מדיניות הריבית ממשיכה לתדלק את השווקים

המשקיעים בארץ מצפים כי בנק ישראל יילך בעקבות הפד ויוריד את הריבית, ובהתאם נרשמות עליות נאות באפיק האג"ח ובמדדי המניות בישראל

אמיר ירון/ צילום: איל יצהר
אמיר ירון/ צילום: איל יצהר

ספטמבר היה חודש חיובי נוסף עבור תיקי ההשקעות, כאשר כל מדדי התיקים וכל הרכבי ההשקעות השונים, עלו החודש. מדד תיק האג"ח עלה ב-0.50% ומדד תיק המניות עלה ב-1.71%. מדד תיק ה-20:80 עלה ב-0.75% ומדד התיק המכיל מעט יותר מניות, תיק ה-30:70, עלה ב-0.86%.

מתחילת השנה נרשמה עלייה חזקה ואף חריגה במדדי התיקים. נתחיל במדד תיק האג"ח, שעלה בתשעת החודשים הראשונים ב-6.89%, בעוד מדד תיק המניות עלה ב-9.99%. מדד תיק ה-20:80 עלה מתחילת 2019 ב-7.73% ומדד תיק ה-30:70 עלה ב-7.87%. למעשה, מתחילת השנה לא נרשם ולו חודש אחד של ירידה במדדי תיק האג"ח, כלומר זהו חודש תשיעי של עליות ברציפות. מדדי המניות הראו יותר תנודתיות, כך שמדדי תיק ה-20:80 רשמו השנה רק חודש שלילי אחד, חודש מאי. לנתונים אלו אין אולי משמעות גדולה, אבל הם מלמדים על שנה טובה באופן חריג עד כה בתיקי ההשקעות של הציבור.

מדדי אג'יו ביצועי תיקי ההשקעות ב?12 החודשים האחרונים
 מדדי אג'יו ביצועי תיקי ההשקעות ב?12 החודשים האחרונים

מדדי אג'יו מבוססים על נתונים מבתי השקעות שונים רבים ומגוונים, בהם פסגות, אלטשולר שחם, פעילים, מגדל שוקי הון, אקסלנס, אי.בי.אי, מיטב דש, הראל, תפנית דיסקונט, UNIQUE, הלמן אלדובי, אלומות ואנליסט. המדדים מתקבלים מהגופים המנהלים מעל 80% מתיקי ההשקעות של הציבור, פרטיים, קיבוצים, מוסדות וארגונים. המדדים הנבנים מנתונים אלו עוקבים אחר "תיק ההשקעות המצרפי" של הציבור והתשואות המחושבות מהוות מדדי השוואה לביצועי תיקים בעלי פרופיל דומה.

הורדות ריבית וביקורת בצידן

המדדים עלו בספטמבר למרות חששות ממיתון בעולם. השווקים חוששים מהאטה מחזורית בכלכלת ארה"ב ואכן הכלכלה שם צומחת בקצב איטי יותר. לעומתה, אירופה נמצאת על סף מיתון עם האטה משמעותית בפעילות היצרנית, בעיקר בגרמניה שנחשבת כמנוע התעשייתי של האיחוד כולו. כתוצאה, הריבית באירופה ירדה בספטמבר ב-0.1% והפכה להיות שלילית יותר, 0.5%-. המשמעות היא שהמפקידים במטבע האירו משלמים קנס על החזקת כספים בפיקדונות, כמו גם בחשבון העו"ש שלהם. הדבר נכון גם ביתרות המופקדות במטבע האירו מחוץ לאירופה, למשל בבנק בישראל.

החלטת הריבית של אירופה זכתה לביקורת לא מבוטלת מצד גורמים כלכליים ופיננסיים ביבשת ומחוצה לה, בכך שהמדיניות החריגה מסבכת את האיחוד ומעמיקה את הקושי בניהול מדיניות מוניטרית נאותה וברת קיימא. הנגידה הנכנסת של האיחוד, קריסטין לה-גארד, תצטרך להתמודד עם הביקורת ועם ניהול המדיניות.

