יחסי חוץ | ניתוח

שמור לי ואשמור לך גירסת טראמפ: כך מנצל נשיא ארה"ב את יחסי החוץ לטובתו האישית

זה כבר הפך לשיטה: בשורה של שיחות טלפון ופגישות שניהל עם מנהיגים בעולם הציג להם טראמפ דרישות שנועדו להועיל לו בהפרכת חשדות נגדו ובקמפיין לנשיאות 2020 • כך זה עבד עם מנהיגי אוקראינה, אוסטרליה ובריטניה וגם עם ראש ממשלת ישראל, שאף קיבל מתנת בחירות נאה לעצמו

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

"פוליטיקה היא תורת הניצול ההדדי", אמר פעם ראש ממשלת ישראל השני, משה שרת. פוליטיקאים רגילים לנצל זה את זה לצורכיהם, וזהו היבט שגרתי בהתנהלותם. גם מדינות מנצלות זו את זו לצרכים הדדיים, והסכמים בין שתי מדינות, כמו הפחתת מכסים או הסכמי הסגרה, משרתים את האינטרסים הרחבים של ציבור בן לאום אחד לעומת ציבור בן לאום אחר.

אך מה קורה כאשר הניצול ההדדי מתועל לטובתו האישית של המנהיג? מה קורה כאשר ראש מדינה אחת משתמש בסמכויותיו כדי לבקש מראש מדינה אחרת עזרה לטובת קמפיין היבחרו מחדש, ומבטיח בתמורה הדדיות?

דומה כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הפך את זה לשיטה. מערכות היחסים שפיתח מנהיג המעצמה הגדולה בעולם עם מקביליו מצביעות על דפוס חוזר.

מדינה חלשה יחסית זקוקה לכספי סיוע? מנהיג חדש מעוניין בפגישה? יתכבדו וייתנו לו משהו בתמורה, אבל לא משהו שיועיל או יקדם את ארה"ב כמדינה, מבחינה כלכלית, מדינית או ביטחונית, אלא משהו שיועיל לו, לטראמפ עצמו.

במילים אחרות, נשיא ארה"ב משתמש בקשרים הדיפלומטיים שלו לשם השגת רווח פוליטי אישי ולא דווקא לטובת האינטרסים המשותפים של המדינות, של העמים. מערכות היחסים כבר אינן נובעות תמיד מהצרכים הלגיטימיים של בריתות בילטרליות, הסכמי סחר, קניין רוחני ורכש צבאי. בחלקן הן הפכו להיות מערכות יחסים הדדיות למטרות פוליטיות אישיות.

לא מדובר כמובן בהדדיות המועלית על הכתב באופן רשמי, אלא במערכות יחסים קרובות הנשזרות בין מנהיגים, כאשר אחד זקוק לה לצורכי קמפיין והשני דורש את התמורה בעת הנכונה.

בעוד בישראל רבים מעריצים את הנשיא טראמפ ומתייחסים בחיבה לניצול הפוליטי ההדדי, הרי שבמדינות אחרות, כמו בריטניה ואוסטרליה - הציבור הרחב רואה את טראמפ בעין עקומה, והיצמדות המנהיגים אליו, בדרך כלל באופן שהוא מנצל והם מנוצלים - עשויה ליצור להם בעיה פוליטית של ממש.

ישראל, בנימין נתניהו

במהלך 2019 לא האינטרסים של אזרחי ישראל הונחו על הכף, אלא גיוס מדיניות החוץ של ארה"ב למטרה פוליטית ברורה - בחירתו של נתניהו לראש ממשלה. במארס, כשבועיים לפני מערכת הבחירות הראשונה, נסע נתניהו לנאום בוועידת איפא"ק בוושינגטון. את הנאום המסורתי הוא לא נשא לבסוף בשל קיצור הביקור בעקבות ירי טילים על מושב משמרת בישראל, אך הנאום פחות הטריד אותו. המטרה העיקרית של נסיעתו לוושינגטון הייתה מתנת בחירות שביקש לעצמו מטראמפ.

ואומנם, בטקס מרשים בבית הלבן, נתניהו קיבל את המחווה ההיסטורית, בדמות הכרזה של טראמפ על הכרה אמריקאית בריבונות של ישראל בגולן.

את התמורה הוא לא היה צריך לספק במיידי, אך נתניהו ידע שיבוא יום פקודה, והוא יצטרך לפרוע את השטר. ואכן, בקיץ 2019, כאשר נתניהו נמצא בשיאו של קמפיין הבחירות השני, דרש טראמפ ששתי חברות קונגרס דמוקרטיות אמריקאיות, ראשידה טאלייב ואילהן עומאר, לא יורשו להיכנס לישראל. "ישראל תיחשף בחולשתה הרבה, אם תאפשר לשתי חברות הקונגרס לבקר", צייץ בטוויטר.

דקות אחרי אותו ציוץ, נתניהו, שאיפשר בתחילה את כניסת השתיים לביקור ברשות הפלסטינית, שינה את החלטתו והודיע שלא יורשו להגיע לרשות דרך ישראל. היה זה מהלך מדיני-דיפלומטי ישראלי שנועד כולו לשרת את הצרכים הפוליטיים המיידיים של אדם אחד. לא של מדינה.

טראמפ השתמש בסמכויותיו כדי לספק חומרי קמפיין משובחים לנתניהו ובתמורה, נתניהו, באמצעות משרד הפנים של המדינה, סיפק תחמושת פוליטית לטראמפ נגד יריביו. וזה לא היה המקרה היחיד. הדוגמאות הן רבות. ציוץ של טראמפ על התחלת מו"מ לברית הגנה בין המדינות, דחיות חוזרות ונשנות של תוכנית המאה לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועוד.

