך, אשר הטילה עליו אחריות לדיווח מטעה מטעמה של החברה הציבורית תראפיקס ביוסיינסס בע"מ.

עו"ד חת, ששימש כיועץ משפטי חיצוני של תראפיקס לענייני שוק ההון, היה אחראי בין היתר על ניסוח דוחותיה ומכתביה של החברה לרשות ניירות ערך, והיה גם מורשה חתימה של החברה. בית המשפט קבע כי עו"ד גל חת ביצע הפרה מסוג דיווח מטעה, זאת ביחס לדיווח של חברת תראפיקס בע"מ על סיום התקשרותה עם חברת רמות ליד האוניברסיטה בע"מ. מדובר בהתקשרות מהותית ואחד משני הפרויקטים היחידים בחברה.

בית המשפט הותיר על כנה את הסנקציה שהוטלה על עו"ד גל חת בהליך המינהלי שניהלה נגדו רשות ניירות ערך ואשר נקבע על-ידי וועדת האכיפה: עיצום כספי בסך 60 אלף שקל, עיצום כספי ע- תנאי בסכום זהה והוצאות משפט בסך 10 אלף שקל.

השופט כבוב ציין בפסק דינו כי "אין ספק בדבר מעורבותו הישירה, המרכזית והמהותית של עורך דין חת בדיווח המידי נושא העתירה ומודעותו לאופן ניסוח הדיווח כמי שסיפק לחברה ייעוץ משפטי והיה אמון על דיווחיה לציבור.

"כעורך דין שמתמחה בשוק ההון ובדיני ניירות ערך, היה על העותר לדעת ששידור הדיווח המיידי כפי שנוסח על-ידו, יש בו כדי להוציא מידע חסר ומטעה למשקיע הסביר, וזאת בניגוד לסטנדרט המקובל בחברות מדווחות. לפיכך, הרי שהעותר לכל הפחות פעל ברשלנות, ואין מקום להתערב בהחלטת המותב בהקשר זה".

שאלה עקרונית שנידונה לראשונה

מדובר בפעם הראשונה שבה נדונה והוכרעה השאלה העקרונית האם ניתן להחיל את האחריות במישור ההליך המינהלי על יועצים משפטיים חיצוניים לחברה הציבורית, המעורבים ישירות בהכללת פרטים מטעים בדוחות, ברשלנות לפחות.

פסק הדין מהווה המשך ישיר לקווי המדיניות שפרסמה רשות ניירות ערך בחודש יולי השנה, במסגרתם צוין כי הרשות רואה ביועצים המשפטיים החיצוניים כמי שעלולים להיות אחראים להפרות דיווח מטעה של תאגיד מדווח, יחד עם נושאי המשרה בחברה.

יצוין כי לאחרונה פתחה רשות ניירות ערך בחקירה נגד עורכת דין נוספת בחשד לעבירת דיווח מטעה, במסגרת ייעוץ שנתנה ללקוחותיה בנוגע לפרטים שיש לכלול בדיווח. מדובר בעורכת דין בכירה ומוכרת בקהילת עורכי הדין ובשוק ההון, עו"ד אילנית לנדסמן-יוגב, שותפה ומנהלת תחום שוק ההון וניירות ערך במשרד הרצוג-פוקס-נאמן, מהמשרדים הגדולים והמובילים בארץ.

עו"ד לנדסמן-יוגב נחקרה באזהרה ברשות ניירות ערך בעקבות ייעוץ משפטי שנתנה לבכירי קרן הגשמה בנוגע לפרטים שיכללו בדיווח בנוגע להתקשרות של הקרן עם היזם האמריקאי גרי דראגול. על-פי החשד, הגשמה איחרה לדווח למשקיעיה על הסתבכותו בפלילים של דראגול על בסיס ייעוץ שנתנה לנדסמן-יוגב לחברה.

הכרעת בית המשפט בנוגע לאחריות עורכי הדין עלולה להיות בעלת השלכות גם בנוגע לחקירה זו.