מספר ימים לאחר החלטת הנגידות באירופה, גם יו"ר הפד ג'רום פאוול הוריד את הריבית, ב-0.25% וזאת כמצופה על-ידי השווקים. באשר לארה"ב קיימת ועומדת שאלה גדולה לא פחות באשר לנחיצות הפחתת הריבית והאם היא מועילה או שתגרום נזק בעתיד הנראה לעין. מחד, הכלכלה לא במיתון, האינפלציה קרובה ליעד של 2%, שוק הדיור יציב, שיעור האבטלה עדיין בשפל והצמיחה, כאמור, נאותה. מאידך, הריבית על מטבעות המייצגים מעל 25% מהתוצר העולמי מצויה בטריטוריה שלילית והדולר החזק מקשה על הנשיא דונלד טראמפ בניהול המערכה הכלכלית שלו בתחום הסחר. כל אלה מביאים ללחץ על הפד להוריד את הריבית. הלחץ הזה הביא להיפוך מדיניות הריבית השנה.

הורדת הריבית לא הספיקה לטראמפ, שציפה להפחתה של 0.5%. האכזבה הילדותית שלו הביאה אותו לא רק לביקורת אלא להתקפה חסרת תקדים על הנגיד. כעת ברור שטראמפ לא יכול לפטר את פאוול. אם יכול היה, הוא כבר היה מפטר אותו מזמן, כנראה באמצעות ציוץ בטוויטר. נזכיר כי במדינה האחרונה בה היתה התערבות כה בוטה של הנשיא בעבודת הבנק המרכזי, טורקיה, המטבע קרס ואיתו הכלכלה ויכולת החזר החוב המדינתי.

אירופה וארה"ב לא היו היחידות שבהן הריבית ירדה לאחרונה. לא, אין הכוונה לישראל ולנגיד, פרופ' אמיר ירון, שהסתפק באיתות שהריבית לא תעלה. מדובר באוסטרליה, ניו-זילנד והודו הפועלות באותו כיוון של הרחבה מוניטרית לעידוד הצמיחה והחלשת המטבע.

שוקי האג"ח פורחים

כתוצאה מגל הפחתות הריבית נרשמה עלייה חודשית נוספת במדדי האג"ח, שמראים שנה עוצמתית במיוחד. העלייה היתה גורפת עם הטיה חיובית יותר לאפיק הצמוד, הן הממשלתיות והן הקונצרניות. האג"ח הקונצרניות נהנו גם מהעדנה בשוק המניות וגם ממנוף רווחי ההון ועלו בשיעור של 0.79% ו-0.76% בצמודות ובשקליות, בהתאמה. באפיק הממשלתי התמתנו רווחי ההון, אך העליות עדיין היו נאות והגיעו ל-0.66% בצמודות ו-0.37% בשקליות הארוכות, בעוד האג"ח לטווחים הקצרים עלו בשיעור מתון יותר.

חלק מהעליות באפיק האג"ח ניתן אולי להסביר בהכרזה לאחרונה שהאג"ח של מדינת ישראל תיכנסנה למדד האג"ח העולמיות של פוטסי. אמנם ההכרזה היתה צפויה, אך זהו הסבר לא מספק לעליות באג"ח ונראה שהן משקפות התחזקות בציפיה של המשקיעים המקומיים שהריבית בישראל תצטרך לרדת. בנק ישראל רואה שהשקל ממשיך להתחזק מול הדולר ומול שאר המטבעות בעולם, בזמן שהם דווקא נחלשים אל מול הדולר. גם הורדות הריבית בעולם אינה נעלמת מעיני קובעי המדיניות בישראל ולכן השוק מטפח ציפיות ואולי תקוות להפחתת הריבית בישראל. הדבר ממשיך לתדלק את שוקי האג"ח ואת תיקי ההשקעות.

מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים חודש חיובי נוסף תומך בביצועים המרשימים ב-2019
 מדדי אג'יו לתיקים המנוהלים חודש חיובי נוסף תומך בביצועים המרשימים ב-2019

הציפייה להפחתת הריבית תמכה גם במדדי המניות, שעלו על-פי הרכבם במדד בכ-3.5% במרכיב של מניות בישראל וכ-0.24% בלבד במרכיב של מניות בחו"ל. העלייה הזניחה במרכיב המניות בחו"ל נוצרה עקב התחזקות השקל, ששחקה את העליות במניות בחו"ל והשילה מהם כ-1.6%. במילים אחרות, אילולא השחיקה, מרכיב זה במדדי תיק המניות היה עשוי לתרום שיעור גבוה יותר שהיה מביא את מדדי התיק לעלות בקרוב ל-2.5% בספטמבר וזאת במקום 1.71%, אך למרות זאת, התיקים עלו כאמור בשיעורים נאים והוסיפו תשואה לשנה מרשימה בתיקי ההשקעות.

12 חודשים אחרונים

השמחה וההתלהבות מהתשואה ב-2019 חייבת להיכנס לפרספקטיבה ברורה יותר. חתך הזמן של 31 לדצמבר הוא שרירותי כמו כל חתך זמן אחר, אז נציע חתך זמן שרירותי נוסף, 12 החדשים האחרונים, השנה האחרונה. בחתך זמן זה התמונה נראית אחרת עבור מדדי תיק המניות, למרות העלייה בשיעור של כ-10% ב- 2019. בחתך 12 החדשים האחרונים, מדדי תיק המניות ירדו בשיעור של כ-1.71%, בעוד מדדי תיק האג"ח דווקא עלו וזאת בשיעור נאה מאוד של 4.81%. עלייה זו כוללת בתוכה רווחי הון גדולים באג"ח בכלל ובארוכות בפרט וכן ירידה במרווחי הסיכון באג"ח הקונצרניות, לאחר שאלו עלו בתיקון של סוף 2018.

כך, התיקון של סוף 2018 נשכח ואולי אף תרם משהו לרווחי 2019 במדדי תיקי האג"ח, אך הוא לא הצליח להימחק, לאושש ולהביא ליצירת ערך במדדי תיק המניות בשנה הנוכחית. מדדי התיק המאוזן יותר, למשל תיק ה-30:70, עלו בשיעור המתקרב ל-3% ב-12 החודשים הללו וזהו שיעור שאמנם אינו מספק אולם הוא בכל זאת מעט יותר מתקבל על הדעת, לאור סביבת הריביות הנמוכה.

חשוב לזכור כי הדולר גרע מתיקי המניות כ-3% בשנה האחרונה, ואם נחזיר אותו לתשואה, נהיה בטריטוריה חיובית אך נמוכה. המצב הבלתי נוח של תשואה לא גבוהה בתיקי המניות הופך להיות מדאיג כך שהיה והשוק יחזור לירידות או שיבצע תיקון חד כלפי מטה בדומה ל-2018, גם אם הוא יתרחש במהירות והשוק יחזור לעלות, הוא ימשיך את רמת התשואות הנמוכה בתיקי המניות, לאורך זמן.

ניתן לגזור מכך שתי מסקנות. הראשונה קשורה לשני הנושאים המדוברים ביותר בניהול תיקי ההשקעות, בדבר פיזור. הטיעון הראשון הוא שנדרש פיזור רחב כדי לאפשר לתיק ליהנות משני העולמות ואילו הטיעון השני הוא שנדרשת דינמיות מסוימת כדי להתגבר על תנודות חדות. נכון, לא ניתן לתזמן את השוק, אך נראה שאין ברירה.

המסקנה השנייה נוגעת לעולם שמחוץ לשוק ההון, ההשקעות האלטרנטיביות. אנו נושאים דגל זה כבר שנים ארוכות ומאמינים שיש מקום לגיוון התיק וייצובו באמצעות השקעות בקרנות שפועלות באופן פרטי ומחוץ לשוק ההון. בכך ניתן להוסיף לתשואה ולהוריד את התנודתיות, מה שיוביל אותנו לתיקים יעילים יותר ולאפשרות להתגבר או לספוג פחות את מהמורות הדרך הקיימות בשוקי ההון הסחירים מעת לעת. 

הכותב הוא מנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, המייעצת לחברות, מוסדות וקיבוצים בניהול השקעות ונכסים פיננסיים ומלווה משפחות (פמילי אופיס). אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק