היא מפחידה את וול סטריט וגם את מארק צוקרברג ויש לה תוכנית לכל בעיה: האם זו המועמדת שתצליח לנצח גם את טראמפ

אליזבת וורן, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, מובילה בסקרים • יש לה תוכניות להכול - מפיקוח על שוקי הפיננסים, דרך מיסוי עשירים עד להפחתת פליטות הפחמן • וורן היא פוליטיקאית מזן שונה - האם זה יספיק לה כדי לזכות בהתמודדות הדמוקרטית והאם היא תוכל לנצח את הנשיא טראמפ

אליזבת וורן/ צילום:  רויטרס
אליזבת וורן/ צילום: רויטרס

בשבוע שחלף התקבצו להם שוב 12 מתוך מועמדי המפלגה הדמוקרטית לתפקיד נשיא ארה"ב על במה אחת בעיר ווסטרוויל, אוהיו, לעוד עימות טלוויזיוני. המועמדים דיברו על הנושאים ה"רגילים": חוקים להגבלת נשק, על ביטוחי בריאות, על תהליך ההדחה של הנשיא דונלד טראמפ. אבל הפעם היה נושא חם חדש על שולחן הדיונים. נושא שמשך התקפות רבות מצד המשתתפים - הסנאטורית אליזבת וורן.

אלה חדשות רעות וחדשות טובות לוורן. הרעות אלו ההתקפות, כמובן. הטובות - ההתקפות מגיעות מאחר שהיא הולכת ומתחזקת ונראית כמו מועמדת שיכולה לזכות בתפקיד. ישנם הרבה סימנים לתנופה שבה נמצא הקמפיין של וורן בתקופה האחרונה.

סימן ראשון הוא סקרים. השבוע פורסם סקר ראשון שבו היא המועמדת המובילה בין הדמוקרטים, כשהיא זוכה לתמיכת 30% מהנדגמים בסקרים של קוויניפיאק, לעומת 27% לביידן. סימן נוסף: רק לפני כמה שבועות התפרסמו הקלטות של מייסד פייסבוק מארק צוקרברג, שבהן הוא התיחס אליה ולמלחמתה בענקיות הטק (ראו תיבה נפרדת). והנה עוד סימן חשוב - בין יולי לאוקטובר 2019 היא גייסה 25 מיליון דולר, שנייה רק לברני סנדרס שגייס 34 מיליון, אבל הרבה יותר מיריבה העיקרי במרוץ ג'ו ביידן, שגייס 9 מיליון דולר.

עם זאת חשוב לזכור שהדרך עוד ארוכה - גם לזכייה במועמדות של הממפלגה הדמוקרטית ובוודאי לזכייה בנשיאות. הנשיא לשעבר ברק אובמה, למשל, דשדש במקומות האחרונים בסקרים בשנה שקדמה לפתיחת הפריימריז.

וורן, מורה לשעבר ולימים פרופסורית למשפטים באוניברסיטת פנסילבניה ובהרווארד, עם אינטלקט מוכח ולשון מושחזת כתער, היא התגלמות ה-COOL. אלמלא יכולתה לשלוף מענה מהיר צולפני ואלגנטי בעת הצורך, היא הייתה עלולה להצטייר כחנונה. לא תשמעו אותה מרימה את הקול. ככל הידוע, היא מעולם לא קיללה מישהו, לפחות לא בפומבי, והנאומים שלה כמעט תמיד מושתתים על רעיונות, פלטפורמות, יוזמות והצעות לרפורמות. התקפות אישיות? תשכחו מזה.

בידול באמצעות תוכניות פעולה

"יש לי תוכנית לזה", היא נוהגת להשיב על שאלות של הקהל, והאמירה הזו הפכה לסיסמת הקמפיין שלה, טריגר לתשואות בעצרות וגם למקור הכנסה: האתר של וורן מציע חולצות עם הכתובת WARREN HAS A PLAN FOR THAT תמורת 30 דולר לחולצה.

ואכן, האתר גדוש בתוכניות מפורטות על כמעט כל נושא שאפשר להעלות על הדעת - איך לחלץ את הסנאט מכבלי האין-אונות שלו; איך לבער את השחיתות הממשלית והתאגידית; איך להגביל את השפעת הלוביסטים על וושינגטון; איך להרחיב את רשת הפעוטונים וגני הילדים כדי להוציא נשים לשוק העבודה; איך לפתור את בעיית הביטוח הרפואי כדי שיגן על כל האזרחים; איך להחיל חוקי הגנת עובדים על קבוצות שעד עתה לא זכו להגנה כזו, כגון פרילנסרים וקבלנים; איך לפרק את ענקיות ההייטק; איך לחזק את הפיקוח על הבנקים; איך לפתור את בעיית האופיואידים.