עורך הדין מחק את ההתייחסות מהדוח

תראפיקס היא חברה ציבורית שעיסוקה במחקר ובפיתוח של תרופות. ביום 23 בפברואר 2009 נחתם הסכם מחקר ופיתוח של נוגדנים וחיסון לטיפול במחלת האלצהיימר בין תראפיקס ובין חברת רמות שליד האוניברסיטה בע"מ. במסגרת ההסכם העניקה רמות לתראפיקס רישיון לשתי טכנולוגיות לשני מוצרים. תראפיקס התחייבה לעמוד בהליך המחקר במספר אבני-דרך (Milestones) אשר נקבעו בהסכם.

בהסכם נקבע כי במקרה שתראפיקס לא תעמוד באבני-הדרך הנקובות בהסכם, רמות תהיה זכאית לבטל את הסכם הרישיון של המוצר שלגביו לא עמדה החברה באבן-הדרך. בפועל חל עיכוב של כשנתיים בלוח הזמנים המתוכנן בהסכם, כך שאבן-הדרך הראשונה לפיתוח המוצר לא בוצעה על-ידי החברה במועד שנקבע בהסכם.

סכסוך שהתפתח בין שתי החברות בשִׁלְהֵי שנת 2013 הוביל לכך שביום 17 בדצמבר 2013 שיגרה רמות לתראפיקס מכתב ובו הודיעה על סיום ההסכם בין הצדדים, בשל אי-עמידת תראפיקס באבני-הדרך שנקבעו בהסכם. ביום 22 בדצמבר 2013 שיגרה תראפיקס מכתב תשובה למכתב הראשון, שבו דחתה את טענותיה של רמות כלפיה.

ביום 6 בינואר 2014 שלחה רמות מכתב שני, בתגובה למכתבה של תראפיקס, בו חזרה על טענותיה המשפטיות נגד החברה וציינה שוב את כוונתה לסיים את ההסכם עמה. באותו יום החלו נושאי המשרה בחברה, שקיבלו את המכתב, לדון עם עו"ד גל חת בצורך לדווח לציבור אודות ביטול ההסכם. עו"ד חת הבהיר לחברה ולנושאי המשרה בה כי יש לדווח מיד כשנודע לחברה על אירוע מהותי, וכי אובדן אחת הטכנולוגיות המרכזיות של החברה הוא מהותי.

ביום 8 בינואר 2014 הוכנה טיוטת דווח מיידי במשרדו של עו"ד חת, הכוללת את כל השתלשלות העניינים וחלופת המכתבים. לאחר מכן, בו-ביום, התקיימה ישיבת דירקטוריון בחברה בה, הוחלט לדווח לציבור אודות מכתב סיום ההתקשרות. עו"ד חת שינה את טיוטת הדיווח ומחק ממנה ההתייחסות לעצם קיומו והגעתו של מכתב סיום ההתקשרות הראשון, וניתן ביטוי לקבלת מכתב סיום ההתקשרות השני בלבד, ללא ציון תאריך קבלתו.

ברובריקה שבה נדרש לציין מתי נודע לחברה המידע, הנחה עו"ד חת את עוזריו לכתוב את האמירה "הדיווח משקף את ההתכתבויות בין הצדדים בנושא". עו"ד חת העביר את נוסח הדוח המעודכן לעיונם ולהערותיהם של המנכ"ל, יו"ר הדירקטוריון וסמנכ"לית הכספים, אשר אישרו את הגשת טיוטת הדוח.

רק מספר ימים לאחר מכן, ב-13 בינואר 2014, שיגר עו"ד חת את הדיווח. בשל כך יוחסה לעו"ד גל חת הפרה של הכללת פרטים מטעים בדוח המיידי של החברה.

החקירה המינהלית בתיק בוצעה על-ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר של רשות ניירות ערך. בסופה הוגש על-ידי מחלקת אכיפה מינהלית כתב טענות מינהלי נגד החברה ומספר נושאי משרה בה, וכן נגד עו"ד גל חת ששימש כיועצה המשפטי החיצוני. התיק נוהל בפני מותב ועדת האכיפה בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום.

סכום העיצום שעורך הדין הסכים ליטול על עצמו נמוך מדי

ביוני 2017 נחתמו הסדרי אכיפה מינהלית בין רשות ניירות ערך לבין תראפיקס ומנהליה הבכירים, שהודו בעבירות מינהליות של אי-דיווח במועד, הכללת פרט מטעה בדיווח וכן הטעיית הרשות, ושילמו קנסות של 75-150 אלף שקל כל אחד.