נתניהו מצדו שכנע את הציבור הישראלי שהנכס הגדול ביותר שלו הוא יחסיו המעולים עם הנשיא טראמפ. בשיחות עם כתבים, בחלק מנסיעותיו לחו"ל, אף סיפר כיצד מנהיגי עולם מתדפקים על דלתו כדי שהוא יחצוב להם דרך ללבו של טראמפ.

אולם כעת, כאשר נתניהו כבר אינו בעל יכולות פוליטיות כבעבר, הקירבה הזו הפכה למטרד. מאז הבחירות טראמפ לא מחזיר טלפונים, וההסתבכות הפוליטית העמוקה שלו עצמו כמעט מוציאה את הרוח מן המפרשים.

אוקראינה, ולודימיר זלנסקי

ב-25 ביולי 2019 שוחח טראמפ בטלפון עם נשיא אוקראינה החדש, ולודימיר זלנסקי. בתוך מספר דקות של שיחה, הגיעו השניים לנושא סיוע החוץ האמריקאי, שהמדינה המזרח אירופית הנמצאת תחת לחץ מכיוון השכנה הגדולה רוסיה, כה זקוקה לו.

בהמשך השיחה דרש טראמפ שהאוקראינים יפתחו בחקירת שחיתות נגד בנו של יריבו הפוליטי מהמפלגה הדמוקרטית, סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן.

הודעות טקסט שנשלחו בין דיפלומטים, שליחיו של טראמפ ונציגים של הממשל האוקראיני, השלימו את התמונה. טראמפ סחר בכספי סיוע החוץ, כספים השייכים למשלמי המסים האמריקאים (דמוקרטים ורפובליקנים גם יחד), כדי ללחוץ על הנשיא האוקראיני לחפש "לכלוכים" על ביידן ועל משפחתו במטרה להחלישו ואולי אף לנטרלו מהמרוץ לנשיאות. אין לכך תקדים בהיסטוריה הפוליטית בארה"ב, והמהלכים הללו הביאו לפתיחת חקירת הדחה בבית הנבחרים.

אוסטרליה, סקוט מוריסון

גם ראש ממשלת אוסטרליה, סקוט מוריסון, שוחח בטלפון עם טראמפ. טראמפ ביקש ממוריסון סיוע בהפרכת תוצאות חקירותיו של החוקר המיוחד רוברט מולר, באשר להתערבות של רוסיה בבחירות לנשיאות ב-2016. מוריסון השיב שארצו תסכים לסייע.

טראמפ אינו פופולרי במיוחד באוסטרליה, ומוריסון חטף ביקורת רבה על הסכמתו. אך מדוע אין זה לגיטימי שאוסטרליה תסייע לארה"ב? פשוט כי במקרה הזה אספקת המידע לנשיא ארה"ב חייבה את ראש ממשלת אוסטרליה לחבל בקריירה של אחד מחברי מפלגתו, שר החוץ לשעבר אלכסנדר דאונר. לפי כלי התקשורת באוסטרליה, אין תקדים ביחסי ארה"ב-אוסטרליה לבקשה ממניעים פוליטיים שכזו.

מה הייתה מהות המהומה הפוליטית בתוך אוסטרליה? שר החוץ האוסטרלי לשעבר, אלכסנדר דאונר, חבר מפלגתו של מוריסון, שימש במאי 2016, לפני הבחירות בארה"ב, כשגריר הבכיר של אוסטרליה בבריטניה. פגישה שהתקיימה בינו לבין אחד מאנשי טראמפ, ג'ורג' פפדופולוס, היא שהביאה לפתיחת החקירה בנוגע להתערבות הרוסית בארה"ב.

דאונר היה הראשון ששמע מפפדופולוס, בערב של דרינק בפאב, שהרוסים אומרים כי יש להם מידע עם "לכלוכים" על הילארי קלינטון. דאונר היה זה שהעביר את המידע לאמריקאים ולמדינתו. פפדופולוס הכחיש תחילה את הדברים, אחר כך הואשם במסירת עדות שקר, הודה וישב בכלא זמן קצר.

אם מוריסון ממלא אחר בקשותיו של טראמפ למען הקמפיין שלו, הוא מסתבך בפגיעה בחבר בכיר במפלגתו.

בריטניה, בוריס ג'ונסון

ב-26 ביולי, יומיים אחרי שראש ממשלת בריטניה החדש בוריס ג'ונסון נכנס לתפקידו, הוא קיבל שיחת טלפון מהנשיא טראמפ. מה רצה טראמפ? איסוף ראיות בבריטניה שיפריך את החקירות של החוקר המיוחד רוברט מולר באשר למעורבות רוסיה בקמפיין הבחירות לנשיאות 2016 .

הנושא הזה מממשיך להיות רלוונטי עבור הנשיא טראמפ בשנת 2019 , כיוון שהוא רוצה להציף את נרטיב 'ציד המכשפות' המתנהל נגדו.

יומיים לאחר שיחת הטלפון בין טראמפ לג'ונסון, יצא שר המשפטים האמריקאי ויליאם באר ללונדון ושם נפגש עם נציגי ה- Five Eyes - ברית מודיעינית של ארה"ב, אוסטרליה, ניו זילנד, בריטניה וקנדה - וביקש מהם מידע.

מערכת היחסים ההדדית בין ג'ונסון לטראמפ הולכת אחורה כמה שנים, כאשר טראמפ היה תומך נלהב בפרישת בריטניה מן האיחוד האירופי. כעת הגיע התור של טראמפ לבקש מעמיתו הבריטי צ'ופרים עבור הקמפיין האישי שלו.