יש בעיה? שאלו את אליזבת וורן. יש לה תוכנית.

בכך היא מבדלת את עצמה מהמתמודדים הדמוקרטים האחרים, ולמעשה מרוב הפוליטיקאים בכלל. אלה זורקים לבוחרים הבטחות מפתות, נטולות פרטים ומהות. זהו נוהל מוכר וידוע. אך היא מגישה לציבור את הרכיבים החיוניים, את נדבכי המסד שעליו מבוססת כל תוכנית.

עד לפני חודש-חודשיים הצטיירה וורן כקוריוז מחמם לב בזירה הפוליטית, שסדר היום שלה נקבע במידה רבה ע"י הטקטיקות של הנשיא טראמפ. כעת היא נתפסת כאיום משמעותי לא רק על טראמפ, אלא גם על המערכת הקפיטליסטית האמריקאית.

הזינוק של וורן בסקרים מיקד תשומת לב חוזרת ומדוקדקת יותר על ה בסיס האידיאולוגי שלה. המאיונים העליונים, מוול סטריט ומהאפר איסט-סייד בניו יורק ועד לסיליקון ואלי ולוס-אנג'לס בקליפורניה, רפובליקאים אך גם מעט דמוקרטים, החלו להיבהל מהניצנים ה"רדיקליים" שנטועים בטקסטים היבשושיים שלה.

הניצנים האלה לא היו סוד, אבל המתמודדת על הנשיאות וורן (בניגוד לסנאטורית וורן, שנחשבת למחוקקת יעילה ביותר) נתפסה כדון קישוט בלתי מזיק, שייפול שדוד לפני העשירים. לפני כמה חודשים, מי בכלל חשב שיש לה סיכוי מול ג'ו ביידן, המתמודד הדמוקרטי שמוביל בסקרים והפוליטיקאי שאוהב את הממסד ושהממסד משיב לו אהבה? הרי וורן ליברלית מדי, שמאלנית מדי, אפילו (תחזיקו חזק) "סוציאליסטית" מדי.

מאמר דעה שהתפרסם ב-8 באוקטובר ב"וול סטריט ג'ורנל", עיתון הבית של הקהילה הפיננסית, קיבל כותרת דרמטית: "היזהרו מאליזבת וורן". כותרת המשנה היא: "תוכניותיה יותר רדיקליות מאשר כל דבר שברק אובמה הציע אי פעם; האם האמריקאים מוכנים לכך?" המאמר מציע למפלגה הדמוקרטית לחשוב פעמיים לפני הענקת המינוי לוורן.

"האם מורת הרוח של האמריקאים מהתנאים הקיימים גדולה עד כדי כך שהם יאמצו אל ליבם מועמדת שתומכת ללא בושה בתכניות פדרליות מרחיבות ויקרות בכל אחד ממגזרי הכלכלה והחברה של ארה"ב?" תמה בעל המאמר, וויליאם גלסטון, עמית מחקר בברוקינגס (דווקא מכון הגות עם שורשים ליברליים).

עיון בתוכניות של וורן מצביע על חזונה: אירופיזציה של אמריקה. כלומר, מעבר הדרגתי מקפיטליזם צרוף למסגרת סוציאל-דמוקרטית עם בקרה נוקשה ומסים גבוהים, שיממנו רשת ביטחון לאזרחים - מביטוח רפואי לכול ועד לחינוך חינם במוסדות אקדמאיים ציבוריים. באמריקה של וורן, איש לא יעלה על דל שפתיו הצעה להפריט את מנגנון הביטוח הלאומי, כפי שהיה נהוג בעבר בממשלים רפובליקאיים (ראו: ממשל בוש הבן). בתי-סוהר פרטיים ייעלמו ופייסבוק לא תהיה מה שהיא כיום.

הנשיאה וורן, אם תזכה בתפקיד, תיזום חקיקה לאכיפת רגולציות על חברות הטכנולוגיה הגדולות, במתכונת דומה לרגולציות על שירותים ציבוריים ותשתיות, מתוך כוונה לפצל את חברות הענק כדי למנוע צבירת עוצמה רבה מדי בידי גופים בודדים.