הסדר שנחתם באותו זמן עם עו"ד חת, וחייב אותו בעיצום כספי מופחת בסך 40 אלף שקל, נדחה על-ידי הוועדה המינהלית, שמצאה כי סכום העיצום שעורך הדין הסכים ליטול על עצמו נמוך מדי. בהמשך עלה הסכום שהציע חת בהסדר ל-50 אלף שקל, וגם אותו דחתה הוועדה, אשר העמידה את הסכום על 60 אלף שקל.

על החלטה זו ערער חת לבית המשפט המחוזי. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להתערב בהחלטת ועדת האכיפה ולקבוע כי עו"ד חת אינו אחראי להפרה של הכללת פרט מטעה בדוח. לחלופין התבקש בית המשפט להתערב באמצעי האכיפה שהוטל ולקבוע כי לא יוטל אמצעי אכיפה נוסף פרט להטלת אחריות, או לכל היותר כי יש להטיל על העותר עיצום כספי של עד 40 אלף שקל.

עו"ד חת הדגיש בעתירתו כי פתיחת הליך מינהלי נגד עורך דין חיצוני שאינו נמנה עם נושאי המשרה בתאגיד, היא הליך מקדמי וראשון מסוגו; וכי בתור עורך דין חיצוני של החברה, הוא כלל לא יכול להיחשב כמי ש"כלל" פרט מטעה בתשקיף.

העותר כפר אף בעובדה שנכלל פרט מטעה בדיווח המיידי וכן ביסוד הנפשי שיוחס לו - רשלנות. העותר טען כאמור גם נגד אמצעי האכיפה שהושת עליו, לטענתו שלא כדין, ואשר לגישתו אינו תואם את נסיבות המקרה ואת הנהוג במקרים דומים.

בשל חשיבות הנושא עבור כלל עורכי הדין, הצטרפה גם לשכת עורכי הדין אל ההליך המינהלי במעמד של "ידיד בית משפט". הלשכה הצטרפה לטענת עו"ד חת כי לא היה מקום לפתוח בהליך מינהלי נגדו מלכתחילה, בהיותו עורך דין חיצוני בחברה אשר חב חובת אמונים לחברה ואינו מהווה שומר סף עבור ציבור המשקיעים.

לשכת עורכי הדין התנגדה לקביעה של המותב בהחלטה בה נדחה ההסדר של עו"ד חת, לפיה יש לראות בעורך דין חיצוני שמעניק לחברה שירותים בתחום דיני ניירות ערך, כשומר סף בשוק ההון.

אין מקום לעורכי הדין "חשופים" ו"מוחרגים"

השופט כבוב דחה את כל טענות עו"ד חת והלשכה נגד החלטת ועדת האכיפה, וקבע כי אינו רואה מקום להחרגת עורכי הדין החיצוניים מהליך האכיפה המינהלי. "אינני סבור כי יש מקום להחרגת עורכי דין חיצוניים מהליך האכיפה המינהלי", ציין השופט והוסיף כי "הליך האכיפה המינהלי הוא מעין חלופה להליך הפלילי, ומטרתו לייעל את פעולות האכיפה של רשות ניירות ערך, בפרט במקרים בהם מדובר בנסיבות מקלות בהן אף אין מקום להטלת קלון.

"אם תתקבל גישת העותר, עלול להיווצר מצב בלתי מוצדק בעליל, בו עורכי דין אשר מועסקים בחברה מדווחת יהיו חשופים לפתיחת הליך מינהלי נגדם בנסיבות כבענייננו, בעוד שעורכי דין חיצוניים - בין אם הם ממלאים תפקיד דומה ואף זהה - יהיו מוחרגים מהליך זה, בשל העובדה שאינם מועסקים ישירות על-ידי החברה המדווחת (אף אם מעמדם יותר בכיר ויותר דומיננטי בייעוץ שניתן לחברה)".

עוד דחה השופט את טענת עו"ד חת כי פתיחת הליך מינהלי עקב רשלנותו של עורך הדין עשויה לעורר סתירה לחובות אותן חב עורך דין כלפי לקוחו; או כי יהיה בכך מדרון חלקלק שעלול לפגוע בטיב הייעוץ המשפטי שניתן וליצור "עריכת דין מתגוננת". "כפי שניתן לקיים הליך אזרחי נגד עורך דין שסיפק ייעוץ משפטי רשלני (או אף הליך פלילי במקרים מסוימים) - איני רואה מניעה כי הליך מקביל ייפתח על-ידי הרשות בצורה של הליך מינהלי, או כי יש בכך לפגוע בחובותיו של עורך הדין ללקוחותיו", קבע השופט כבוב.

