דיני חופשות שנתיות של פרקליטות מלוות

העולם המשפטי מורכב מתחומים שונים: דיני נזיקין, חוזים, דינים חוקתיים ועוד. לעתים נולדים להם דינים חדשים (כך למשל מאמר מכונן שכתב בשנת 1890 השופט העליון בארה"ב לעתיד לבוא לואי ברנדייס, ביחד עם סמואל וורן, בשם "The Right to Privacy", היווה את נקודת הפתיחה ליצירת דיני הפרטיות).

בן-ארי מחזקת את הטענה ל"משחק מכור מראש" | עו"ד שמחה רוטמן

תיקיו הפליליים של ראש הממשלה בנימין נתניהו מספקים לנו אף הם, כמעט על בסיס קבוע, "ענפי משפט חדשים". אלא שאלה ברובם נמצאים על גבול הגרוטסקה. כך, בימים האחרונים עסוקים רוב כתבי המשפט בענף משפטי חדש, שהשם המתאים לו הוא "דיני חופשות שנתיות של פרקליטות מלוות". "ענף" משפטי זה, אשר בגינו הרשתות רועשות וגועשות, לא נוצר (כמו אצל ברנדייס) עקב מאמר אקדמי חדשני ופורץ דרך, אלא נוכח הסיבה הפרוזאית הבאה: הפרקליטה ליאת בן-ארי יצאה לחופשה שנתית.

תילי-תילים של פרשנויות מופצות השכם והערב, על העובדה כי אותה פרקליטה, המלווה מתחילתם את תיקיו הפליליים של ראש הממשלה, בחרה לצאת לחופשה דווקא במהלך שני ימי השימוע של נתניהו, בין שהדבר תוכנן מראש, ובין שנוצר עקב שינוי לוח הזמנים של השימוע. דומה כי השלב הבא יהיה לתקן אולי את אחד מחוקי היסוד של מדינת ישראל ולהוסיף לו סעיף העוסק ביציאות לחופשה של פרקליטות מלוות.

בעיניי, העיסוק בכך הוא גרוטסקי על גבול הביזארי. "נער הייתי וגם זקנתי", ובזמנו יוסי פלד היה מפקד האוגדה שאליה השתייך הגדוד שלי בסיני. ביום אחד הוא קרא לפתע (כהרגלו) לכל קציני הגדוד להתייצב אצלו מיידית במפקדת האוגדה. כשמפקד הגדוד ניסה למחות ולטעון כי "הגדוד יישאר ללא כל מפקד", ענה לו פלד במשפט שנשאר חרות אצלי שנים רבות - "אם הגדוד אינו יכול לתפקד כאשר מפקדיו עוזבים אותו לכמה שעות, מן הסתם צריך להחליף את כל המפקדים".

התשובה של יוסי פלד טובה בהחלט גם לאותה היעדרות חלקית מהשימוע של הפרקליטה ליאת בן-ארי.

העיסוק באותה היעדרות מצביע גם על חוסר הבנה בסיסי של מהות השימוע וכיצד הוא נערך. השימוע אינו משפט. במסגרת השימוע היועץ המשפטי וצוותו אינם "שומעים ראיות" וקובעים מהימנות של עדים, לכן בוודאי שאין כמעט כל משמעות לנוכחות פיזית של אדם בשימוע.

כל מילה שנאמרת או טענה שנטענת במהלך השימוע מועלית על הכתב, ואין כמעט הבדל בין לשמוע את המילים במו-אוזניך, או לקרוא אותן בפרוטוקול שלאחר מכן. שהרי מה? האם ההחלטה לאחר השימוע תתקבל על בסיס העובדה שעו"ד יוסי אשכנזי אמר את המילים "סיקור אוהד" בטון עולה המגיע עד לכדי צרחה באות ד', או שמא על בסיס העובדה שעו"ד עמית חדד סידר את עניבתו טרם החל בנאום חוצב להבות?

אגב, גם בבתי המשפט בישראל, שם נשמעות עדויות ונקבעים ממצאי מהימנות, המשפט אינו נערך בפני מושבעים, שעליהם יש לעשות רושם, אלא בפני שופטת או שופט מקצועיים, המבססים ברוב-רובם של המקרים את ההחלטות שלהם על הפרוטוקול הכתוב, ולא על הניסיון לזכור את מראה הפנים של העד.

מטרת השימוע היא לעורר ספק בתזה של התביעה המתבססת על הראיות. לכן יש משמעות זניחה להימצאות פיזית של הפרקליטה המלווה בכל מועדי השימוע, שכן את המהות והעיקר של הטענות המשפטיות של סנגורי החשוד ניתן לקרוא בהחלט לאחר מכן, ולדון בטענות אלו בכובד-ראש, כפי שהדברים אמורים להיעשות.

השורה התחתונה היא שראוי שהענף המשפטי החדש של "דיני חופשות שנתיות של פרקליטות" יגווע מעצמו, שכן אין לו שום משמעות על שימוע של חשודים בכלל, ועל שימוע של ראש הממשלה בפרט. 

הכותב הוא עורך דין העוסק בעתירות חוקתיות