היא תנסה לממש את שאיפתה משכבר הימים לגמד את ענקי ענף הבנקאות באמצעות רפורמות מבניות, במאמץ למנוע מצבים שבהם בנקים ייחשבו לגדולים מכדי לתת להם לקרוס. היא תפעל להקמת חומה בלתי עבירה בין בנקאות מסחרית (כלומר בין הבנקאות ה"משעממת", כדבריה, של מתן הלוואות) לבין בנקאות השקעות.

ממשל וורן יאסור על הפקת נפט וגז באמצעות פראקינג (תהליך סדיקת פצלי שמן מתחת לקרקע באמצעות זרמי מים עזים), מקור הכנסות חשוב באוקלהומה ובטקסס, אך טריגר של רעידות אדמה וזיהומים קשים של מעיינות תת-קרקעיים; יצמצם למינימום פליטות פחמניות ממכוניות, בתים ומתקנים תעשייתים בתוך 8-15 שנה; ידרוש מחברות גדולות להקדיש לפחות 40% ממושבי הדירקטוריונים שלהן לעובדים; יתיר למשרד הבריאות ושירותי אנוש לנהל מו"מ עם יצרני התרופות על מחירי התרופות לצרכנים (מהפך אדיר שאפילו ברק אובמה לא העז ליזום); יוציא את חברות הביטוח הפרטיות מזירת הביטוח הרפואי; ימחק חובות שכר הלימוד של אקדמאים לאוניברסיטאות שבהן למדו. וזה רק חלק מהתוכניות במגירתה של הנשיאה הפונטציאלית.

היה מי שהשווה כניסה אפשרית שלה לבית הלבן לפגיעת מטאור בכלכלת ארה"ב. אבל הסמרטוט האדום ביותר שוורן מנפנפת בו לנגד עיניהם של שורי הקפיטליזם, הוא האיום שירוקן, ולו רק במקצת, את האבוסים שלהם: יוזמתה להטיל מיסוי יתר על עשירי-העל, אלה שלדבריה באמת יכולים לשאת בנטל הזה. היא מכנה זאת "מס של שני סנטים על הדולר". כאשר יש הרבה דולרים, מדובר בסכומי עתק.

מעבר לזה, מבטיחה וורן ליזום, בכפוף להסכמת הקונגרס, את ביטול הקיצוץ במס שהעניק טראמפ לחברות ולעשירים, להטיל מס בשיעור 7% על רווחי חברות גדולות ומס בשיעור 14.88% על הכנסות אישיות מעל רף של 250 אלף דולר (ההעלאה האחרונה מיועדת לממן הגדלת תשלומי ביטוח לאומי). כל המסים החדשים האלה ימלאו את קרן השפע שתאפשר לנשיאה וורן לממן את תהליך הפיכתה של אמריקה לקצת פחות קפיטליסטית וקצר יותר סוציאל-דמוקרטית. ארה"ב לא תהיה אף פעם שבדיה, אבל בכל זאת.

אם וורן תזכה במועמדות הדמוקרטית לנשיאות - דבר שרחוק מלהיות ודאי - המועמד טראמפ יתקוף אותה באכזריות ב-2020 כבולשביקית אדומה כדם, כסוציאליסטית. הוא לא ישכח לחדש את מאמציו למתג אותה כ"פוקאהונטס" (נסיכה אינדיאנית), הכינוי שהנשיא הדביק לה לאחר שנודע, כי היא רשמה בטופס הרשמה לאוניברסיטה שיש לה שורשים אינדיאניים.

וורן מתייחסת בזלזול קר-רוח למאמצים לצבוע אותה באדום. היא טענה, לדברי ה"וול סטריט ג'ורנל", שהיא קפיטליסטית "עד לשד עצמותיי". בראיון ל-CNBC, אמרה וורן: "אני אוהבת מה שהשווקים יכולים לעשות. אני אוהבת מה שכלכלות מתפקדות היטב יכולות לעשות... אבל רק שווקים הוגנים, שווקים עם תקנות. שווקים ללא תקנות משמעותם היא שהעשירים נוטלים את כל השלל, וזה מה שהתקלקל באמריקה".

ביקורתית כלפי המדיניות בשטחים ונתניהו | טל שניידר

הסנאטורית אליזבת וורן ביקרה בישראל בסוף 2014 והיא מרבה להזכיר שנסיעתה הראשונה כסנאטורית מחוץ לארה"ב, הייתה לביקור בארץ ופגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, בחינה של ההצהרות של וורן, עשויה לעורר דאגה בליבם של לא מעט ישראלים, בלשון המעטה.

קבוצת המחוקקות הדמוקרטיות שמכונה ה-Squad, שכוללת את חברות הקונגרס אלכסנדרה אוקזיו-קורטז, אילהן עומר וראשידה טאליב (ישראל אסרה על השתיים האחרונות להיכנס לשטחה), מרבה להשמיע ביקורת בוטה ולעיתים קרובות חסרת בסיס נגד ישראל. הקבוצה הודיעה על תמיכה בברני סנדרס ולא בוורן, וזו אולי נקודת אור קטנה לישראלים ואולי גם לוורן, שלא תסתובב עם המשקולת הכבדה הזו לרגליה. עם זאת, וורן הסתייגה בעבר ממדיניות נתניהו ואף ממנו עצמו.

וורן מתנגדת לשליטה הישראלית בשטחים ובשנותיה בסנאט לא חסכה ביקורת בנושא היחס לפלסטינים. בבחירות מועד א', אחרי הודעתו של נתניהו שיספח חלקים מיו"ש, היא הייתה בין הפוליטיקאים הראשונים שיצאו נגדו.
וורן התנגדה לחקיקה בקונגרס שמגבילה את קבוצות ה-BDS. היא אמרה אז, שלמרות שהיא מתנגדת לחרם על ישראל, היא לא חושבת שיש להגביל את הקבוצות המחרימות בחקיקה, שכן זו הגבלה של חופש הביטוי. יצויין שהחוק האמור לא כוון להגבלת חופש הביטוי של אנשים פרטיים, אלא רק להפעיל לחץ על חברות המצייתות לדרישות חרם מצד מדינות זרות וארגונים בינלאומיים.

כאשר התפרסמו כתבי החשדות נגד נתניהו בפברואר 2019, וורן צייצה בטוויטר: "שחיתות - בישראל, ארה"ב או בכל מקום - היא מחלת סרטן המאיימת על הדמוקרטיה. עלינו להיאבק בכך...". וורן המשיכה: "קודם הוא אימץ קיצונים ימניים, כעת הוא מבצע מניפולציות על העיתונות החופשית, מקבל שוחד ולאחר מכן, נושא ונותן בסמכויות הממשל. מעשיו נוגעים לליבה של דמוקרטיה מתפקדת".

ב-2015 היא תמכה בהסכם הגרעין של אובמה עם איראן והייתה חלק מקבוצת סנאטורים שנעדרה מהנאום השנוי במחלוקת של נתניהו בקונגרס.

מנגד, ככל שהדברים נוגעים לקהילות היהודיות בארה"ב, וורן נחשבת מחוברת ותומכת. אחרי הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג לפני שנה, וורן הצטרפה ליוזמת ההתייצבות בשבתות בבתי כנסת. גם הקהילה היהודית של בוסטון מקיימת עימה קשרים חמים וותיקים.

בין התוכניות: 2% מס על עשירים ופירוק ענקיות ההייטק |  אורי פסובסקי ואושרית גן-אל 

"שני סנטים! שני סנטים!" - זו אחת הסיסמאות האהובות על הקהל בעצרות הבחירות של אליזבת וורן. יש אפילו תומכים שמגיעים לעצרת מחופשים לשני סנטים, עם קרטון בצורת מטבע תלוי עליהם מקדימה ומאחורה. שני הסנטים האלה מתייחסים לאחת מההצעות המרכזיות במצע של וורן: מס על העשירים.

"במשך עשורים, העשירים והמקושרים גרמו לממשלת ארצות הברית לעבוד בשירות האינטרסים הצרים שלהם. כתוצאה, קבוצה קטנה של משפחות לקחה כמות אדירה מהעושר שהעובדים האמריקאים יצרו, בעוד שמעמד הביניים האמריקאי התרוקן". כך נפתחת ההצעה למס על העושר במצע של וורן, והיא מגבה אותה בנתונים, המגיעים מחוקרי אי השוויון המובילים עמנואל סאיז וגבריאל זוקמן, שגם יעצו לה בגיבוש יוזמת מס העושר (ראיון נרחב עם זוקמן מתפרסם במגזין G).