עוד הוסיף השופט כי "אילו רצה המחוקק שתוחרג איזו מהוראות החוק מקבוצה מסוימת של מפרים פוטנציאליים, הרי שהיה קובע זאת מפורשות בדין. קביעות אלה ראוי שתישמרנה למחוקק, ואין זה המקום להחילן, בפרט נוכח מסקנותיי לעיל. משכך, ובהיעדר הצדקה, הרי שאין מקום להחריג קטגורית קבוצה של מפרים פוטנציאליים ממסלול זה, החרגה אשר חותרת תחת מטרת ההליך וייסודו לכתחילה".

בנסיבות המקרה נקבע כי תפקידו של עורך דין חת היה מהותי ומרכזי, ושירותיו נשכרו כמי שאחראי על דיווחי החברה. עו"ד חת היה מי שניסח את הדוח, הוא קיבל את מלוא הנתונים הרלוונטיים לידיו ובחר להשמיט פרטים על דעתו (אף אם קבל את אישור החברה על כך), והרי שהוא בחר לנסח את הדיווח בצורה בה פורסם, ושיקול-הדעת היה בידיו.

השופט ציין עוד כי דווקא העובדה שעו"ד חת הודיע לבכירי החברה כי יש לכלול את הפרטים בנוגע לביטול העסקה עם רמות, מטילה עליו אחריות לאי-כלילתם בפועל בהמשך. "אשר לשאלה האם פעל העותר כעורך דין סביר בנסיבות העניין, הביא העותר את אמירותיו הנחרצות בהתכתבויות עם גורמים שונים בחברה וכן בישיבת הדירקטוריון, לפיהן אין ספק בדבר הצורך בדיווח.

"אני סבור כי אין בכך לפעול לטובת העותר בהקשר זה. להפך - אמירותיו הנחרצות מחזקות את המסקנה שהיה עליו לפעול למען דיווח מלא ומדויק של הדברים. אם בזמן אמת היה סבור כי נכון היה לדווח על הדברים מלכתחילה והדגיש את חשיבותם, השמטת הדברים וניסוח דיווח שהוא מטעה וחסר איננה סבירה בנסיבות דנן, שעה שהיה בפניו כל המידע הרלוונטי. בנוגע לטענת העותר כי לא ידע בזמן אמת על המכתב הראשון, הרי שאין בכך כדי לשנות את העובדה שבעת ניסוח הדיווח יכול היה להזכירו", קבע השופט.

עוד ציין השופט כבוב כי השמטת כל אזכור בדוח הראשון למכתב הראשון והמועד בו התקבל, וכן העובדה שהדברים לא דווח לציבור בזמן אמת וגולו למשקיעים רק ביום 13 בינואר 2014, ויצירת הרושם בדוח כי דרישת ביטול ההסכם החלה עת דווח הדוח המיידי או בסמוך לו - יש בהם להטעות את ציבור המשקיעים. "סיכון לאבד נתח מהותי מפעילות החברה והמועד בו החל המשא-ומתן בין החברה לבין רמות בנדון מהווה מידע מהותי למשקיע הסביר, בין היתר לשם הבנת מצב החברה, סטטוס הפעילות העסקית של החברה ויציבות ההסכמים שלה מול שותפיה.

"המידע שנמסר בפועל לא איפשר למשקיעים להעריך את הדברים ולכלכל צעדיהם בהתאם - ובהקשר זה לא ניתן להתעלם מכך שהדברים אירעו כחודש לפני מתן הדיווח (ולא בצמוד למועד הדיווח כפי שניתן היה לשער מנוסחו). אילו החברה הייתה מגלה את מלוא המידע בדיווח המיידי, המשקיע הסביר יכול היה להעריך את מצב החברה לאשורו ולקבל החלטה רציונלית על בסיס מידע זה", כתב השופט.

רשות ניירות ערך וועדת האכיפה המינהלית יוצגו על-ידי עו"ד ליאב וינבאום, המשנה לפרקליט מחוז תל-אביב (אזרחי); ועל-ידי ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988