וורן מציעה מס, שיוטל על כ-75 אלף משקי הבית העשירים באמריקה: 2% בשנה על עושר העולה על 50 מיליון דולר (כלומר שני סנט על כל דולר, ומכאן הסיסמה), ו-3% על עושר העולה על מיליארד. את ההצעה של וורן אפשר לראות כפופוליזם מהצד השמאלי של המפה: אם הנשיא דונלד טראמפ יוצא בשם העם האמריקאי נגד סין והמהגרים ממקסיקו, הרי שוורן יוצאת בשם ה-99.9% נגד העשירים והמונופולים הגדולים.

לפי החישובים של סאיז וזוקמן, מס כזה יניב 2.75 טריליון דולר בעשר שנים, שאותם וורן מציעה לנצל לטובת התוכניות שלה.

לא רק העשירים נמצאים על הכוונת של וורן. היא נחשבת לאחת המבקרות הבולטות של ענקיות הטכנולוגיה, שמתמודדות עם ביקורת ציבורית קשה בנושאים כמו עוצמתן הרבה, הפגיעה בתחרות ובחדשנות, הפגיעה בפרטיות ועוד. וורן נוקטת בגישה לוחמנית במיוחד בנושא - יש לפרק את הענקיות.

היא מציעה לבטל מיזוגים שונים שאותן חברות ביצעו, ושאושרו ע"י רגולטורים בעבר, בהם הרכישות של פייסבוק את ווטסאפ ואינסטגרם, הרכישות של אמזון את רשת הסופרמרקטים הול פודס ומותג הנעליים Zappos, הרכישות של גוגל את Waze ועוד.

לא פעם וורן פעלה באופן מתריס נגד החברות במסגרת הקמפיין שלה, בין היתר כשתלתה מודעה שקוראת לפירוק הענקיות במעוז שלהן, עמק הסיליקון. לאחרונה היא ביקרה את פייסבוק על רקע מדיניות החברה שלא לבדוק עובדות במודעות של פוליטיקאים, וכשפייסבוק סירבה להסיר מודעה של הנשיא טראמפ, שמכילה הטעיות לגבי ג'ו ביידן, וורן ניצלה את המדיניות של פייסבוק שלא מסירה מודעות כאלה, ופרסמה מודעה לפיה מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג תומך בטראמפ.

צוקרברג אף הזכיר מפורשות את וורן בשיחה עם עובדיו שהודלפה לאחרונה, שבה הצהיר שאם היא תיבחר לנשיאה, לפייסבוק צפוי קרב משפטי מול הממשל. גם במקרה הזה, וורן לא נשארה חייבת וצייצה בתגובה לפרסום ההדלפות כי המערכת הנוכחית "מושחתת ומאפשרת לענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק להוציא לפועל פרקטיקות אנטי-תחרותיות ולא חוקיות, לרמוס את חוקי הגנת הפרטיות, ולא למלא אחר האחריות שלהן להגן על הדמוקרטיה שלנו".

אליזבת וורן

אליזבת אן הרינג נולדה באוקלהומה סיטי בשנת 1949. היא גדלה במשפחה מהמעמד הבינוני-נמוך, לאחר שאביה מת כשהייתה ילדה ● התחתנה בגיל 19 עם אהוב ליבה מהתיכון ג'ים וורן ולזוג נולדו 2 ילדים ● לאחר לידת בתה הראשונה היא נרשמה ללימודים באוניברסיטת יוסטון, והשלימה ב-1970 תואר כקלינאית תקשורת ● עבדה כמורה בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים ● ב-1978 התגרשה מבעלה ושנתיים לאחר מכן התחתנה עם הפרופ' למשפטים ברוס מאן ● את הקריירה האקדמית היא התחילה באוניברסיטת ראטגרס, שלאחריה עברה לאוניברסיטת טקסס ביוסטון. ב-1987 היא קיבלת משרת הוראה באוניברסיטת פנסילבניה ובשנת 1995 הפכה לפרופסורית למשפטים בהרווארד ● מ-2008 שימשה וורן כחברת הוועדה לפיקוח על יישום תוכניות החילוץ של הממשל האמריקאי בעקבות המשבר הפיננסי ● ב-2012 נכנסה לפוליטיקה והפכה לאישה הראשונה שמייצגת את מסצ'וסטס בסנאט. את ההשבעה שלה לתפקיד ניהל מי שהיה אז סגן הנשיא, ג'ו ביידן, והיום מתמודד מולה בפריימריז

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988